בעקבות הבחירות בישראל, אחד האירועים המרכזיים של עולם הכדורגל עבר כאן קצת מתחת לרדאר. בשבוע שעבר התקיים טקס כדור הזהב לשנת 2026, ותואר ה"בלון ד'אור" היוקרתי הוענק השנה להארי קיין האנגלי.
עוד כתבות בנושא
כבכל שנה, ישנם מספר מתמודדים מרכזיים על התואר, ואוהדים ופרשנים רבים ברחבי העולם מתווכחים מי מביניהם הוא הראוי ביותר לזכות בו. מעטים המקרים בהם הזוכה בפרס - המוענק ל"שחקן השנה בעולם" - מוסכם על כולם פה אחד, כאשר בכל פעם מחדש עולה בפי רבים הטענה שהשחקן הזוכה לא היה, ובכן, הטוב ביותר בעולם באותה השנה.
אי לכך, ראיתי לנכון להסביר מהו כדור הזהב, כיצד בדיוק עובדת הבחירה בשחקן השנה בעולם, מהם הקריטריונים לזכייה והאם הארי קיין אכן היה ראוי לתואר השנה או שמא ישנה יד נעלמת המושכת בחוטים מאחורי הקלעים.
הכי מעניין
מהו כדור הזהב?
ה"בלון ד'אור" ("כדור הזהב" בצרפתית), שנוסד ב-1956 על ידי מגזין הכדורגל "פראנס פוטבול", נחשב לתואר האישי היוקרתי ביותר בעולם הכדורגל. הוא מוענק על בסיס שנתי לשחקן ש"ביצועיו היו הטובים ביותר בשנה החולפת". ליונל מסי הוא כידוע שיאן הזכיות בפרס עם 8 כדורי זהב, כריסטיאנו רונאלדו שני עם 5, שלושה שחקנים שונים זכו בתואר 3 פעמים, חמישה זכו בו פעמיים ורבים נוספים לאורך השנים זכו בו פעם אחת.
עד 1995 כדור הזהב הוענק לשחקנים אירופאים בלבד, כך שאגדות כדורגל דוגמת פלה ומראדונה מעולם זכו בו. בפעם הראשונה בה הפרס נפתח לשחקנים שאינם אירופאים הוא הוענק לג'ורג' ואה הליבריאני, ומאז זכו בו גם חמישה דרום אמריקנים: רונאלדו, ריבאלדו, רונאלדיניו וקאקה הברזילאים - ומסי הארגנטינאי. שאר הזוכים הם אירופאים.
ב-2007 חל שינוי נוסף בפרס, כאשר הוחלט שיכולים לזכות בו לא רק שחקנים מכל העולם - אלא גם כאלו המשחקים בכל העולם (ולא רק במועדונים אירופאים). זוהי הסיבה שגם השנה מסי (המשחק ב-MLS האמריקנית) היה מועמד לזכייה וסיים במקום החמישי. כמו כן, ב-2022 נקבע שתקופת הזמן על פיה הפרס נמדד אינה עוד השנה הקלנדרית (כפי שהיה נהוג עד אז) אלא העונה האחרונה (כלומר בפועל - מאוגוסט עד יולי).
עוד כתבות בנושא
אבל איך מחליטים מיהו "שחקן השנה בעולם"? כיצד נקבעת זהות הזוכה בפרס? ובכן, מגזין פראנס פוטבול קבע שלושה קריטריונים מרכזיים: הראשון הוא יכולת אישית, הכרעה ואופי, השני הוא הצלחה ותארים קבוצתיים והשלישי (שנוסף ב-2024) הוא "קלאס ופייר-פליי".
אך למרות שישנם קריטריונים מוגדרים לזכייה, בפועל כדור הזהב אינו תואר אובייקטיבי. למה הכוונה? הזוכה אינו נבחר על ידי ניקוד אוטומטי או ועדת פרס כלשהי, אלא באמצעות הצבעה של עיתונאים מכל העולם (כאשר כל מדינה בוחרת עיתונאי כדורגל אחד שייצג אותה. את ישראל מייצג נדב יעקבי). במילים אחרות, מדובר בעצם בפרס של התקשורת, והוא נקבע דרך בחירות. דמוקרטיות אולי, אבל בחירות. ובחירות, כידוע, הן סובייקטיביות.
