מודאגים מהנוכחות הטורקית בעזה? יש לכם סיבות טובות. אומנם השבוע נשמעה צפירת הרגעה, כאשר סגן נשיא ארה"ב ג’יי־די ואנס ביקר כאן ואמר שארה"ב לא תכפה על ישראל כוחות זרים במסגרת הכוח הרב־לאומי שאמור לקום בעזה. רק המחשבה על חיילים ושוטרים טורקים בעזה מעבירה צמרמורת בגוו של כל בר דעת. כולל הפלסטינים עצמם, אגב. אבל גם אחרי המילים של ואנס יש סיבות למכביר לחשוש מנוכחות טורקית בעזה, שככל הנראה צפויה להתעצם. שם המשחק, לפחות בשלבים הראשוניים, הוא עזרה הומניטרית. ובניגוד להתנהלות הישראלית הכאוטית והבלתי מושכלת בשנתיים האחרונות בכל הנוגע לניהול עזה ברמה ההומניטרית, הטורקים מתנהלים ברצועה בצורה מתוחכמת ביותר.
הכירו את מחמט גילואולו, בן 43, "מתאם־העל של טורקיה בפלסטין". לא סתם מתאם, אלא מתאם־על בדרג שגריר. עד לאחרונה היה גילואולו מתאם בדרג שגריר לעזה בלבד, ואולם בשבוע שעבר פרסם משרד החוץ הטורקי הודעה על מינויו כשגריר לפלסטין כולה, צעד שנועד לחזק את מעמדו כשגריר שווה בין שווים, הממונה על יישום המדיניות הטורקית בעזה וגם בשטחי הרשות. יום לפני המינוי, גילואולו וצוותו כבר התייצבו בעזה.
גילואולו, רופא בהשכלתו, הוא מינוי מושכל לכאורה. אמנם המידע על הקריירה שלו מינימלי מאוד, מה שמעלה תהייה אולי הרקע שלו הוא בכלל מודיעיני. הוא בעל תואר שלישי ברפואה ציבורית מאוניברסיטת איסטנבול, ושימש רופא מתנדב בשטחי הרשות הפלסטינית וברצועת עזה, וכן במצרים, בירדן, בלבנון, בסוריה, בקטאר, בקניה ובסומליה. המידע הראשוני על הקריירה שלו מתחיל משירותו בטנזניה, לא כרופא אלא כשגריר במשרד החוץ הטורקי. טנזניה אולי אינה נחשבת מדינה מרכזית בזירה הבינלאומית, אך מהזווית הטורקית היא בסיס מרכזי לפעילות באפריקה. לפני שהתמנה לתפקידו הנוכחי כיהן גילואולו כראש סוכנות AFAD – הזרוע הטורקית הממשלתית לניהול אסונות ומצבי חירום. על פי הגדרתה היא מופקדת על טיפול באסונות טבע, בשריפות, בשיטפונות וברעידות אדמה. ועזה, כמו שהתרשם ג'ארד קושנר, אכן נראית כמו אחרי הפצצה גרעינית. וכאן כדאי לשים לב לנקודה חמקמקה מעט: כראש AFAD, על פי הגדרת תפקידו היה גילואולו מופקד גם על מצבי חירום ביטחוניים. וככזה היה כפוף ישירות לנשיא ארדואן.
בשנים האחרונות עלתה AFAD לא פעם לכותרות בעקבות סדרת רעידות האדמה הקשות שפקדה את טורקיה. הפעילות הזו אמורה לכאורה לחזק מאוד את היכולות והניסיון של הרשות להעניק טיפול מתקדם באסונות, הכנה מושלמת לטיפול בעזה ההרוסה. אולם עוד לפני רעידת האדמה הגדולה האחרונה, כבר בתקופתו של גילואולו כראש AFAD ספגה הרשות ביקורת ציבורית והועלו חשדות לשחיתות ואי־סדרים. בהמשך, ברעש שפקד את דרום טורקיה בפברואר 2023, הואשמה הרשות בתגובה איטית במיוחד באזורים הכורדיים ובאזורים שאוכלוסייתם אינה תומכת במשטרו של ארדואן, בחוסר תיאום מערכתי עם הצבא והעיריות, ובמינויים פוליטיים כושלים המבוססים על נאמנות למפלגת השלטון.
