לצד הכרעת חמאס - גם דאגה למילואימניקים הכרחית לביטחון ישראל

כל הקצונה הצבאית הבכירה ביו"ש, וגם הקצת פחות בכירה, נאספה ביום ראשון לפנות ערב במפקדת האוגדה בבית-אל. במעמד מפקד פיקוד המרכז אבי בלוט, נציגי צבא ארצות הברית ותזמורת צה"ל התקיים שם טקס חילופי מפקדים: תת-אלוף קובי הלר החליף את תת-אלוף יקי דולף. במוקד נאומי הברכה עמדו הישגי מערכת הביטחון בחזית יו"ש, זו שנחשבה עד 7 באוקטובר לנפיצה מאוד, ובסופו של דבר שקטה יותר מכל החזיתות האחרות.

"גדודי הטרור נוטרלו, מדדי הטרור ירדו באופן קיצוני, מטעני הגחון חדלו והתהלוכות החמושות הפכו לזיכרון רחוק", דיווח האלוף בלוט. תת-אלוף דולף, שיועלה בקרוב לדרגת אלוף ויעבור צפונה, דיבר על "המלחמה השקטה", כהגדרתו, "שבה כל לילה מחסלים מחבלים, שולפים אותם מהמסתור, בולמים אותם בצירים ומיירטים אותם מהאוויר". תת-אלוף הלר הבטיח "לעשות הכול כדי שמרחב יהודה ושומרון והסובב לו, יהיה בטוח וטוב עוד יותר".

חלילה, זה לא היה מעמד של יהירות ושאננות. בקהל הייתה גם נציגוּת למשפחות שכולות, כמו אשירה גרינברג, אלמנתו של מג"ד גולני תומר גרינברג, שנפל בקרבות בעזה. תת-אלוף דולף השתנק מהתרגשות לשניות אחדות כשהוא דיבר על בנו שלו שנכח בקהל, "נדב הספורטאי המצטיין והחרוץ שלא תמיד הצלחתי להגיע לאימונים שלו". זו הייתה תזכורת מעודנת למחיר שהעורף משלם במלחמה המתמשכת הזו. דולף אומנם איש צבא הקבע, לא מילואימניק בצו 8, אבל גם את תרומת משפחות אנשי הקבע למאמץ המלחמתי אין לקחת כמובנת מאליה. בלעדיהם לא יהיה ניצחון מוחלט בעזה ולא יהיה ניצחון בכלל. 

אלפי לוחמי המילואים שגויסו השבוע שוב יחליפו ביו"ש את החטיבות הסדירות שיעברו לעזה לקראת חידוש הלחימה העצימה שם. משפחותיהן אולי מודאגות פחות ממשפחות הלוחמים הסדירים, אבל גם הן חלק מתופעת ה"שחיקה" המדוברת כל כך, אולי מדוברת יותר מדי, שהדרג המדיני אמור לקחת בחשבון אפילו לפני יציאה למערכה שהוא משוכנע בנחיצותה.

ייתכן שהוא אכן לוקח מעבר למה שמשתקף בחדשות. הכרעת חמאס בעזה היא תנאי הכרחי לביטחון ישראל, אך גם ההתחשבות במילואימניקים ובשאר הלוחמים. כרגע עדיין לא ברור כיצד נתניהו מתכנן לפתור את הדילמה. ערפל קרב רובץ על תוכניותיו בעניין עזה. קשה לדעת לאן בדיוק הוא חותר, ואם באמת הוא ויתר על הרעיון של עסקה חלקית לשחרור חטופים ושבויים, אגב עסקה שאינה פסולה מדאורייתא. גם ההתנהלות של הרמטכ"ל זמיר מבלבלת. מצד אחד הוא נמנע מלהכחיש את האמירות המחלישות שיוחסו לו בישיבות הקבינט, מצד שני מבטיח בפרהסיה ש"לא עוצרים את המלחמה עד שמכריעים את האויב הזה".

בינתיים, בשטח, המלחמה לא נעצרת. מדי יום מחוסלים עוד עסקני טרור בעזה. גולת הכותרת בימים האחרונים היא החיסול של דובר חמאס, אבו עוביידה. מערך ההסברה היעיל של חמאס ספג מכה קשה במיוחד. כידוע, למרבה הצער, מערך ההסברה שלנו חלש מאוד, עד לא קיים, אבל חיסולים שכאלה הם אמצעי הסברה יעיל מסוג אחר, השפה היחידה שהאויב מבין, ודאי מבין טוב יותר מכפי שנדמה לנו ברגעים מלנכוליים, כשתיאורי השחיקה משתלטים עלינו. "חִזקו ואמצו, אל תיראו ואל תערצו מפניהם", ציטט תת-אלוף דולף את משה רבנו בסיום נאומו.