בערב ראש השנה ישב רכז הביטחון השוטף של אחד היישובים באזור פתחת ניצנה עם בני משפחתו לסעודת חג בחצר הבית, ובתוך זמן קצר עברו מעל ראשו שישה רחפנים שיצאו מסיני לעומק ישראל. היישוב מצוי במרחק של כ־500 מטרים בלבד מהגדר.
"לצבא ולמשטרה אין תשובה", אומר רכז הביטחון. "ברגע שהמבריחים רואים כמה קל להבריח, הם מגבירים את הקצב. יש לאחרונה עשרים הברחות ביום. המענה של הלוחמה האלקטרונית לא מספיק, כי המבריחים מתוחכמים, משנים טכנולוגיה, וגם הביאו רחפנים שאין לישראל פתרון להם. כיום הרחפנים שלהם מגיעים לטווח של 18 קילומטרים בעומק ישראל, ואי אפשר לרדוף אחריהם. הם עפים הלוך ושוב עם רחפנים בעלי יכולת נשיאה קטנה יותר, אבל הם מהירים ולא נתפסים".
גורמי ביטחון אומרים ששטף ההברחות אינו חבלני ועוין, אלא פלילי. "צה״ל ער להתפתחות תופעת ההברחות ברחפנים, ופועל בשיתוף פעולה עם המשטרה, תוך מעקב הדוק במגוון דרכים ואמצעים, ובהם תצפיות, איסוף ומודיעין", נמסר לנו בתגובה מצה"ל. עוד נאמר שמתקיימת עבודת מטה בנושא "כדי לשפר את המענה המבצעי במרחב".
הכי מעניין
תפיסת הברחה בפתחת ניצנה | צילום: דובר צה"ל
אבל רכז הביטחון דוחה את ההסברים של הצבא. "באחת ההברחות האחרונות עברו ארבעה מקלעי מאג - זה כוח אש של פלוגה. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה כשכוח משטרה ייכנס ליישוב ויחטוף אש מארבעה מקלעים כאלה".
רכז הביטחון סבור ששינוי ההגדרה של האירועים הללו מפליליים למעשי טרור יאפשר לערב את שב"כ בתמונה. "אפשר לגמור את זה בתוך שבוע", הוא אומר. "צריך להביא אמצעי לוחמה אלקטרונית יעילים יותר, כוח נייד שיודע לזנק עם כמה לוחמי יס"מ. יש לנו כלי רכב מוגנים שלא יכולים לרדת לשטח, בעוד למבריחים יש טרקטורונים וג׳יפים שנוסעים בלי בעיה".
לאחרונה מדווחים תושבים שוב ושוב על סכנה נוספת: שוטרים מצרים יורים ברחפנים, אפילו לעבר אלה שעפים לכיוון ישראל, וכתוצאה מכך כבר נמצאו חורי קליעים בחממות ובשטחי חקלאות. לפי רכז הביטחון, לא רחוק היום שהם יפגעו בבתי התושבים. "הירי לא יעיל, אבל הבנתי שגורמים ישראלים נפגשו עם המצרים ושאי אפשר לעצור את זה", הוא אומר. "הם אמורים לירות רק למערב ולמעלה, אבל הם רואים רחפן – ויורים. כדורים עפים גם לעברנו. צריך ללחוץ על המצרים שיתפסו את המבריחים בצד שלהם, אבל ברור שיש מעטפת להברחות – כי כשהמצרים רוצים לעצור דברים, הם יודעים לעשות את זה".
רכז הביטחון סבור שצה"ל נדרש לשנות את נוהלי הפתיחה באש כאשר לוחמים מזהים הברחה, ובראייתו יש להתייחס לכך כמו לאירוע חדירה של מחבלים. "באחרונה הגיעו חיילים למרחק של חמישים מטרים מהרכב של המבריחים, אבל אסור היה להם לירות בהם. לכן הם זורקים רימוני עשן ויורים גז מדמיע, אבל המבריחים רק נכנסים לג'יפים שלהם ובורחים. אין לצה"ל יכולת אכיפה אמיתית כעת".
