בפרק מיוחד של הפודקאסט "על המשמעות", אירח עו"ד תמיר דורטל את בן ציון מקלס, מומחה לניתוח שטח וגיאוגרפיה צבאית, לשיחה יוצאת דופן שבה נחשפה המציאות הגיאוגרפית והאסטרטגית המורכבת של המלחמה. מקלס, המפענח צילומי לוויין דקדקניים, הציג תמונה בהירה ואובייקטיבית של המתרחש בשטח, הרחוקה מהכותרות השגרתיות. הוא הגיע לראיון כדי לשפוך אור על הפעולות הצבאיות מזווית שונה, ולהדגיש עד כמה הגיאוגרפיה היא גורם מכריע בעיצוב הקונפליקטים.
אחת הנקודות המרכזיות שעלו בשיחה נגעה למבצע הנדסי נרחב ברצועת עזה, אותו מכנה מקלס "מרכבות גדול". לדבריו, "המבצע הזה לא היה כפי שהם טכנית הבטיחו אותו שזה מבצע להכרעה אלא מבצע של פשוט דחיפת הקווים קדימה ומחיקת כל מה שמאחורינו כדי שבמקרה שיהיה איזה עסקה הכל כבר מחוק לחמאס".
בכך, חושף מקלס, יש ניסיון של צה"ל לעצב מציאות חדשה שתמנע מחמאס לשקם את יכולותיו הצבאיות בקלות. עו"ד תמיר דורטל העלה טיעון נוקב וטעון: "במרכבות גידון הפסדנו את המלחמה. ברגע שבשביל להגיע ליעד של להציל 20 חטופים בחיים, הקרבנו 46 לוחמים. זאת אומרת, יש פה חוסר היגיון מוחלט".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
טענה זו מדגישה את הדילמה הקשה בין מטרות המלחמה השונות ואת העלות האנושית הכבדה. מקלס הרחיב על הטקטיקה לדחיקת אוכלוסייה: כיתור אזורי מחסה, הריסת מבנים סביבם ולחץ על התושבים לרדת דרומה באמצעות מניעת סיוע והצעת מסדרונים בטוחים. הוא אף התייחס להיבטים המשפטיים של הריסת מבנים, וציין כי במצב מלחמה ניתן להרוס מבנים המפריעים מבצעית, תוך ציפייה ש"איזה מישהו יכנס לבניין" ויהפוך אותו למטרה לגיטימית.
ביחס אל גזרת מצרים, הציג מקלס זווית ראייה שונה מהמקובל על ההיערכות הצבאית המצרית בסיני. מקלס ביטל את החשש מאיום מיידי מכוח הטנקים המצרי בגבול רפיח, והסביר כי "כל מה שראינו בשטח הזה זה אולי סדר גודל של איזה 50 טנקים שזה כלום... הקימו קו מוצבים... למנוע פריצה של אזרחים את אזור מעובר הפיח פריצה לאזור סיני".
עוד כתבות בנושא
אולם, הוא הדגיש, כי האיום האסטרטגי טמון בהשקעה המצרית רחבת ההיקף בתשתיות צבאיות במערב סיני, הכוללות "הקמת מפקדות גדולות מאוד... בסיסים של שריון... יחידות קלביריות", שנועדו להפוך את מצרים למעצמה צבאית אזורית בעשרות השנים הבאות. הוא אף ציין שמצרים, בדומה להודו, מאמצת מודל רכש נשק מגוון ממקורות שונים – "איטלקית, אמריקאית, רוסית, טורקית ואיראנית" – מודל שלדבריו ישראל יכולה לאמץ.
חיזבאללה בלבנון וטילים בתימן: כוח המודיעין הישראלי
בגזרה הצפונית, חשף מקלס את סוד הצלחת ישראל בלבנון לאחר מבצע "הביפרים". הוא הסביר כי ישראל השקיעה משאבים אדירים באיסוף מודיעין על כל היבטי ההיערכות של חיזבאללה – ממיקומי משגרים ועד מתחמי הכנה של כוח רדואן ומנהרות. "כשהגענו למצב של מבצע חיצי צפון... היה לנו את השליטה המוחלטת על כל מה שקורה שם הם היו פרוצים בכל עבר... הכל קרס במהירות כשאין לך שדרת פיקוד". הדבר אפשר לישראל לאכוף את הסכם הפסקת האש באופן פנומנלי, תוך חיסול מחבלים רבים ללא יכולת תגובה משמעותית של חיזבאללה.
הרגעים אחרי פיצוץ הביפרים בביירות. | צילום: מרשתות ערביות
בגזרת תימן, ישראל מפעילה "מצור אנרגטי ומצור ימי" על החות'ים, במטרה להחלישם ולאפשר לממשלה הלגיטימית לשוב לשלוט, אך עם אתגרי מרחק ושיקום תמידי של תשתיות על ידי האויב.
בן ציון מקלס ועו"ד תמיר דורטל | צילום: על המשמעות
לבסוף, נחשפה איראן כ"גולת הכותרת" האמיתית של המלחמה – המממנת העיקרית של כלל הגזרות. מקלס פירט את "הפעולות הקינטיות הצבאיות" של ישראל נגד תוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן, כולל תקיפות ממוקדות במשגרים ומתקני ייצור. לדבריו, למרות יעילות חיל האוויר, יש מקום לבחון גיוון נוסף, כפי שטען בעבר האלוף במיל' יצחק בריק, אך נשק אסטרטגי כמו טילי "יריחו" שמור "ליום הדין".
עוד כתבות בנושא
