לעלילת הדם של "רעב בעזה", בה נעשה שימוש נרחב נגד ישראל במהלך המלחמה, יש חור גדול שפעור ממש באמצעה: את הכמות העצומה של של אנשים רזים, שהיא חלק בלתי נפרד מרעב, פשוט אי אפשר למצוא בשום מקום.
עוד כתבות בנושא
כאשר "סיווג שלב הביטחון התזונתי המשולב" (IPC), הגדרת הביטחון התזונתי של האו"ם, קבע באוגוסט כי רעב אכן מתחולל בחלקים שונים של עזה, העומדים מאחורי הדו"ח אמרו כי ההרס העצום ברצועה אינו מאפשר חישוב מדויק של מקרי המוות הקשורים לרעב.
במקום זאת, הם אמרו, הם השתמשו בקריטריון מפתח נוסף לרעב שבדרך כלל הולך יד ביד עם מקרי מוות מתת-תזונה, והסתמכו על הראשון כדי לקבוע שהאחרון מתרחש.
הכי מעניין
נראה כי קריטריון מפתח זה, הנקרא "היקף אמצע הזרוע העליונה" (MUAC), מעולם לא הושג, על פי נתונים שפרסם לאחרונה המרכז לתזונה עולמית, המאויש על ידי יוניצ"ף, סוכנות האו"ם לילדים. המדידה משמשת כדרך קלה ומקובלת בדרך כלל לאמוד תת-תזונה. הסטנדרטים של ה-IPC קובעים שכאשר 15% מהילדים שנדגמו מראים סימנים של תת-תזונה, זה מעיד על רעב.
תורת השקלול
ההתראה של ה-IPC מאוגוסט, שקבעה כי רעב כבר מתרחש בעזה, קבעה כי חלה עלייה מהירה בתת-תזונה בקרב ילדים, בהתבסס על מדגם נתונים של שבועיים שנערך בין אמצע לסוף יולי.
המידע החדש יותר, שפורסם ב-17 בספטמבר על ידי "אגד התזונה של מדינת פלסטין", מגלה כי נתוני MUAC משוקללים לפי גיל לפי תקן ה-IPC - בניגוד לנתונים הלא משוקללים בדוח הרעב של ה-IPC - כלומר הם לא עמדו בקריטריונים של ה-IPC עצמו.
ובלי נתוני MUAC המראים את רמות הרעב, ה-IPC לא יכול להסיק את כמות מקרי מוות כתוצאה מרעב, אמר מארק זלוצ'ין, חוקר בינה מלאכותית לשעבר שעסק חודשים בבחינת נתונים מעזה.
"הם אמרו שמכיוון שתת-התזונה עולה כל כך מהר, הם יכולים להסיק באופן סביר שהתמותה גם עולה, והם לא מתייחסים למקרי המוות שמתרחשים בפועל", אמר זלוצ'ין על ה-IPC. "אז הם צריכים את שני החלקים האלה - גם חציית הסף הזה, אבל גם חצייה מהירה מאוד של הסף הזה. אז ברגע שרואים שזה לא קרה, הכל מתפרק".
עוד כתבות בנושא
ההבדל בין נתונים משוקללים ללא משוקללים יכול להיות משמעותי, שכן MUAC מסווג באופן טבעי ילדים קטנים וצעירים יותר כסובלים מתת-תזונה בשיעורים גבוהים בהרבה.
"שימוש בממוצעים לא משוקללים ללא התאמת גיל מנפח את התוצאות", הסביר זלוצ'ין, והצביע על הנתונים של אונר"א עצמה, המראים שהפער בין הממוצע הלא משוקלל לאומדן המותאם לגיל ביולי הוא 3.4%. ממוצע משוקלל היה מוריד אותו מתחת לסף המינימום.
"זו בדיוק הסיבה ששקלול לפי גיל הוא חובה במסגרת מתודולוגיית IPC, ומדוע הוא יושם בכל פלט קודם של אגד תזונה ו-IPC", כתב זלוצ'ין. למרת זאת, דו"ח הרעב של IPC ציטט מעט דוגמאות לשקלול לפי גיל. "כתוצאה מכך, אומדני שיעור תת-התזונה מוטים מאוד כלפי מעלה", כתב זלוצ'ין.
עזתים סמוך לאחד ממרכזי החלוקה של GHF | צילום: AFP
עם זאת, פרסום הנתונים של אגד התזונה העולמי מ-17 בספטמבר מראה כי שיעור תת-התזונה הממוצע, המשוקלל לפי גיל בעזה, עמד על כ-14.8% במחצית השנייה של יולי, לפני שירד באופן משמעותי באוגוסט, חזרה לשיעורים שנראו בעבר ביוני.
מדידה זו של 14.8% נופלת מתחת ל-15% הנדרשים כדי לעמוד בקריטריונים של רעב, ונמוכה באופן משמעותי מהממוצע הלא משוקלל של 16.2%. בשום שלב, על פי הנתונים, שיעור תת-התזונה הממוצע לא חצה את 15%, לפני שהחל לרדת באופן משמעותי באוגוסט, חזרה לשיעור של 10.5-11% שאליו הגיע ביוני.
זלוצ'ין כתב כי הנתונים המעודכנים מאשרים כי קביעת IPC "אכן התבססה על נתונים מפוברקים שייצגו באופן שגוי את סטטיסטיקות תת-התזונה הגולמיות והלא משוקללות כאילו היו הנתונים המשוקללים לפי גיל כראוי הנדרשים על פי הנחיות IPC".