הצבא, לדבריו, עושה את המרב בעזרת הכלים שעומדים לרשותו. "אנחנו עובדים עם צה"ל וכל הזמן מחפשים פתרונות, אבל בסוף מפקד הגדוד מסביר לי שהמשימה שלו היא לעצור חדירה על הגדר, והוא לא יכול לפעול נגד המבריחים בעומק של 18 קילומטרים בתוך שטח הארץ – כי אז גם תהיה פשיטה בגבול. מבחינת צה"ל הוא עושה כל מה שהוא יכול: מגן על היישובים ומכניס לשימוש טכנולוגיות כשאפשר.
"כשהמבריחים משתמשים ברחפנים החדשים והמהירים ביותר, מפקד החטיבה לא יכול להילחם בזה, כי זה דורש אמצעים ברמה הפיקודית", מסביר הרכז על התופעה, שנחשפה לראשונה באתר "הקול היהודי" ומאז פורטה בשורה של פרסומים, "ביקשנו להקים יחידה של טרקטורונים לתנועה מהירה בשטח, אבל האישורים לזה לוקחים שנים. היינו שמחים שגם השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר יגיע לכאן, ילמד את הנושא ויקצה יחידת משטרה לפעול כאן. יחידת 'מגן' אמורה לעבוד פה, אבל השאלה היא לאן שולחים אותה, כמה כסף מקצים לה ואילו משאבים".
עוד כתבות בנושא
בינתיים חושש רכז הביטחון מאסון. "היה צורך בחמש שנים וב־80 אלף מסתננים שחצו את הגבול עד שבנו את גדר הגבול. עכשיו נחכה עוד ארבע שנים עד שהשינוי יגיע בתחום הרחפנים? האם מחכים שייפול מטען על גן ילדים או על בסיס צבאי? רק כשזה יקרה כולם ייזכרו? צה"ל יודע להפציץ את ממשלת החות'ים במרחק 2,300 קילומטרים מפה, אבל הוא לא מצליח לעצור רחפן שחוצה את הגבול".
הוא מעריך כי בהברחות עוברים כלי נשק בכמות אדירה. "תפסנו על רחפן אחד 19 אקדחים, ארבעה רובים ומקלע", הוא אומר. "אם אנחנו תופסים אולי רק 10 אחוזים מההברחות – כמה עברו בסך הכול?"
היריות והרחפנים כבר הביאו לפגיעה קשה בתיירות באזור. "אף אחד לא מגיע, ואנשים מבטלים את החופשות בצימרים", הוא אומר. "אחרי 7 באוקטובר קבעו פה שלא בוחנים את הסיכון לפי הכוונה, אלא לפי היכולת. אם יש יכולת, אז הכוונה גם תגיע מתישהו".
הצלחה מעטה
רכז ביטחון אחר בפתחת ניצנה, שביקש להתראיין בעילום שם בשל החשש שגורמים בדואיים עוינים יפגעו בו, מאשר את דברי חברו: "יש רכבת אווירית שעובדת ללא הפרעה בגבול מצרים וירדן. אלפי כלי נשק נכנסים למדינת ישראל. יש קרטל בדואי שפועל כמו יחידות מיוחדות בצה"ל, וכל האמצעים של הצבא לא מצליחים לסכל את זה.
"המבריחים עושים מה שהם רוצים, וזה רק הולך ומחמיר. כרגע אין משילות, והחציות מתבצעות בכל יום. בגזרה הקטנה שלי יש עשרות מקרים מדי יום, וזה באזור שיש בו צבא ויישובים. אף אחד לא יודע מה יש בשקים וברחפנים. זה כאילו יש פרצה בגדר, אבל אף אחד לא עושה כלום".
