נתחיל מהסוף: ספרד ניצחה את ארגנטינה 0:1 בגמר המונדיאל וזכתה בגביע העולם. פראן טורס כבש את שער הניצחון בהארכה, ושבר למיליוני אוהדי ארגנטינה ברחבי העולם (ובישראל) את הלב.
עוד כתבות בנושא
זה לא היה המשחק המהנה ביותר לצפייה, בלשון המעטה. אפשר לומר שהוא היה הפוך ב-180 מעלות מהמשחק על המקום השלישי בין אנגליה לצרפת. ובכל זאת, ספרד זכתה בצדק גמור במונדיאל השני בתולדותיה. אלו 10 נקודות על גמר גביע העולם 2026:
נבחרת ספרד מניפה את גביע העולם 2026 | צילום: Odd ANDERSEN / AFP
1. זה לא כוחות
ספרד הגיעה למשחק כפייבוריטית ברורה, אך ספק אם מישהו דמיין עד כמה השליטה שלה בו תהיה מוחלטת. כולם ציפו שספרד תהיה זו שתתקוף ותיזום בעוד ארגנטינה תהיה זו שתתגונן, אך לאורך כמעט כל המשחק זה הרגיש כאילו ברצלונה משחקת נגד קבוצת תחתית בלה ליגה שיודעת שרק בונקר מארץ הבונקרים ישאיר לה סיכוי לא להפסיד.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
2. בלי תירוצים
חשוב לזכור שארגנטינה הגיעה למשחק הזה תשושה פיזית ושחוקה מנטלית. היא עברה כידוע דרך קלה בהרבה לגמר מזו של ספרד, אבל הלה רוחה ניצחה את כל משחקי הנוק-אאוט שלה ב-90 דקות, בעוד האלביסלסטה נזקקה פעמיים להארכה ולעוד שני מהפכים דרמטיים בתוספת הזמן. כמו כן, היא הגיעה למשחק עם יום מנוחה פחות, וזה משמעותי מאוד בטורניר כזה.
אלו לא תירוצים כמובן. סביר להניח שגם אם המצב היה הפוך ספרד עדיין הייתה שולטת במשחק, אבל זה תרם להבנה הארגנטינאית לפני הגמר שפשוט אין לה את הכלים להתמודד במשחק פתוח נגד אלופת אירופה, בטח לא תחת הנסיבות.
ניסו להיכנס להם לראש ללא הצלחה. שחקני ארגנטינה וספרד במהלך גמר המונדיאל | צילום: AFP
3. הפעם הראשונה בחיים
זו הפעם הראשונה בחיי שבה הקבוצה שאני אוהד לא בעטה לשער אפילו פעם אחת ב-90 דקות. עד כדי כך השליטה הספרדית הייתה אבסולוטית. כאוהד ברצלונה מקדמא דנא מובן למה טרם חוויתי דבר כזה, אך גם ברמת הנבחרת - מעולם לא ראיתי את ארגנטינה משחקת כל כך הגנתי וכל כך לא קיימת בהתקפה. מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.
עוד כתבות בנושא
4. המגבלה הארגנטינאית
המשחק הזה חשף את התלות המוחלטת של ארגנטינה במסי. לפני המשחק כתבתי שאם ספרד תצליח לעצור את הפרעוש והאלביסלסטה לא תשכיל לאיים על הלה רוחה מכיוונים נוספים - זה יחנוק את המשחק הארגנטינאי. זה בדיוק מה שקרה.
במובן זה המשחק הזכיר לי מאוד את חצי גמר ליגת האלופות ב-2019, כאשר ליברפול סגרה לחלוטין את מסי עם שמירה מרובעת, ואף אחד אחר בברצלונה לא תפקד. כולם זוכרים איך זה נגמר אז. במונדיאל הזה, נגד נבחרות נחותות ממנה ונגד אנגליה זה הספיק לארגנטינה, אך ספרד כבר הייתה עבורה יותר מדי.
ליונל מסי אחרי ההפסד של ארגנטינה לספרד בגמר המונדיאל | צילום: AP / פמלה סמית'
5. הישג בלתי נתפס
למרות המשחק המזעזע של ארגנטינה, עצם העובדה שהיא הגיעה לגמר הוא הישג עצום ולא מספיק מוערך. לא פעם ולא פעמיים ראינו אלופות עולם מודחות בשלב הבתים במונדיאל העוקב, בעיקר כי הרעב והדחף לנצח כבר לא שם.
אבל אצל האלביסלסטה אין דבר כזה "שובע". למרות שהסגל שלה זהה ברובו לזה שזכה במונדיאל בקטאר, הארגנטינאים כל כך רצו לזכות שוב ונתנו הכל כדי לעשות זאת. דמעות השבר בסוף המשחק, הן של השחקנים והן של סקאלוני, מעידים כאלף עדים עד כמה זה היה חשוב להם. ההישג מתעצם אפילו יותר כאשר זוכרים שבסופו של יום, מדובר בנבחרת אפורה יחסית שעדיין תלויה לחלוטין במסי בן ה-39.