הארי קיין חוגג שער נגד מקסיקו, בדרך לרבע גמר המונדיאל | צילום: AFP
כתוצאה מכך, לעיתונאים שונים - וכמובן שלציבור האוהדים ברחבי תבל - יש דעות שונות באשר לשאלת השחקן הראוי ביותר לזכות בתואר. כל אחד מעניק משקל שונה לכל קריטריון, והדבר נכון אף בתוכו: ביכולת האישית, יש שישימו את הדגש על כיבוש שערים, חלק על דריבלים ומסירות, אחרים על ציון סטטיסטי במשחקים וכן הלאה. בתארים קבוצתיים יש שיעמידו בראש את אליפות הליגה, חלק את ליגת האלופות ואחרים את הנבחרת הלאומית (אם היה טורניר בינלאומי באותה שנה). אין רכיב אחד שקובע.
בסופו של יום (או בסופה של שנה), הזוכה בפרס אינו מי שבהכרח היה אובייקטיבית הכדורגלן הטוב ביותר בעולם בעונה החולפת, אלא מי שקיבל את מירב ההצבעות. ובאופן טבעי, כשהדעות בנושא שכזה חלוקות - בוודאי בשנה בה לא היה שחקן אחד שזרח מעל כל השאר בפער - הוויכוחים לא מאחרים להגיע.
אז למי הגיע לזכות?
שנת 2026 הייתה שנה כזו. הארי קיין הבריטי זכה כאמור בפרס, אך בפער קטן בלבד. לדעת רבים, קיליאן אמבפה הצרפתי שסיים במקום השני ולאמין ימאל הספרדי שהגיע שלישי - היו ראויים ממנו לתואר. חלק אפילו טוענים שרודרי הספרדי שסיים רביעי ומיודעינו מסי הארגנטינאי שסיים חמישי, היו צריכים גם כן לזכות לפניו.
אז למה קיין קיבל בכל זאת את כמות ההצבעות הגדולה ביותר? ובכן, הוא כבש 73 שערים במדי באיירן מינכן ונבחרת אנגליה במהלך עונת 25/26, הכמות השנייה בגודלה בהיסטוריה אחרי ליונל מסי בשנת 2012. כמו כן, הוא זכה באליפות גרמניה, והוביל את קבוצתו ונבחרתו לחצאי הגמר של ליגת האלופות והמונדיאל בהתאמה. יש לו קייס.
כוכב נבחרת צרפת, קיליאן אמבפה, אחרי הניצחון על מרוקו ברבע גמר המונדיאל | צילום: AFP
גם לקיליאן אמבפה הצרפתי, שהגיע במקום השני, יש קייס. מבחינת יכולת אישית, הוא נחשב כבר כמעט עשור (עת התחיל את הקריירה הבוגרת שלו) לאחד השחקנים הטובים בעולם, ובעונה החולפת הוא כבש 58 שערים וסיים כמלך השערים בספרד, בליגת האלופות ובמונדיאל (בו הוא גם שבר את שיא הכיבושים בכל הזמנים). עם זאת, הוא לא זכה השנה באף תואר קבוצתי.
לאמין ימאל לאחר שער הבכורה שלו במונדיאל, בניצחון ספרד על סעודיה | צילום: AFP
לאמין ימאל הספרדי כבש בעונה שעברה "רק" 25 שערים ובישל 20 נוספים, אך הוא זכה עם ברצלונה באליפות ספרד ועם הנבחרת הלאומית באליפות העולם. מבחינת יכולת אישית, יש המחשיבים אותו כבר כעת, בגיל 19, לשחקן הטוב בעולם - אולם זהו כמובן גם כן עניין סובייקטיבי.
רודרי הספרדי מניף את גביע העולם לאחר גמר המונדיאל | צילום: AP / פרנק פרנקלין השני
כקשר אחורי, רודרי הספרדי לא אמור לספק מספרים מרשימים בהתקפה, אך לאף אחד אין ספק שמדובר בשחקן הטוב בעולם בתפקידו. זוכה כדור הזהב של 2024 אולי לא עשה חיל בעונה שעברה עם מנצ'סטר סיטי, אך הוא זכה במונדיאל כקפטן הנבחרת ואף קטף את תואר השחקן המצטיין של גביע העולם.