"זו תמיד הייתה תרמית, והנוכלים האלה ידעו זאת כל הזמן", כתב זלוצ'ין.
עוד כתבות בנושא
גורם רשמי בתוכנית המזון העולמית של האו"ם אמר באוגוסט כי הסוכנות אכן מסתמכת על שיעור MUAC בדו"ח IPC כדי להסיק רעב מתמשך.
ז'אן-מרטין באואר, מנהל שירות ביטחון תזונתי וניתוח תזונה בתוכנית המזון העולמית, אמר ל-JNS כי למרות כל ראיות למקרי מוות הקשורים לתת-תזונה בקנה מידה טיפוסי בתנאי רעב, מציאות הרעב בעיר עזה ובסביבתה מבוססת על ראיות מוצקות, תוך ציטוט השימוש של IPC ב-MUAC.
"שכיחות תת-התזונה בקרב ילדים שולשה בין מאי ליולי. כשיש עלייה אקספוננציאלית כזו, זה אומר שיש גם עלייה אקספוננציאלית בסיכון התמותה", אמר באואר באותה תקופה.
נתונים מפוברקים
JNS שאלה את באואר כיצד האו"ם ו-IPC עברו מסיכוני תמותה לקביעה שאכן היה רעב. "האינדיקטור שאנו משתמשים בו לתזונה הוא היקף אמצע הזרוע העליונה, וברור מאוד שיש מתאם הדוק בין היקף אמצע הזרוע העליונה לתמותה", הוא ענה. "זה בלתי מעורער. זה עבר ביקורת עמיתים. זו הסיבה שאנו בטוחים שזו אינדיקציה טובה לבעיות המתרחשות בעזה".
באואר אמר אז כי "לא היו סטיות עם אף אחד מהנתונים כאן", והוסיף כי "ישנן עדויות לקריסת מערכות בריאות ומחלות שטופלו, עלייה במחלות ילדים, וכל זה בשילוב עם תת-תזונה נרחבת".
בשל גורמים אלה ו"עלייה אקספוננציאלית בתת-תזונה בקרב ילדים ברצועת עזה ובפרט בעיר עזה", הדו"ח "מסכם כי ספי הרעב חורגו במקרה של העיר עזה", אמר באואר.
עוד כתבות בנושא
עם זאת, נתונים הקשורים ל-MUAC היו קלושים במקרה הטוב, אומרים מבקרים. ה-IPC הסתמך על נתונים של שבועיים בלבד ביולי, לעומת חודש שלם, ואפילו שבועיים אלה בקושי חצו את סף ה-MUAC לרעב.
ועכשיו, לאחר שפורסמו נתונים של חודש שלם על ידי יוניצ"ף, יחד עם נתונים של חודש שלם מאוגוסט, זלוצ'ין אמר שכל הביקורת הקודמת על המתודולוגיות של ה-IPC לעזה, כולל איסוף הנתונים המפוקפק שלה, הסתמכות יתר על הדגימה של אונר"א, הכללת נתונים קיצוניים והחלטתה המפוקפקת להסתמך על תת-קבוצה של נתונים של שבועיים בלבד - בניגוד לחודש שלם - כולם מנופחים.
"נתוני תת-התזונה לא רק חשובים כשלעצמם, אלא שהם גם השתמשו בהם כדי למלא את הפער בנתוני התמותה. והטיעון שלהם היה בעצם שלא רק שתת-התזונה חצתה את סף ה-15%, אלא שיש מגמת עלייה חזקה מאוד", אמר זלוצ'ין.
עזתים עם חבילות הסיוע ההומניטרי שקיבלו במתחם החלוקה באזור רפיח | צילום: AFP
"הם דיברו על צמיחה אקספוננציאלית; לא רק שסף ה-15% נשבר, אלא הטענה הנוספת שהוא נשבר במהירות רבה והייתה מגמת עלייה חזקה מאוד", אמר זלוצ'ין על טענות ה-IPC. אבל נתוני יוניצ"ף המעודכנים, שהושוו מול מקורות אחרים, מראים כי ה-IPC השתמש בשיטות מפוקפקות, כמו לקיחת נתוני MUAC ממקור שהראה שיעורי תת-תזונה נמוכים יותר במחצית השנייה של יולי והעברת נתונים אלה למחצית הראשונה של החודש.
"הם העלו את הנתונים עבור המחצית השנייה, ובאופן מלאכותי, הם יצרו עלייה עצומה. הם השקיעו מאמץ רב כדי ליצור את המראה הזה, כאילו הסף לא רק נחצה, אלא שהוא נחצה במהירות רבה", אמר זלוצ'ין.
ניתוח חדש של סאלו אייזנברג מ-HonestReporting, מאשש את טענותיו של זלוצ'ין. "הכרזת ה-IPC על רעב ב-22 באוגוסט הייתה מנבאת כ-10,000 מקרי מוות מרעב עד הפסקת האש ב-10 באוקטובר", כתב אייזנברג, שביסס את טענותיו על סטנדרטים של ה-IPC.
עם זאת, נתונים מחמאס והאו"ם מראים כי רק 192 מקרי מוות הקשורים לתת-תזונה התרחשו ממועד טענת הרעב ועד להפסקת האש, כולל מקרים של אנשים עם מחלות רקע, והגיעו רק ל-2% מהסך הכולל החזוי.
עוד כתבות בנושא
