כמה שעות לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת ביום שני השבוע, הוזעק יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ ללשכת ראש הממשלה. פגישות בין השניים אינן אירוע נדיר, אבל תוכן השיחה היה שונה הפעם. "המשימה שלך, שלנו, היא שהבחירות יתקיימו במועדן, ולא יום אחד לפני כן", אמר נתניהו, כפי שסיפר לנו כץ בהמשך השבוע.
"נתניהו העביר מסר מאוד ברור, תעשה כל מה שצריך בשביל שהקואליציה תמלא את ימיה. זו המשימה", מסכם כץ. בהתאם להנחיה הזו הוא מצהיר: תקציב המדינה לשנת 2026 יעבור. "זה לא תלוי רק בנו הליכוד, זה תלוי גם בשותפוֹת שלנו ובכך שגם להן יהיה אותו רצון. מהשיחות שלי השבוע אני מתרשם שכל מרכיבי הקואליציה רוצים בכך, ואני מאמין שנצליח במשימה".
בימי שגרה דלתו של ראש הממשלה פתוחה בפני יו"ר הקואליציה, אך המלחמה שינתה את הכללים. "לפעמים אני נקרא לפגישה ויכול להמתין שש שעות כי נכנס אירוע ביטחוני. יש סדרי עדיפויות, וברור שהביטחוני קודם", מתאר כץ.
אופיר כץ | צילום: מאיה משל
לשכתו של כץ, שהוא גם יו"ר סיעת הליכוד ויו"ר ועדת הכנסת, היא מרכז העצבים של הקואליציה. פגישות רבות בין גורמי הקואליציה נערכות שם, וכך גם ניסיונות תיווך ובלימת משברים. "יש ימים שאני חבר הכנסת הראשון שנכנס לכאן והאחרון שיוצא", מתאר כץ את שגרת יומו. "אני גר בעפולה, ולפעמים מסיימים פה מאוחר אז אני ישן על הספה בלשכה או במלון סמוך". במהלך הריאיון, מזכיר הממשלה יוסי פוקס מתקשר אליו שוב ושוב. "אנחנו מדברים כמה פעמים ביום. אל דאגה, אני אחזור אליו", מרגיע כץ. גם חברי כנסת מחפשים אותו. אחד מתעניין מתי החוק שלו יעלה לדיון, אחר מנסה לקדם מהלך.
בעשורים האחרונים, מעטות הכנסות שמגיעות למושב החורף הרביעי שלהן, כך שהאירוע שהתקיים השבוע הוא נדיר יחסית. ואולם טקס הפתיחה, שאמור היה להיות חגיגי, הפך לעימות על מעמדו של נשיא בית המשפט העליון. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה סירב להעניק את התואר הזה לשופט יצחק עמית ותקף בחריפות את מערכת המשפט, נשיא המדינה יצחק הרצוג מחה בחריפות, ואילו ראש הממשלה נתניהו הכיר בנאומו בנשיא עמית אך תקף את הפגיעה לדבריו של מערכת המשפט בממשלה ובכנסת.
יו"ר הכנסת אומר בהפגנתיות "השופט יצחק עמית", ונתניהו עולה אחריו ואומר "נשיא בית המשפט". זה משחק?
"אני חושב שאצל אמיר זו לא הייתה התרסה. מבחינתנו עמית הוא לא נשיא בית המשפט העליון. הוא נבחר בצורה כוחנית כמו שהם רגילים לעשות ולהתנהג כלפי הכנסת והממשלה. ראש הממשלה רצה להגיב ולומר 'אתם לא מכירים בנו כראש ממשלה, כשרים, כחברי כנסת', והקדים את החלק הראשון של דבריו כדי להגיע לחלק השני. 'אתם אומרים כל הזמן 'איך אתם מתנהגים', תסתכלו על עצמכם ותראו איך אתם מתנהגים לרשויות הנוספות. אני לא חושב שהוא התכוון להגיד 'כן, הוא נשיא העליון', 'אני מכיר בו כנשיא העליון'. הדגש שלו היה: אתם לא מכבדים אותנו ולא רואים אותנו".
מה אתה חושב על התגובה של הנשיא הרצוג?