למרות הפעילות הצה"לית, עד היום לא ברור היקף סיכולי ההברחות מעבר לגבול. המחמירים טוענים לאחוז חד־ספרתי של סיכולים, והמקלים סבורים ששליש מהרחפנים שחוצים את הגדר מופלים. כך או כך, שיעור גבוה מאוד מהם ממשיך בדרכו ליעד ללא הפרעה. באחרונה פרסם הכתב הצבאי של כאן 11 רועי שרון כי בחודש שעבר חצו ממצרים לישראל למעלה ממאה רחפנים כאלה.
"יש צורך בפתרון מערכתי", טוען רכז הביטחון. "דרושה יחידה ייעודית שתתרכז בתחום הזה, ואין להסתפק בהקפצה של פלוגת מג"ב לגזרה לשלושה שבועות. צריך לזכור שאלה יכולים להיות באותה המידה גם רחפני נפץ. הם עוברים מעל היישובים ביום ובלילה, כל הזמן".
סיכול מעבר לגבול
גם ראש מועצת רמת־נגב ערן דורון מודה שהמצב ביישובים חמור. "היה בלגן בחג בגבול ניצנה", הוא אומר. "ראינו את התזכורת למה שזה יכול לעשות עם נפילת הכטב"מ באילת. יש פה אירוע אמיתי. אתמול מצאו בין שבטה לאשלים שברי כטב"ם חות'י שהתרסק. דמיין שרחפני נפץ היו נופלים על גני ילדים ובתי מגורים, או מתפוצצים ביישובים סמוכי גדר שמבחינתם כל עננת אבק בצד המצרי היא סימן לכך שהמצרים הולכים להסתער. התחושה לא פשוטה".
לשיטתו, הפעולה הרצויה מתחלקת לשלושה מישורים. הראשון הוא לעצור באופן מוחלט את החדירות: "תאורטית, מדינת ישראל מסוגלת באמצעים הטכנולוגיים הקיימים למנוע מכל כלי טיס לחצות את הגדר. הבעיה היא שזה ישתק גם את מערכות הסלולר אצלנו, ויפגע בשגרת החיים של התושבים. מבחינתי צריך גם לפעול לסיכול מפעילי הרחפנים לפני שהם ממריאים".
המישור השני שמציע דורון נוגע ל"גורם המזמין" בצד הישראלי. "בסיני לא מחליטים סתם כך להרים רחפן עם עשרה רובי אם־16", הוא קובע. "מישהו בצד שלנו מקבל אותם. שב"כ חייב להיות מעורב יותר בנעשה. יהיה פשטני לומר שהם לא עושים את העבודה שלהם, אבל גם הגזמה לומר שכל מה שצריך נעשה. אנחנו איפשהו באמצע".
ערן דורון, ראש מועצת רמת הנגב. | צילום: קמילה בצ׳ינס
המישור השלישי מכונה בפיו "המהלך המשלים", והוא נוגע לחיזוק ההתיישבות בפתחת ניצנה. "אין שם מספיק תושבים ונוכחות אזרחית, ואנחנו יודעים שהיכן שיש תושבים יש גם יותר נוכחות צבאית. לאורך גבול מצרים, בין פתחת ניצנה לאילת, יש נוכחות צבאית זעומה. צריך לחזק את ההתיישבות בכל האזור. יש החלטת ממשלה מוכנה לאישור, בתיאום עם משרד האוצר ומשרד ההתיישבות, ועכשיו צריך לראות שהיא מקודמת".
בערב החג שלח דורון מכתב בנושא לראש הממשלה ולשרי הביטחון, האוצר והביטחון הלאומי, וגם לבכירי צה"ל. "אף אחד לא התייחס למכתב, והאמת שגם לא ציפיתי לתגובה", הוא מודה. ראש המועצה סבור כי הממסד וצה"ל מתאפיינים בהיעדר קשב לאירועים כאלה בעת הזאת, כשמלחמה רוגשת לא רחוק משם. "תמיד יש גזרה סוערת יותר ודברים שחשיבותם גבוהה יותר, אבל מי שלא רוצה שעוד פעם יקרה כאן 7 באוקטובר – צריך לפעול עכשיו. זה יכול לקרות מחר בבוקר".
עוד כתבות בנושא
