זה היה צפוי: שמו של מוג'תבא ח'אמנאי, בנו של המנהיג העליון של איראן, מרחף זה שנים מעל מסדרונות השלטון בטהראן כלחישה עקשנית ההופכת אט־אט להכרזה. עתה נדמה כי הלחישה מתגבשת למציאות והוא צפוי להיבחר לרשת את אביו ולהמשיך את שושלת ההנהגה בלב הרפובליקה האסלאמית. לא מדובר בהפתעה של הרגע האחרון. שמו של מוג'תבא שב ועלה בעבר, שוב ושוב, בהקשרים שונים, אך תמיד באותו ציר דרמטי: היום שלאחר מותו של אביו.
בכל פעם שנפוצו שמועות על הידרדרות במצבו הבריאותי של המנהיג העליון, שב שמו של הבן אל קדמת הבמה, כמי שממתין מאחורי הקלעים לרגע שבו יידרש לצעוד אל האור ולתפוס את מושכות השלטון. זה קרה, למשל, בנובמבר 2024, כאשר פורסמה ידיעה לפיה המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי סובל ממחלה סופנית ונמצא על ערש דווי. כלי תקשורת ישראלים וזרים רבים דיווחו כי בנו השני של עלי, מוג'תבא, נבחר בחשאי והתבקש למלא את תפקידו של אביו עד מותו. ידעה שהתגלתה בהמשך כלא נכונה.
עלי חמינאי (משמאל) ובנו מוג'תבא | צילום: EPA ,Shutterstoc, Mahmoud Hosseini
באותה הזדמנות, כבר הסביר בני סבטי, חוקר איראן במכון INSS, ממקימי דובר צה"ל בפרסית ויועץ לסדרה 'טהרן' המשודרת בכאן 11, כי מעולם לא היה באיראן מנהיג שבנו החליף אותו בעודו בחייו. "אם מוג'תבא ייבחר, זה יהיה אסון - קודם כל לאיראן ואחר כך לישראל", הוא אמר בריאיון למקור ראשון. "הרי הוא עיוור, הוא לא רואה בעיניים. לדוגמה, בשונה מאביו, הוא בחיים לא היה מסכים להפסקת אש בלבנון. להיפך, אילו הוא היה עכשיו בשלטון הוא ללא ספק היה דוחף את חיזבאללה להגביר את העוצמה ולהילחם חזק יותר נגד ישראל".
הכי מעניין
את הדברים הללו השמיע החוקר על רקע המערכה שהוביל צה"ל לעבר גבולה הצפוני של מדינת ישראל - מערכה שהחלה בתנופה לאחר "מבצע הביפרים" המוצלח והגיעה לשיאה בחיסולו הדרמטי של חסן נסראללה, מהלומה שטלטלה את ציר ההתנגדות כולו. ככל שחיזבאללה ספג מכה אחר מכה, ואיבד נכסים אסטרטגיים וסמלי כוח, הלכה והתהדקה הלחיצה גם בטהראן. בשלב מסוים, כך נטען, נתן ח'אמנאי האב את הסכמתו לכך שהארגון בלבנון יניף דגל לבן וייעתר להפסקת אש. צעד שנועד לבלום את הסחף ולהציל את מה שנותר מכוחו.
עוד כתבות בנושא
אלא שההחלטה הזו עוררה סערה במזרח התיכון. בקרב חוגים רדיקליים נתפס המהלך כסדק נדיר בחומת הנחישות של המנהיג העליון, ואף כסימן של חולשה בלתי אופיינית. יש שסברו כי מדובר בפשרה טקטית מחושבת, אחרים ראו בכך ויתור צורב. דבר אחד היה בטוח לכולם: בנו מוג'תבא, המיוחס לקו נוקשה ובלתי מתפשר יותר, מעולם לט היה מסכים למהלך כזה - גם במחיר הסלמה ממושכת. ובכן, מיהו האיש שמאחורי הלחישות וההשערות? הדמות האפופה בערפל שמעטים ראו, אך רבים מדברים בשמה?
סייד מוג'תבא חוסייני ח'אמנאי נולד בסוף שנות השישים והוא בנו השני של המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי. הוא נחשב על ידי רבים לאחד הגורמים השמרניים והקיצוניים ביותר היום במשטר האייתוללות. "מוג'תבא למד אצל אנשי דת קיצוניים, מה שכנראה עיצב את דעותיו הנוכחיות", סיפר בני סבטי באותו ריאיון למקור ראשון. "בניגוד לאביו, שחווה את המהפכה, שהיה בכלא ושידע שלפעמים צריך להתפשר רק כדי להינצל - מוג'תבא מעולם לא פגש את היד הקשה ומעולם לא למד מתי צריך לוותר כדי להינצל. זה, למעשה, מה שהופך אותו לקיצוני יותר ומסוכן יותר מאביו".
מוג'תבא חמינאי, אחד מילדיו של המנהיג העליון של איראן | צילום: AFP
לדברי סבתי, אין אצל מוג'תבא ח'אמנאי הנחות. "תחת הנהגתו, מצבה של איראן יהיה גרוע בהרבה", הוא קבע. "הרי מוג'תבא הוא זה שזייף את הבחירות בשנת 2009. הוא זה שגרם לכך שאחמדינז'אד ייבחר לקדנציה שנייה, למרות שאף אחד לא רצה אותו. הוא תמיד היה מעורב בענייני הלשכה. עד היום הוא שומע את הכול וכנראה שהוא גם משתתף בישיבות, אבל הוא מעולם לא מילא תפקיד רשמי".
כל הדברים הללו נאמרו, כזכור, עוד בטרם יצאו לדרך מבצע "עם כלביא" ומבצע "שאגת הארי": שני מהלכים שטלטלו את הזירה והציבו את הנהגת איראן מול מציאות חדשה. יתכן והאירועים הדרמטיים שפקדו את מדינתו, ריככו או אולי דווקא הקשיחו עוד יותר את אופיו של היורש. "אני לא חושב שהמשטר יצטרך לבחור מנהיג חדש בקרוב - עלי ח'אמנאי עדיין חי ובועט, אין שום סיבה לדאוג לו", חתם סבטי בהומור את הריאיון שנערך בסוף 2024. אלא שבמזרח התיכון החדש, הכל אפשרי.
מה שנשמע עד לא מזמן כהשערה תיאורטית בלבד, מתגבש למציאות פוליטית מוחשית. בחירתו של מוג'תבא נתפסת בעיני רבים כמהלך טבעי ומתבקש, גם אם כזה שמטלטל את הנרטיב המהפכני שעליו נשענה הרפובליקה האסלאמית מאז 1979. למעשה, זהו רגע מכונן בתולדות איראן: לא רק חילופי הנהגה, אלא שינוי עומק בדפוסי הלגיטימציה של המשטר. מעבר שמקרב את ההנהגה צעד נוסף אל מודל של המשכיות משפחתית, כמעט שושלתית. תסריט שבעבר הוכחש בתוקף והוצג כהפך הגמור מרוח המהפכה, כעת נדמה אפשרי מאי פעם.
עוד כתבות בנושא