"לרוב הוא נזכר להיות פעלתן מאוד במצבים מסוימים. ראית מי מחא כפיים לנאום שלו במליאה", אומר כץ ומתייחס כמובן לחברי האופוזיציה. "היה מצופה לשמוע אותו לא רק בעניין השופט עמית אלא גם כשפוגעים בכנסת, כשמבטלים חוקים של הכנסת, חוקי יסוד, כשכופים את כינוס הוועדה לבחירת שופטים, שהסמכות היא של יו"ר הוועדה ועושים לו את זה על הראש, שם הנשיא צריך לשמור - לא רק על השופט. וואו, לא קראו לו בשם שלו, יש פה דברים הרבה יותר מהותיים. יותר מחצי מהעם היה מצפה לראות אותו מגיב גם על הדברים האלה, לשמור על הכנסת. הרי הכנסת היא הציבור, הציבור שלח אותנו לפה. יותר מחצי מהעם שומע אותו מגן על הרשות השופטת ושותק כשפוגעים בכנסת, כשמבטלים לנו חוקים ולא נותנים לנו לבצע את העבודה שלנו. כך לא צריך להתנהל נשיא".
בעיניך, הנשיא הרצוג תפס צד פוליטי?
"כן. כשאתה מתעלם מהדריסה של הכנסת ובוחר להיות תוקפני אך ורק כשמדובר בתגובה שלנו כלפיהם, אתה תופס צד פוליטי".
לדברי יושב הראש, הקואליציה עובדת על שינויים במערכת המשפט, אף שהעיסוק במלחמה דחק את הנושא הצידה. השינויים, הוא אומר, יכללו שינוי בשיטה שבה קובעים את הרכבי השופטים בדיונים בבית המשפט ("כל פעם יוצא הרכב שמסתדר להם"), שינוי שיטת הסניוריטי, וחוקים נוספים לחיזוק המשילות. "המערכת הזאת זקוקה לתיקון דחוף, כדי להשיב את האיזון שהיה".
במושב הזה חוזרים לרפורמה המשפטית?
"אתה יכול לקרוא לזה רפורמה משפטית, אני חושב שמדובר בתיקונים נדרשים לצורך השבת האיזון, שבהם צריך לטפל".
מילואימניקים או פוליטיקאים
אופיר כץ הוא יו"ר קואליציה מזן לא שגרתי, כזה שפועל בעיקר מאחורי הקלעים וממעט להתראיין, ודאי בהשוואה לקודמיו בתפקיד שלא החמיצו שום מיקרופון. הוא בן 45, תושב עפולה, ופעיל במפלגת הליכוד מגיל צעיר. בעבר היה יועצו של נתניהו כשהיה ראש האופוזיציה, וגם היום הוא נחשב לאיש אמונו. "קצת אחרי שבעה באוקטובר, בזמן שנתניהו חשב איך משנים את פני המזרח התיכון, היו כאלה שחשבו איך משנים את פני הנהגת הליכוד", חושף כץ. "היו בליכוד מי שפעלו להדיח את נתניהו, אני יודע שהיה ניסיון ללכת על החלפה שלו. כל מיני אנשים רצו בזה, ולשמחתי הם לא הצליחו".
אחד האתגרים שמאיימים על שלמות הקואליציה מיום הקמתה הוא חוק הגיוס שהמפלגות החרדיות תובעות לקדם, כדי להסדיר את הפטור לבוחריהם ולהתיר את התסבוכת המשפטית והכלכלית שמאיימת עליהם בהיעדר חוק מוסדר. כץ מקדיש לפתרון המשבר שעות רבות מזמנו, והוא רואה בגרסת החוק הנוכחית מוצא ראוי.
צילום: מאיה משל
"אם נשים את הפוליטיקה בצד, יש פה חוק גיוס היסטורי", הוא קובע. "זה החוק היחיד שבאמת יגייס את החרדים, ואני מקווה ומאמין שאנחנו גם נעביר אותו. אני שומע חלקים נרחבים בתקשורת שאומרים 'חוק ההשתמטות'. הייתי רוצה לדעת אילו סעיפים בדיוק לא מוצאים חן בעיניהם. אני בטוח של־90 אחוז מהם אין מושג מה יש בחוק ומה הוא אומר, אילו סעיפים וסנקציות כלולים בו. הם יודעים שזה משהו שתוקע מקלות בגלגלי הקואליציה, אז הם הולכים על זה בכל הכוח ואומרים שהחוק לא טוב. מי ששם את הפוליטיקה בצד ומסתכל על הקווים שהולכים להיות בחוק מבין שזה אמיתי, זה חוק שיגייס.
