הדיווחים לפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו "דוחף לשחרור החטופים תוך כדי הכרעה צבאית, שמשולבת עם הכנסת סיוע הומניטרי לאזורים שמחוץ לשטחי הלחימה - וככל הניתן לאזורים שהם מחוץ לשליטת חמאס", מעוררים מחדש את הדיון סביב סוגיית שחרור החטופים: האם השבתם הביתה תתאפשר באמצעות לחץ צבאי או מהלך דיפלומטי? לדברי סא"ל (מיל') ירון בוסקילה, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, קצין האג"ם באוגדת עזה במילואים וקצין מבצעים מיוחדים לשעבר - אכן אפשר להביא לשחרור החטופים באמצעות מבצע צבאי.
"כשאומרים שרוצים לשחרר חטופים במבצע צבאי, קיימות שתי דרכים לעשות זאת", הוא מסביר בריאיון למקור ראשון. "אפשר לבצע פשיטה על מבנה וליצור אלמנט של הפתעה, או לחלופין להגיע אל אותו המקום, להפעיל עליו לחץ ובמהלך הלחץ לנהל משא ומתן. הרי המשא ומתן עצמו הוא כלי נשק, משום שהוא יוצר תקשורת שגורמת לחוטפים לבחור בין אלטרנטיבות שונות - למשל, לקבל חלק מדרישותיהם או לצאת מהמקום מבלי לפגוע בחטופים. כלומר, הלחץ הוא זה שמוביל בסופו של דבר לשחרור החטופים במחיר נמוך בהרבה מזה שנדרש מלכתחילה".

כוחות צה״ל ברצועת עזה | צילום: דובר צהל
במקרה הספציפי של החטופים ברצועת עזה, בוסקילה סבור שהאפשרות הראשונה פחות רלוונטית: אי אפשר להיכנס לתוך מנהרה ולחלץ אותם משם. "למנהרה אין הרבה ממדים - יש רק ממד אחד, כניסה אחת ממולכדת, עם מצלמות ודלתות הדף גדולות מאוד", הוא מדגיש. "כלומר, קיימים מכשולים רבים בדרך אל החטוף, והסיכון הוא שבסוף גם המחלץ ייפגע וגם החטוף. אני לא רוצה לומר שמדובר בתרחיש בלתי אפשרי, כי אין דבר כזה בלתי אפשרי, אבל מדובר בתרחיש שכמעט בלתי אפשרי לממש. תרחיש בהחלט מורכב מאוד".
הכי מעניין
לטענתו של מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, מה שכן אפשר וצריך לעשות הוא לפעול צבאית בשטח. "צה"ל צריך להגיע אל המקום שבו מוחזקים החטופים, הרי אנחנו יודעים היכן הם נמצאים, ולהתחיל להפעיל לחץ שיביא לפתיחת משא ומתן, במחיר נמוך בהרבה מזה שדורשים כיום. זו הדרך היחידה - אין דרך אחרת", הוא מכריז. "רק לפני יומיים פרסם חמאס שמבחינתו, כל עוד לא תקום מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, אין על מה לדבר. לא תהיה עסקה. הארגון כבר מרשה לעצמו להעלות את דרישותיו, משום שהוא מרגיש בטוח מאוד במקום שבו הוא נמצא".
על אף ההישגים הצבאיים המרשימים של צה"ל ברחבי הרצועה, נראה כי התעמולה של חמאס ממשיכה לפעול ללא הפסקה. ביום שבת האחרון פרסם ארגון הטרור תמונה שבה נראה החטוף בן ה־24, אביתר דוד, במצב גופני ירוד במיוחד. "חמאס מרגיש שהוא נמצא בעמדת כוח, גם בשל הגיבוי הבינלאומי שהוא מקבל וגם משום שהוא סבור שלישראל אין יכולת להפתיע יותר", טוען בוסקילה. "לכן, דרישות הארגון הולכות ומאמירות. מנגד, אם צה"ל ייכנס פנימה, אל תוך השטח שבשליטת חמאס, ויפעל מעל כל פתח של מנהרה כדי לבודד את הארגון - הוא עשוי לייצר דינמיקה שונה לחלוטין של משא ומתן".
וזה לא הכול. "אם צה"ל יוביל פעולה צבאית מהסוג הזה, גם אם לא תצלח, חמאס יבין שמדינת ישראל לא מתפשרת, שהיא מוכנה ללכת עד הסוף, גם אם הדבר יהיה כרוך במחיר כבד", ממשיך המומחה למבצעים מיוחדים. כך ייווצר מול הארגון שיח מסוג אחר. לעומת זאת, במצב הנוכחי, אם לא נשנה את המציאות בשטח, אם לא נתקרב לחטופים, לא נפעיל לחץ ולא נאיים על אף אחד - לא נקבל דרישות שונות מהצד השני. להפך, הדרישות רק ימשיכו לעלות".

