איומים ונשיקות: טורקיה מהדקת את ההשפעה בעזה

שבוע ויום לאחר החתימה על תוכנית טראמפ לסיום המלחמה בעזה, אפשר בהחלט לערוך סיכום ביניים זמני. בצד החיובי של הדברים, ישראל קיבלה בחזרה את עשרים החטופים החיים והחל תהליך ההשבה של החטופים החללים – אם כי לא באופן שבו חמאס התחייב. כל זה בשעה שצה"ל נסוג לקו הצהוב ונמצא בעמדה שמאפשרת לו לחזור ללחימה בכל רגע אם יידרש.

במקביל, ביקור טראמפ בישראל ונאומו בכנסת שבו ומיפו את הקִרבה בין טראמפ לנתניהו ובין ישראל לארה"ב. העולם כולו צפה בהצגה בשידור חי, כולל מחיאות הכפיים והעמידה על הרגליים בסגנון המועתק אחד לאחד מהקונגרס האמריקני. זה היה ספקטקל פוליטי מהמעלה הראשונה, אם כי במובנים מסוימים, התיאטרון הפוליטי של פסגת שארם היה לא פחות דרמטי. האווירה שם נעה בין המחויך לדרמטי ואף לסוריאליסטי.

באווירה הזו היה על נתניהו לקבל החלטה אם לצאת לפסגה בשארם או לא. הזיגזג בשאלה הזו לא תרם למעמדו הבינלאומי, אבל בהחלט הקפיץ את דימויו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. הסיפור שלפיו מטוסו של ארדואן חג בשמי סיני ואיים לסוב על עקבותיו אם נתניהו יגיע לפסגה, היה בונוס בלתי צפוי לדימויו הקשוח של ארדואן. האם הוא באמת היה עושה זאת, ועולב בנשיא טראמפ באופן כה בוטה? נראה שלא. האם היה שיג ושיח דרמטי בעודו באוויר? נראה שכן. סביר להניח שלעולם לא נדע מה בדיוק קרה שם, אם כי דובר מפלגתו של ארדואן, עומר צ'ליק, אישר כי טורקיה פעלה באופן דיפלומטי כדי למנוע את הגעת נתניהו לפסגה ואף זכתה לתמיכה בעניין הזה ממדינות נוספות, בהן עיראק. אחד ההסברים שניתנו בדיעבד היה שהמהלך הזה לא תואם מראש, ולכן האמריקאים לא התעקשו עליו.

אז כן, ארדואן ניצח בנקודות עוד לפני שבכלל נחת בשארם. אבל טראמפ לא שוכח דברים כאלה. וכשיגיע הרגע, הוא ידאג להיפרע מארדואן. בינתיים טראמפ זקוק לנשיא טורקיה ולקשריו הקרובים עם חמאס כדי שתוכניתו לעזה לא תקרוס. ועל פני השטח, הכול טוב בין השניים. ההצגה נמשכת, ובניגוד לעלבונות הקטנים שטראמפ שיגר לעבר מקרון ואחרים בפסגה, ארדואן זכה ממנו למחמאות בלבד. "הוא תמיד שם כשאני צריך אותו", אמר, וציין שארדואן "עוזר לנו הרבה". אבל אפשר לסמוך על כך שגם פירעון הצ'ק עוד יבוא.

בסך הכול ארדואן זכה להרבה כבוד בשולי הפסגה. היחס אליו היה כאל זקן השבט. ובעודו יושב על כיסא, כנראה בגלל בעיות בריאות, בשעה שכל האחרים סביבו עומדים, נקלע לסביבתו, שלא בטובתו, נשיא צרפת עמנואל מקרון, שלאחרונה מוצא את עצמו פעם אחר פעם בסיטואציות מביכות. כך קרה גם הפעם. ארדואן אחז בחוזקה בידו של מקרון וכלא אותו בעודו רוכן קדימה, ולצרפתי המנומס לא נותרה ברירה אלא לנשק את ארדואן על שתי לחייו בסגנון מזרח־תיכוני. נשיא אזרביג'אן אילהם אלייב, שעמד לימינו של ארדואן, התקשה לכבוש את צחוקו, וכך גם שורת הפקידים הטורקים המעונבים, בהם ראש המודיעין הטורקי איברהים קאלין, שניצבו מאחורי ארדואן.

הם ידעו למה הם צוחקים. לפני חצי שנה, במהלך פסגה אירופית בטירנה בירת אלבניה, נקלע מקרון לסיטואציה דומה בסביבתו של ארדואן, שגם אז ישב על כיסא. גם אז, כאשר מקרון רכן קדימה להושיט את ידו לשלום, תפס אותו ארדואן באצבעו האמצעית בחוזקה ולא שחרר. מביך? בהחלט. אך כפי שניתן לקרוא מהבעת פניו של ארדואן, אז כמו עכשיו הוא היה מודע לקונוטציות. כך שבדיעבד אין לדעת אם טוב שנתניהו התחרט ברגע האחרון. אם היה עולה על המטוס לשארם, ייתכן שהיה נחשף למניפולציה דיפלומטית עולבת כזו או אחרת, למשל בצילום התמונה הקבוצתית.