"ישראל היא מדינה יהודית ולימוד התורה הוא ערך חשוב", ממשיך כץ, "אבל זה יכול לבוא גם עם גיוס. אם לא יהיה חוק, נראה את אותו מצב של כמה מאות מתגייסים, ומי שלא - הולך לכלא. בכוח זה לא ילך, ופה יש שינוי גם בגישה של החרדים שמבינים שהמספרים צריכים לעלות. זה מה שהחוק המדובר נותן, ואם המספרים לא יעלו יהיו סנקציות שמעולם לא דיברו עליהן. קח את החוק שבני גנץ הביא כשהוא היה שר הביטחון, עם מי שיושבים עכשיו באופוזיציה. זה שמיים וארץ, גם מבחינת המספרים וגם מבחינת הסנקציות ומתי מפעילים אותן. אם הם לא יעמדו ביעדים, פוגעים בהם. אני מאמין שכן יעמדו ביעדים, בשנתיים הראשונות כעשרת אלפים חיילים יתגייסו, ואם לא - יהיו סנקציות במקומות הכי כואבים לחרדים. בישיבות עצמן, במעונות, שזו פגיעה שמתחילה כבר אחרי חצי שנה ולא אחרי שנה או שנתיים. יש עוד סנקציות של רישיון נהיגה, איסור יציאה לחו"ל שמתחיל באופן מיידי. זו פעם ראשונה שאנחנו באמת יכולים לעשות דבר טוב למדינת ישראל ולביטחון המדינה".
ארגוני המילואימניקים, המייצגים את הנושאים בנטל, נגדכם בעניין הזה. הם לא משתכנעים.
"בהתחלה כשפורסמו הסנקציות היה כיוון חיובי, ועכשיו אני חושב שהתקשורת ואופן הסיקור משפיעים על המילואימניקים. אני רואה שמזמינים לראיונות כאלה שמייצגים מילואימניקים, והם בכלל מתכוונים להתמודד בבחירות. אני מקווה שאתה לא מדבר על אלה שבאו מהכיוון הפוליטי אלא לארגונים הטהורים, ואיתם אנחנו יושבים ומזמינים לדיונים. הם כל הזמן היו בשיח. בוועדה תהיה אפשרות לעשות שינויים".
גיוס חרדים בכפייה, סבור כץ, ממילא לא יקרה. "לא נרוויח מזה שום דבר. צריך לשמוע מהמילואימניקים מה מפריע להם, לשמוע מהצבא מה הוא צריך, ולעבוד בשיתוף פעולה עם החרדים. יכול להיות שאף אחד מהמרכיבים פה לא יהיה מרוצה ב־100%, החרדים יגידו שזה יותר מדי והמילואימניקים יגידו שזה מעט מדי, אבל אם נעביר את החוק הוא יהיה חוק היסטורי שיוסיף אלפי חיילים חרדים לצה"ל. זה דבר שלא היה".
בני גנץ. | צילום: טל שחר
אמרת שיש מילואימניקים שבאים מהצד הפוליטי ויש "טהורים". איך יודעים מה המניע?
"אנחנו לא מסתכלים על כל אחד ושואלים מי אתה, והאם אתה עם הימין או לא. אבל אם יש כאלה שאמרו שזו הכוונה שלהם, אז ברור שהם באים מהכיוון הפוליטי. אם יושב שם נציג של 'אחים לנשק', ברור לי מה הכוונה שלו ומה הוא מנסה לעשות. כל מה שמעניין אותם הוא להפיל את הממשלה, לא שום דבר אחר".
המנהיגים הרוחניים של המפלגות החרדיות מתבטאים נחרצות נגד הגיוס. הרב יצחק יוסף, ממנהיגי ש"ס, אמר ש"אם יכריחו אותנו ללכת לצבא נרד מהארץ", והרב הירש, ממנהיגי דגל התורה, אמר ש"אין ויכוח בינינו לסאטמר (האנטי־ציונית; ע"ו) ביחס לדת ומדינה אלא בדרך ההשתדלות". שאלתי את כץ מה דעתו על האמירות האלה.
