במהלך עשרת הימים האחרונים סיכלו כוחות צה"ל שלושה ניסיונות הברחת נשק מסיני לישראל באמצעות רחפנים. בכל האירועים זיהו תצפיות במרחב חטיבת פארן רחפנים שחצו את הגבול, ונשאו עימם כלי נשק, כשבאחד המקרים הוברחו מא"גים, שהגעתם לידי ארגוני טרור או פשיעה ביהודה ושומרון עלולה להוות נשק שובר שוויון.
אך לצד הסיכול המבצעי, כשגם איננו יודעים כמה מההברחות לא נתפסות, בולטת השפה של דובר צה"ל. בהודעות רשמיות הוגדר האזור שממנו חדרו הרחפנים כ"הגבול המערבי" - מונח מכובס שנועד להימנע מהשימוש בשם הברור והמדויק: "גבול מצרים". בצה"ל מסבירים כי הניסוח הזה נובע מ"ענייני קשרים עם הצבא השותף" - רצון שלא להביך את הצבא המצרי, שמתקשה לשמור על סיני נקייה ממבריחים ומארגוני טרור.
הודעת דו"צ בדבר ניסיון הברחת נשק לישראל ממצרים, מבלי לציין שמדובר במצרים | צילום: מסך מהטלגרם
אלא שהעמימות הזו, שנועדה לשמר יחסים טובים מול קהיר, גובה מחיר מבית. תושבי הדרום הסמוכים לגבול המצרי, אלה שחיים את המציאות הזו מדי יום וחוששים ממה שעוד עלול לבוא בהמשך, מרגישים כי האינטרס הדיפלומטי מול מצרים חשוב בעיני צה"ל יותר מהשקיפות כלפיהם. במקום לומר את הדברים כפי שהם, שגבול מצרים דולף ומאתגר ושהצבא המצרי לא מסוגל או לא מעוניין להתמודד עם הברחות נשק לתוך ישראל, בוחר צה"ל בניסוח מרכך. כך נוצר פער בין המציאות לבין הדיווח הרשמי, שמכרסם באמון הציבור במערכת הביטחון.
הכי מעניין
הודעת דו"צ בדבר ניסיון הברחת נשק לישראל מ"הגבול המערבי" | צילום: מסך מהטלגרם
בנוסף, השימוש במונח "הגבול המערבי" אינו רק עניין סמנטי. הוא מחליש את הדיון הציבורי בישראל על האחריות המצרית ועל מידת המעורבות שצה"ל נדרש לה לאורך הגבול הארוך והמסובך הזה. קשה לדרוש מהדרג המדיני ומהצבא המצרי להגביר אכיפה ולפעול בצורה אפקטיבית נגד המבריחים, כאשר אפילו בצד הישראלי נמנעים מלציין בפה מלא מאין מגיע האיום.
הודעת דו"צ בדבר ניסיון הברחת כלי נשק לישראל ב"מרחב חטיבת פארן" | צילום: מסך מהטלגרם
ככל הנראה, דובר צה"ל הוא לא זה שמכתיב את הניסוח הזה אלא קיבל זאת כהוראה מהגורמים הרלוונטיים במטכ"ל, אך עליו לדעת כי כאשר הציבור הישראלי מקבל גרסה "מכובסת" - זה לא מחליש את ההברחות, אלא רק את האמון שהמדינה מספרת לנו את האמת. אחרי מחדלי 7 באוקטובר, אמון זה מצרך די נדיר.
עוד כתבות בנושא