הלקח העיראקי

אבל הפסגה מאחורינו, ומה שקובע הוא מה שקורה בשטח, וקורה לא מעט. ברמת השטח, העובדה הבולטת ביותר בעזה היא העובדה שחמאס לא בזבז רגע כדי להשיב ולהוכיח את משילותו. חמושים עוטי נשק ומסכות נפרסו השבוע בשטחים שבשליטת חמאס. תיאטרון הדמים עבד שעות נוספות כאשר אנשי חמאס צדו משת"פים ואנשי חמולות יריבות והוציאו אותם להורג בנוסח דאעש, בעודם זורעים אימה ברחבי הרצועה. גם כאן, הגישה של טראמפ הייתה בלתי צפויה. כאשר נשאל הנשיא על החיסולים וההוצאות להורג של חמאס הוא סירב להתרשם, באומרו כי החיסולים בין הכנופיות "לא הפריעו לי במיוחד". מה שמכונה אצלנו "שיהרגו אחד את השני", או "בהצלחה לשני הצדדים". במהלך טיסתו לארה"ב הסביר טראמפ לעיתונאים כי חמאס קיבל ממנו אור ירוק זמני לשמור על הסדר ברצועה: "הם היו גלויים לגבי זה, ונתַנו להם אישור לתקופה מסוימת".

יחד עם אנשי האיתור וההצלה שטורקיה מתכוונת לשלוח לעזה יכולים להגיע, בכסות אזרחית, אנשי צבא ומודיעין שאינם מקובלים על ישראל

| צילום:

ההחלטה האמריקאית ללא ספק בעייתית, אך אפשר לפרש אותה על רקע החשש מוואקום שעלול לייצר אנרכיה ברצועה. מה שעומד כנראה לנגד עיני הממשל הוא לקחי ההחלטות האמריקניות השגויות בעיראק לאחר נפילת סדאם חוסיין ב־2003. ארה"ב פירקה אז את צבא עיראק, את הבירוקרטיה הממשלתית וגם את מנגנוני הביטחון של עידן סדאם, במה שנתפס אז כסוג של "דה־נאציפיקציה". בפועל, התוצאה הייתה חלל ביטחוני ומשילותי שהביא להתעצמות המיליציות השיעיות ולעליית אל־קאעידה ודאעש. במקרה של עזה, האמריקאים חוששים כי פירוק מוחלט של חמאס עלול לייצר מצבי קיצון קשים לא פחות. זה מה שהוביל השבוע להחלטה המורכבת לאשר את אכיפת הסדר הזמנית על ידי חמאס, ולהתעלם מהוצאות להורג של משת"פים.

במקביל הניח טראמפ על השולחן אולטימטום ברור לפירוק חמאס מנשקו, והוא היה חד־משמעי. אם חמאס לא יתפרק בעצמו, הבהיר הנשיא, "אנו נתערב במהירות ואולי באלימות". מי זה אנחנו, שאלה טובה. האם הכוונה לארה"ב? טראמפ הבטיח בהקשר הזה שלא יהיו "מגפיים על הקרקע". ואם הכוונה לכוח רב־לאומי המורכב מכוחות ערביים, מוסלמיים ומערביים, נכון לעכשיו אין עדיין כוח כזה. האם הוא יבקש מהנשיא א־סיסי לשלוח את הצבא המצרי? לטראמפ פתרונים.

מה שכן, השבוע נצפו כמה מהלכים מעניינים בהחלט. חלקם עם העיניים קדימה, לשלבים הבאים בתוכנית טראמפ. כך למשל, שר החוץ המצרי באדר עבד אל־עאטי חשף עוד לפני פתיחת הפסגה בשארם א־שייח' כי 15 פקידים פלסטינים, טכנוקרטים, כבר נבחרו לנהל את חיי היום־יום ברצועת עזה. השמות ידועים לישראל, ולדבריו אף אושרו על ידה. השר המצרי נמנע בשלב זה מלחשוף את זהותם, אולי כדי שגם הם לא יהפכו בינתיים למושאי חיסול, אף שהם אמורים להיות מקובלים על כל הפלגים בעזה. נכון לעכשיו, הסביר השר המצרי, בתקופת המעבר אין להם עדיין תפקיד.

