הדו"ח האחרון של IPC קובע כי עזה נכנסה רשמית ל"שלב 5" - הדרגה הגבוהה ביותר של מדד הרעב העולמי.
חמאס כמובן מיהר לאשר, האו"ם הזדעזע והתקשורת הבינלאומית הרימה מיד דגל אדום, אבל מאחורי הכותרות מצטיירת תמונה מטרידה לא פחות: שינוי קריטריונים ייחודי לעזה, נתונים שסותרים את הממצאים ודו"חות פנימיים של האו"ם עצמו, שמאששים את מה שישראל טוענת כבר חודשים - הרעב הוא לא תוצאה של מצור, אלא של ביזה וסחיטה מצד ארגון הטרור שמנהל את הרצועה.
מה זה IPC?
אז מה באמת קורה בתוך עזה? ובעיקר, איך הופכים נרטיב הומניטרי לכלי נשק בזירה הפוליטית? נענה לפי הסדר. ראשית, חושב לציין כי הסיווג המשולב של ביטחון תזונתי, הידוע גם בשם "סולם IPC", הוא כלי שפותח במטרה לשפר את ניתוח מצב הביטחון התזונתי ואת תהליך קבלת ההחלטות הקשור בו. זהו גוף הנתמך על ידי האו"ם ולכן מסקנותיו אף פעם לא מפתיעות. לא רק משום שהאו"ם הוכיח לא אחת שאינו נמנה עם מגיניה הבולטים של ישראל, אלא גם משום שהמגמה כבר הייתה ברורה זה מספר שבועות.
הכי מעניין
ובכן, IPC כבר רמז שוב ושוב בעבר הלא רחוק כי ברצועת עזה מתקיים מצב של "רעב". מה שהיה חסר הוא רק החותמת הרשמית, וזו הגיעה ביום שישי האחרון עם הדירוג העדכני: שלב 5, הרמה החמורה ביותר בסולם, שגררה (כצפוי) תגובה מזועזעת ממטה האו"ם בניו יורק. אלא שלא כל העובדות תומכות בנרטיב הזה. טום פלטצ'ר, האחראי ההומניטרי של IPC, הסביר כי 123 אלף ילדים מתחת לגיל חמש נמצאים בסכנת חיים ועלולים לסבול עד חודש יוני הקרוב מ"תת-תזונה חריפה". אליהם, לדבריו, יש להוסיף עוד 41 אלף ילדים שצפויים לסבול מתת-תזונה "קשה".
מחבל חמאס לצד שיירת משאיות סחורות שנכנסו לרצועה עליהן השתלט הארגון | צילום: Getty Images
פלטצ'ר אף הדגיש כי הסיבה לכך נעוצה, כלשונו, ב"מדיניות מוצהרת של כמה מנהיגים ישראלים, שמשתמשים ברעב ככלי מלחמתי". לך תסביר לו עכשיו שהדו"ח שסותר את עמדתו מונח ממש על שולחנו: דו"ח של UNOPS, זרוע הפרויקטים של האו"ם עצמו, שמתעד כי בין 19 במאי ל־11 באוגוסט נכנסו לרצועת עזה רק 351 משאיות סיוע הומניטרי שהגיעו בפועל לאזרחים - ולא משום שישראל עצרה את היתר, אלא מפני ש-2,816 משאיות נוספות נבלמו ונבזזו על ידי מחבלים פלסטינים חמושים ברובים ועטורי סרטים ירוקים על המצח.
לא סטנדרט כפול - סטנדרט חדש
זה לא הכול. בחודש מאי לבדו, כלל הסיוע ההומניטרי לרצועה 5,000 טון של מזון לתינוקות, כאשר 80% מהמשלוחים כללו מוצרי מזון. לצד הנתונים, הסרטונים, התמונות והפוסטים ברשתות החברתיות שאינם נגועים בתעמולה פרו־פלסטינית, מספרים סיפור אחר לגמרי.
אבל כל זה לא באמת משנה, בעיקר כשמבינים שההכרזה של IPC נשענת על פרט קטן אך מהותי: שינוי ייחודי של סטנדרטים, שהופעל אך ורק במקרה של עזה - מה שמרוקן את ההחלטה כמעט לחלוטין מערך מקצועי אמיתי. זהו לא סטנדרט כפול, אלא סטנדרט חדש שמיושם באופן בלעדי ורלוונטי אך ורק לתושבי הרצועה. כן כן.
חלוקת מזון במרכזי הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה של GHF | צילום: AFP
אתר החדשות האמריקני העצמאי Washington Free Beacon חשף בימים האחרונים כי לשם ניסוח הדו"ח, IPC הוריד את סף ההגדרה: שיעור הילדים הסובלים מתת-תזונה הדרוש כדי להגדיר את המצב כ"רעב" צומצם מ-30% ל-15%. בנוסף, נעשה שימוש במדד שנוי במחלוקת: היקף הזרוע העליונה. זהו מדד מהיר אך לא מדויק, ולכן כמעט ולא נמצא בשימוש מקצועי.
בעולם בו הנרטיבים נבנים לא פעם על פי הזמנה, נראה שדו"ח ה־IPC הוא תרגיל נוסף שקולע בדיוק למגרש של חמאס. כשהעובדות נשארות בשוליים, הסיפור המשוקץ זוכה לתהילה בינלאומית.
עוד כתבות בנושא