מסי בתום גמר מונדיאל 2026 | צילום: AFP
על הכדורגלן הגדול בכל הזמנים לא צריך להכביר במילים, אולם ראוי להסביר מדוע ליונל מסי הארגנטינאי היה מועמד לזכות בפרס וסיים במקום החמישי. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה ששחקן המשחק מחוץ לאירופה מסיים בחמישייה הראשונה אחרי עונה שלמה בה שיחק מחוץ לאירופה (ב-2023 מסי זכה כאשר כבר שיחק במיאמי, אולם הפרס התייחס לתקופת הזמן בה עוד שיחק בפריז).
בעונת 25/26, מסי כבש 45 שערים ובישל 32 נוספים ב-50 משחקים. אלו נתונים מדהימים עבור כל כדורגלן, קל וחומר עבור אחד בן 39 (גם כן הגיל המבוגר ביותר אי פעם לשחקן בחמישייה הראשונה). כמו כן, מסי רשם 8 שערים ו-4 בישולים במונדיאל, הצעיד את ארגנטינה לגמר ולמרחק נגיעה מזכייה שנייה ברציפות, ולדעת רבים - היה המצטיין האמיתי של הטורניר. אם היה משחק באירופה ולא ב-MLS, ייתכן מאוד שהיה זוכה גם השנה בכדור הזהב.
עוד כתבות בנושא
לעניות דעתי, לכל אחד מן החמישה יש טענה לגיטימית לתואר, והארי קיין הוא זוכה ראוי לחלוטין. כמות הכיבושים השנייה בטיבה בהיסטוריה אינה דבר של מה בכך, והדבר ראוי להכרה והוקרה. כמו כן, גם בגזרה הקבוצתית הוא רשם הישגים יפים, גם אם לא זכה בתארים רבים. מבחינה אינדיבידואלית הוא בהחלט ניצב מעל השאר, ולטעמי בשל כך הבחירה בו נכונה וראויה.
זהו המקום בו חשוב להדגיש שלגיטימי לחלוטין לחשוב אחרת. כל פרשן או אוהד מעניק כאמור משקל שונה לשיקולים וקריטריונים שונים, וכל עוד הוא מסוגל להגן על עמדתו ולהסביר מדוע המועמד שלו ראוי לדעתו לזכות בתואר יותר מאחרים - זה בסדר גמור.
לא אובייקטיבי או לא הוגן?
אך כפי שהסברנו לעיל, בסופו של דבר, המנצח הוא זה שזוכה במירב קולות התקשורת. באופן מסורתי, עיתונאים רבים מצביעים למועמד בן ארצם (אם יש כזה) או לשחקן אליו יש להם אהדה או קשר כלשהו, ובשנים של טורניר בינלאומי גדול - יש נטייה טבעית להעניק לו יותר משקל. הדבר מוביל לכך שהבחירה אכן אינה אובייקטיבית, אך חשוב להבין שיש הבדל בין "לא אובייקטיבי" ל"לא הוגן".
כמעט בכל שנה מחדש ישנם אוהדים שאינם מרוצים מזהות הזוכה בתואר, ומיד ממהרים לטעון בראשי חוצות שהפרס "מכור". אין בעיה שיחשבו אחרת, אך הטענה נובעת ככל הנראה מבורות או מחוסר הבנה מוחלט של הדרך בה הזוכה נבחר. בכדי שטענת ה"מכירה" תהיה נכונה, יהיה עליהם להוכיח שעיתונאים שהשתתפו בהצבעה אכן קיבלו שוחד כדי לבחור בשחקן מסוים. עד שלא יעשו זאת - עמדתם תהיה לגיטימית, אך טענתם תהיה מטופשת.
הארי קיין, עם זכייתו בכדור הזהב | צילום: AFP
לא פעם ולא פעמיים גם כותב הטור חלק נחרצות על הענקת התואר לשחקן מסוים (כולל בשנה שעברה). אך במקום לטעון שכדור הזהב הוא פרס מכור, השתדלתי כמיטב יכולתי לשטוח את עמדתי ולהסביר מדוע הגיע לשחקן אחר לזכות יותר מאשר לזה שזכה.
בספורט, כמו בפוליטיקה, ניטיב לעשות אם תחת דיקלום סיסמאות ריקות - נעלה את רמת השיח ונספר לציבור מהו האני-מאמין שלנו. הסיכוי שנשכנע אחרים בצדקתנו, יעלה כך דרמטית. סמכו עליי, אני יודע על מה אני מדבר, אני עיתונאי 😉
עוד כתבות בנושא