עוד כתבות בנושא
6. היורש של בוסקטס
נבחרת ספרד, לעומתה, היא מכונה משומנת ושלם שגדול מסך חלקיו. השחקן המצטיין שלה במונדיאל הזה היה ללא ספק רודרי, שזכה בתואר שחקן הטורניר של הטורניר.
לעניות דעתי, זוכה כדור הזהב של 2024 הוא לא רק הקשר האחורי הטוב בעולם, אלא כבר אחד הגדולים בתפקידו בכל הזמנים, אחרי סרחיו בוסקטס כמובן. סגנון המשחק של רודרי מזכיר מאוד את זה של האגדה הספרדית שהיה אחד מעמודי התווך בזכייתה הראשונה של הלה רוחה ב-2010, וניתן בהחלט לומר שהוא היורש שלו.
שני הקפטנים והמצטיינים של המונדיאל. ליונל מסי הארגנטינאי ורודרי הספרדי, במהלך משחק הגמר בניו ג'רזי | צילום: AFP
7. אי אפשר בלי שערורייה
ועדיין, זו שערורייה שרודרי זכה בתואר. שלא אובן לא נכון חלילה, הוא בהחלט נתן מאסטר-קלאס בקישור וראוי לכל המחמאות בעולם. ועדיין, הוא לא היה השחקן המצטיין של הטורניר. הוא רק בורג במכונה, ואם דה לה פואנטה היה מוציא אותו ממנה ומחליף אותו בזובימנדי, לדוגמה, ספרד כנראה עדיין הייתה מנצחת.
מסי, לעומת זאת, סחב את ארגנטינה, שוב, כמעט לגמרי לבד, מרחק נגיעה מזכייה נוספת. אם מוציאים אותו מהנבחרת, ספק אם היא עוברת את כף ורדה, וראינו איך היא נראתה בגמר כאשר ספרד חנקה אותו. הוא חייב היה לזכות בתואר, בלי שום קשר לעובדה שהוא כבש 8 שערים ובישל עוד 4 בריקוד האחרון שלו בגביע העולם.
עוד כתבות בנושא
8. פיפ"א
הזכייה של רודרי בכדור הזהב של הטורניר, ובכלל - הזכייה של ספרד במונדיאל - לא כל כך מסתדרות עם הנרטיב האנטי-ארגנטינאי שפיפ"א עושה הכל כדי שמסי יזכה. אינספור טענות על הטבות שיפוט, שחיתות ורמאות לטובת ארגנטינה נשמעו במהלך הטורניר, אך אם זה אכן היה המצב - כנראה שבפיפ"א שכחו לעדכן בכך את צוות השיפוט בגמר, או לכל הפחות את האחראי מטעם הארגון על בחירת השחקן המצטיין.
מעניין מה עושים כעת השונאים שהשקיעו את כל הונם, רכושם וביתם בהימור שארגנטינה תזכה, מכיוון שלדבריהם המונדיאל היה מכור עבורה מראש.
עוד כתבות בנושא
9. השופט (לא) משוחד
השיפוט היה נושא לדיון במשחקים רבים לאורך המונדיאל, כאשר כמעט תמיד ההקשר בו הוא עלה היה שלילי. באופן כללי, בכדורגל (וכמעט בכל ספורט, בעצם) נהוג לדבר על שיפוט כשיש עליו תלונות, לא כאשר הוא מבוצע כראוי ונקי מרבב.
זו בדיוק הסיבה שחשוב לומר שצוות השיפוט בגמר עשה עבודה קרוב למושלמת, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר במשחק מאתגר במיוחד לניהול. כרטיס אדום נשלף בצדק לצד אחד, שני שערים נפסלו בצדק לצד שני, ובאופן כללי כל ההחלטות המשמעותיות במשחק היו נכונות. בעידן שבו כולם מחפשים להאשים את השופט וכל החלטה נבחנת תחת זכוכית מגדלת, מגיע לו שאפו עצום על תצוגה נהדרת.
המושיע המושמץ של ספרד, פראן טורס | צילום: AFP
10. האביר האפל
נסיים בנימה מעט הוליוודית, כי איך אפשר בלי: פראן טורס הוא דמות שנויה במחלוקת. מצד אחד הוא כובש שערים ומציג מספרים לא רעים, ומנגד הוא מחמיץ בצרורות. כאוהד ברצלונה, אני יכול להעיד מקרוב שרבים נהנים להקניט אותו ולרדת עליו בשל כך, ומבקשים לראות אותו מחוץ לקבוצה.
איני יודע אם בסוף טורס יישאר או יעזוב, אך החלוץ המושמץ הפך ברגע אחד למושיע של ספרד. הוא כבש את השער השני הגדול בתולדות הלה רוחה, אחרי זה של אינייסטה ב-2010. הוא אולי לא הגיבור שספרד הייתה ראויה לו, אך בהחלט זה שהיא הייתה צריכה. הוא האביר האפל שלה שהפך אותה שוב לאלופת העולם.
עוד כתבות בנושא