הדבר לא מנע מממשלת טורקיה להציג את AFAD בשנים האחרונות כרשות מקצועית במיוחד, הפועלת גם במישור הבינלאומי כגוף הומניטרי בעל שליחות גלובלית. סוג של "כוח רך" של ממשלת ארדואן, העובד בשיתוף פעולה עם גופים כמו הצלב האדום, הסהר האדום והאו"ם. אולם AFAD כבר ספגה בעבר ביקורת וטענות כי לא מדובר בארגון הומניטרי מקצועי אלא בגוף הפועל מעבר לים כדי להרחיב את ההשפעה הטורקית וליישם את העקרונות האסלאמיסטיים של משטר ארדואן. חוקרים מערביים מתארים את פעילות AFAD במונחים מכובסים של הפעלת "הומניטריזם אסלאמיסטי ממלכתי". וזה כולל גם את עזה.
לא פעם פועלת הסוכנות בשיתוף פעולה עם הדיאנט, הרשות הדתית של ממשלת טורקיה המזוהה עם קו אסלאמיסטי נוקשה. כראש AFAD, ובהמשך כמתאם־העל בעזה, קיים גילואולו קשרים קרובים גם עם ארגון IHH, שמאז פרשת המרמרה מוגדר על ידי ממשלת ישראל ארגון טרור. כך, במשלוחי סיוע לעזה ולמחנות הפליטים בצפון סוריה סומנו החבילות לא פעם בלוגו כפול של AFAD ו־IHH.
בשורה התחתונה, האיש שטורקיה בחרה בו להיות מתאם־העל בדרג שגריר לפלסטין, הוא איש בעל נאמנות מוחלטת לארדואן. תחת ניהולו עברה הרשות לניהול אסונות ומצבי חירום תהליך של אסלאמיזציה מוסדית. מיחידת חירום טכנית היא הפכה לזרוע המפלה בין אוכלוסיות בתוך טורקיה על פי נאמנותן למשטר, וכמתאם־העל בעזה היא תשמש זרוע של מדיניות חוץ רכה, המשלבת סיוע עם חיזוק ההשפעה הטורקית והרחבת התודעה האסלאמיסטית.
פותח דלתות
כיצד צפוי מינויו של גילואולו להשפיע על עזה בחודשים ואולי אף בשנים הקרובות? כבר עכשיו הרשות הטורקיתAFAD מככבת בכותרות, ולמעשה חמאס מנהל דרכה את המהלכים מול ישראל בעניין החטופים החללים. שם המשחק מבחינת חמאס הוא הטענה שיש צורך להכניס ציוד כבד משוכלל כדי להגיע לגופות החטופים, והכלים הכבדים הללו נמצאים אצל ה־AFAD. אלא שחמאס זקוק לכלים האלה בעיקר כדי להגיע להרבה נכסים אחרים שלו שקבורים מתחת להריסות, ולישראל אין שום סיבה להאיץ את התהליך.
המהלך הטורקי למצב את גילואולו בעזה בדרג של שגריר הוא הצהרת כוונות ברורה, שלא לומר מארס טורקי, שנועד למצב את טורקיה כשווה בין שווים מול ישראל, ארה"ב, מצרים וקטאר. מה המינוי בשטח מעניק לגילואולו? מול ישראל, הגדרתו כשגריר מאפשרת לו לפעול כשחקן רשמי בזירה המדינית וההומניטרית, ולייצג את טורקיה מול גורמים ישראליים ברמה שווה לשגרירים אחרים. הוא יכול לנהל משא ומתן ישיר על הזרמת סיוע ופתיחת מסגרות חינוך ותשתיות רפואיות, בלי לעבור דרך שליחים או פקידים זוטרים. יכולת זו מעניקה לטורקיה נוכחות דיפלומטית חזקה יותר בעזה, ומספקת לה מעמד והשפעה ישירה על אירועים והחלטות שישראל תידרש לאשר. הוא הדין מול האמריקנים והקהילה הבינלאומית.