ובינתיים טורקיה מחזקת את נוכחותה בעזה. בעקבות המשבר שכמעט נוצר לאחר שחמאס לא עמד בהתחייבותו למסור לידי ישראל את מרבית גופות החטופים החללים, הודיעה השבוע טורקיה כי היא שולחת לעזה 81 אנשי איתור והצלה, כולל ציוד טכני והנדסי הדרושים לאיתור גופות. בשנים האחרונות צברו הטורקים ניסיון רב בחילוץ גופות בעקבות רעידות האדמה הקשות שפקדו את ארצם. לכאורה אמור לקום באופן מיידי כוח בינלאומי שיטפל בסוגיית השבת החטופים החללים מעזה, אך בשלב זה כלל לא ברור בעבור מי ובעבור מה בדיוק אמורים לעבוד אנשי הכוח הטורקי: האם לצורך הסוגיה הספציפית של החללים הישראלים בלבד, או לשם חילוץ גופותיהם של נעדרים פלסטינים הקבורים תחת ההריסות הרבות בעזה.

ד"ש מהמרמרה

כפי שזה נראה כרגע, טורקיה פועלת בכל הכוח כדי לממש את מעמדה החדש כמתווכת ושותפה בעזה, לצד הקטארים. למעשה מדובר בכניסה של כוח טורקי אזרחי, שכלל אינו מתואם עם ישראל. באופן זה יכולים הטורקים לעבות במהירות את נוכחותם בעזה. יחד עם משלחת כזו יכולים להגיע, בכסות אזרחית, אנשי צבא ומודיעין שאינם מקובלים על ישראל. החשיבה המקובלת, שלפיה עד היום לא הייתה לטורקיה דריסת רגל בעזה, מוטעית מיסודה. במהלך המלחמה בעזה, ואף לפניה, הייתה לטורקים נוכחות משמעותית בעזה, בהתבסס על פעילותם של ארגונים הומניטריים שתחת חסותם מתנהל שיתוף פעולה אזרחי, צבאי ומודיעיני הדוק עם חמאס.

הנה רשימה לא מלאה של הארגונים הטורקיים שכבר היום נוכחים בעזה: iHH, ארגון אסלאמיסטי המוכר מימי פרשת משט המרמרה ב־2010, ושפועלים בו אנשים המוכרים היטב בקרבתם למפלגת השלטון, לארדואן ולמודיעין הטורקי; הסהר האדום הטורקי, העובד בשיתוף פעולה הדוק עם ממשלת טורקיה ומקבל ממנה אישורים ותמיכה ממשלתית; סוכנות TIKA לסיוע ופיתוח, המטפלת בשיקום תשתיות, פרויקטים הנדסיים וחקלאיים ושיקום ארוך טווח. זוהי זרוע הפיתוח של ממשלת טורקיה בחו"ל, המיושרת עם מדיניות החוץ הטורקית ונחשבת לארגון שמנוהל תחת קואורדינציה ממשלתית ומודיעינית; סוכנות AFAD – הזרוע הלוגיסטית לניהול מצבי חירום של ממשלת טורקיה, הפועלת ישירות מול משרדי ההגנה והחוץ הטורקיים; הדיאנט – הרשות הדתית הטורקית, המקיימת קשר הדוק עם ארדואן ונחשבת לבעלת השפעה פוליטית ומקור לגיוס תמיכה דיפלומטית. באירופה מוכרת רשות הדיאנט דרך רשת האימאמים הממשלתיים הפרוסים מטעם טורקיה במסגדים ברחבי היבשת. בעזה מעורבת הרשות בסיוע הומניטרי באמצעות ערוצי דת, קהילה ותעמולה.

אף שעד כה הייתה לכאורה טורקיה מחוץ למשחק העזתי, בפועל היא הייתה שקועה בו עד צוואר. השילוב בין הסיוע ההומניטרי שהלך ישירות לחמאס, ובין נוכחותם של ארגונים שהם בעצם שלוחות של ממשלת טורקיה, הוא שיצר את היכולת הטורקית להפעיל מנופי לחץ על חמאס ולקלוע לדרישותיו של טראמפ. בכלל זה הידיעה שפורסמה ערב הסכם שחרור החטופים, ולפיה טורקיה הצליחה ליצור קשר עם שתי קבוצות שהחזיקו בחטופים חיים.

הנוכחות הטורקית הזו צפויה ללכת ולהתעצם, ולישראל תהיה בעיה קשה בהתמודדות עימה. ההודעה על שיגור אנשי סוכנות טורקית לחיפוש והצלה של גופות הקבורות תחת ההריסות, היא רק ההתחלה. בקרוב תידרש ישראל לטפל במשלוחים וסחורות טורקיות בהיקפי ענק לעזרה הומניטרית ולשיקום עזה. זוהי פרצה קוראת לגנב, שעשויה להביא את המשק הישראלי, למרות העוינות הנוכחית, לחדש את המסחר עם טורקיה בהיקפים שיהיה קשה לשלוט עליהם. יהיה צריך לעקוב בדריכות להיכן נושבת הרוח, כי דונלד טראמפ לא מתכוון לוותר.