"אם המדינה תשדר לחמאס שהיא מוכנה לחלץ את החטופים גם במחיר שייתכן וייפגעו - הקלף שבידי הארגון מאבד מערכו, והמשא ומתן יהפוך ליעיל בהרבה"
ללא | ירון בוסקילה
לכן, לדבריו, כשראש הממשלה אומר "לשחרר את החטופים במבצע צבאי", לא בהכרח הוא מתכוון לפשיטה הירואית כמו במבצע אנטבה, אלא ביצירת מצב של לחץ על כל נקודה שבה מוחזק חטוף. "ייתכן שהלחץ הזה יוביל לתוצאה אחרת, שחמאס יגיד - אוקיי, בואו נעצור, אנחנו מוכנים לשחרר מחצית מהחטופים בתמורה להפסקת אש של חודשיים", מבקש להבהיר בוסקילה. "כך נוכל לפחות להשיב 50% מהשבויים. לאחר מכן נידרש שוב להיכנס, להפעיל לחץ ולחזור על התהליך עד שבסופו של דבר נשיב את כל החטופים שבידי חמאס. זה לא פשוט, אבל במצב הנוכחי ישראל לא מרוויחה דבר".
בעיניו של מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, התפיסה שלפיה ישראל לא צריכה לפעול צבאית - רק מאריכה את תקופת השהות של החטופים בעזה. "אם המדינה תשדר לחמאס שהיא מוכנה לחלץ את החטופים גם במחיר שייתכן וייפגעו - הקלף שבידי הארגון מאבד מערכו, והמשא ומתן יהפוך ליעיל בהרבה", הוא מוסיף. "זה עניין של ביקוש והיצע: כשיש ביקוש גבוה המחיר עולה, כשהביקוש יורד גם המחיר יורד. ולא, כנראה שלא הייתי אומר את הדברים כך אם הבן שלי היה בין החטופים, אבל אנחנו לא דנים במציאות דרך הזווית הפרטית, אלא מתוך מבט כולל - מהזווית הלאומית".
עוד כתבות בנושא
כשנשאל האם היה ממליץ לראש הממשלה על מבצע צבאי למען חילוץ החטופים, בוסקילה משיב ללא היסוס: "בוודאי שהייתי ממליץ. הרי כבר בשנות ה־70 יזמנו מבצעים מהסוג הזה, והדבר הוביל לכך שבמשך שלושים שנה כמעט ולא התרחשו חטיפות, לא של אזרחים ולא של חיילים. בעבר, כאשר נחטפו מטוסים או נלקחו בני ערובה, ישראל לא הסכימה להתפשר על דרישות המחבלים. היא פעלה, יזמה מבצעים, שחררה את רובם המוחלט של החטופים ובסופו של דבר העבירה את המסר הנדרש - חטיפות אינן משתלמות. זה היה נכון אז, וזה יכול להיות נכון גם היום".
לטענתו של בוסקילה, השיטה הזו כבר הוכיחה את עצמה. "כל 200 החטופים שהוצאנו עד עכשיו לא שוחררו כתוצאה ממחווה הומניטרית של חמאס. הם שוחררו כי הלחץ הצבאי הלך וגבר על הארגון - צמצמנו את שטח המחיה שלו ופגענו בבכירים", הוא מציין. "היום המצב השתנה, חמאס מחזיק בקלפים האחרונים ולכן הדרישות שלו עולות בהתאם. אנחנו נמצאים בנקודה שבה הדרישות של הארגון הרבה יותר משמעותיות מהאיום שאנחנו מייצרים עליו. לכן, רק אם נהפוך את המשוואה ונייצר איום שאינו סימטרי לדרישות שלו - נתחיל לראות תוצאות אחרות".

לוחמי הקומנדו הימי של חמאס | צילום: ארכיון: AFP
באשר לתוצאות המבצע המדובר, ירון בוסקילה סבור כי שחרור החטופים הוא מטרת העל, אך לא המטרה היחידה. "בסופו של דבר, החזון של ישראל הוא לשחרר את המדינה מהאירוע הזה שנקרא חמאס - לתמיד", הוא מדגיש. "המטרה הגדולה היא להגיע למצב שבו לא נזדקק עוד לכיפת ברזל, שארגון הטרור לא יהיה עוד בשלטון, שלא יהיה איום של רקטות ולא יהיה איום של חטיפות. את היעד הזה לא נוכל להשיג בלי פעולה דרמטית מאוד. פעולה חדה, קיצונית, וכאמור - לא סימטרית".