ארדואן. | צילום: AFP
דרג השגריר מעניק לו גישה ישירה לגורמים דיפלומטיים בכירים, כולל השגרירות האמריקנית והוועדות ההומניטריות של האו"ם. הוא מסוגל להציג את העשייה הטורקית לא רק כפעילות של עמותה אלא כאמצעי ליישום מדיניות רשמית, מה שמחזק את אמינותו מול גורמים בינלאומיים. יכולתו לשלב סיוע הומניטרי עם מטרות פוליטיות וטקטיות, תוך שמירה על מעמד רשמי, מאפשרת לטורקיה לייצר תלות של חמאס בסיוע שלה ובכך לחזק את השפעתה מול ארה"ב והקהילה הבינלאומית. ראינו את זה כאשר ממשל טראמפ פנה לטורקיה בבקשה שתפעיל את השפעתה על חמאס כדי שייענה לשלב הראשון בתוכנית טראמפ להשבת החטופים. טורקיה טרחה אז לפרסם כי בזכות קשריה עם חמאס הגיעה לשתי קבוצות שאיש מלבדה לא יכול היה להגיע אליהם, ושהחזיקו בחטופים חיים. כעת, עם מינויו, צפוי גילואולו להפוך למוקד עלייה לרגל הרבה מעבר לתפקידו כמתאם הומניטרי. זהו צומת כוח שהטורקים הצניחו לעזה בשקט, בלי שמישהו שם לב.
למעשה, לאורך כל המלחמה הטורקים היו נוכחים בשטח. מדוע ישראל אפשרה לזה לקרות? זו שאלה פתוחה שתעסיק ועדת חקירה ממלכתית, אם אכן תקום. הנוכחות הטורקית הקיימת כבר עתה בעזה כוללת 13 עמותות וארגונים שיושבים ברצועה. החשובים שבהם הם IHH, הסהר האדום הטורקי, סוכנות TIKA לתיאום ושיתוף פעולה, ו־AFAD. כל ארבעת הארגונים מספקים מזון, עזרה הומניטרית, אוהלים, סיוע רפואי ושירותים חברתיים. עליהם אפשר להוסיף את AID – ברית הרופאים הבינלאומיים, ארגון לא־ממשלתי של רופאים, אחיות ורוקחים המספק סיוע רפואי, ועוד כמה עמותות לא־ממשלתיות. בפועל אפשר לומר שטורקיה ממוצבת כבר עתה בעזה כמעין מיני־ממשלה, המנווטת לצד חמאס את חיי היומיום ברמת אינטימיות גבוהה. לכן, כשהתפרסמה השבוע ידיעה ולפיה יש כבר רשימה של 15 מועמדים לממשלת הטכנוקרטים בעזה, שחצי ממנה נקבע על ידי חמאס בשיתוף עם המתווכות, יש סיבות טובות להניח שזה אכן המצב. גם אם בישראל מכחישים.
הפרסומים הללו לא מנעו מטורקיה להדגיש בשבוע האחרון את מעמדה בשטח ככל האפשר. מבול סרטונים של אנשים הלובשים אפודים זוהרים של AFAD ושל עמותות טורקיות אחרות הציף את הרשת. בישראל נוצרה תחושה שהטורקים כבר עמוק בפנים, אולם זהו חלק ממלחמת התודעה הפועלת על ישראלים ועזתים גם יחד. בפועל, מה שראינו השבוע אינו טורקים בעזה אלא מקומיים לובשי וסטים טורקיים. גם בזה אין לזלזל, כמובן.
סוף מציצן לגירוש
בנימה חגיגית זו, נסיים במשהו קצת שונה. השבוע נחתם הסכם טיעון בין מדינת ישראל לעומר ספה קוסה, עובד השגרירות הטורקית שנתפס ביולי האחרון כשהוא מצלם נערות במלתחות הנשים בחוף פרישמן בתל־אביב. במכשיר הטלפון שלו נמצאו תמונות בעלות אופי בוטה. באופן חריג התברר כי קוסה מחזיק אומנם בדרכון שירות דיפלומטי, אך משום מה לא נרשם במשרד החוץ הישראלי כמקובל ולכן לא נהנה מחסינות דיפלומטית. הדבר אִפשר למשטרה לעצור אותו ולהמשיך בהליכים הפליליים נגדו.
גם הסיפור האישי שלו יוצא דופן. הוא אינו איש משרד החוץ אלא נמנה עם מה שמכונה קבוצת "ותיקי סיכול ההפיכה" – האנשים שתמכו בארדואן בעת ניסיון ההפיכה נגדו ב־2016, ובעקבות זאת קיבלו מהממשלה טובות הנאה, כולל משרות מבוקשות בשירות הציבורי ובשגרירויות. השבוע, כשהובא לבית המשפט כדי לסגור עסקת טיעון, בכה קוסה והכה על חטא. עורך דינו קובי סודרי הסביר שלקוחו מתקשה בכלא בגלל מוצאו. בשורה התחתונה נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל וארבעה על תנאי, עונש ברף התחתון של העבירות המיוחסות לו. ככל הנראה הוא יגורש בהקדם מישראל.