"מפלגת הליכוד לא עובדת אצל הרב יצחק יוסף, והאמירות האלה אינן הדרך. לדעתי גם אם יש אמירות קיצוניות כאלה, יש פער ביניהן ובין מה שבסוף יקרה. אלה אמירות לא נעימות וצריך להוקיע אותן, כי אם לא יהיו לנו חיילים שישמרו על המדינה לא תהיה לנו מדינה. אבל אנחנו מדינה יהודית וערך לימוד התורה הוא ערך סופר־חשוב, והחוק הזה משלב - אפשר גם ללמוד וגם להתגייס".
בסופו של דבר אלה המנהיגים הרוחניים של השותפים המרכזיים שלכם. הרבנים של ש"ס אומרים שאפילו הבטלנים שלא לומדים לא יתגייסו. אתה מרגיש בנוח שאלה השותפים שלכם?
"אני לא מרגיש בנוח עם אמירות כאלה, אבל אני לא עובד מולם בכנסת. אני יו"ר הקואליציה ויש לי פה ראשי סיעות וראשי מפלגות, מולם אני עובד. את החוק הזה אנחנו עושים עם הגורמים בכנסת, ואנחנו הולכים יחד".
נתניהו והח"כים החרדים בכנסת. | צילום: מרים צחי
בעקבות אי ההתקדמות בחוק הגיוס, המפלגות החרדיות פרשו מהממשלה והן מחרימות את ההצבעות במליאת הכנסת. הדבר משתק את פעילות החקיקה של הקואליציה, וחוקים רבים לא עולים להצבעה מחשש להפסד. יו"ר הקואליציה משוכנע כי ברגע שיוצג הנוסח של חוק הגיוס החדש, המפלגות החרדיות יסירו את החרם על ההצבעות, ואחרי חקיקת החוק הן ישובו לממשלה.
אחד מרגעי המשבר שאיימו על הקואליציה התרחש כשהחרדים איימו בפירוקה על רקע הגיוס, ועוצמה יהודית פרשה מהממשלה על רקע עסקת חטופים. כץ מצידו לא התרגש: "לאף אחד ממרכיבי הקואליציה אין אינטרס לפרק את הממשלה", הוא מבהיר.
הדבק שלנו
ההומוגניות של הקואליציה הנוכחית, "ימין על מלא", הייתה אמורה להפוך אותה להרכב קל ללא תקריות. למרות זאת היא מייצרת משברים בכל שני וחמישי. "יש לי קואליציה לא פשוטה", מודה כץ. "בכל פתיחת מושב אמרו 'את המושב הזה הקואליציה כבר לא תשרוד', 'פה היא תתפרק'. ראשי האופוזיציה נאמו ואמרו 'יש לנו תוכנית איך להפיל את הממשלה'. אבל בעבודה קשה, של ראש הממשלה ושלי, אנחנו מצליחים לייצב את הקואליציה בתקופה סופר־מורכבת, היסטורית. התפקיד שלי הוא לחבר, למצוא את הפשרות, להוריד את הלהבות, וזו עבודה אינטנסיבית מאוד. יש הרבה מחלוקות, מה שיוצא החוצה זה רק חמישים אחוז, אבל אנחנו מצליחים לייצב אותה. וכשצריך, ראש הממשלה נכנס לאירוע ומסייע לפתור את הבעיות".
יש גם משברים קשים? פיצוצים?
"ברור. אין ראש מפלגה שלא היה לי פיצוץ איתו. הקושי האמיתי הוא להתמודד עם קואליציה בזמן מלחמה מורכבת, עם חטופים. אתה צריך להתמודד גם עם ביקורת מחוץ, וגם יש לך אינטריגות אידאולוגיות פנימיות בין המפלגות, שזה אירוע רציני שמשפיע גם על המליאה ועל ההצבעות. אם לדעת מפלגה מסוימת התקבלה החלטה מדינית 'לא נכונה', היא מסוגלת להחליט לא להצביע. זה קרה. כל הזמן צריך לתחזק ולהיות על המשמר, כי הרבה פעמים מה שהמפלגה הזו רוצה זה לא בדיוק מה שהמפלגה השנייה רוצה".
הניסוי שנקרא "ממשלת ימין על מלא" הצליח לדעתך?
"כן. אנחנו מחזיקים, סוגרים כבר שלוש שנים. אני חושב שנסיים את השנה הזאת, ונרכיב גם את הממשלה הבאה בעזרת השם".
מה השגתם בממשלת ימין על מלא? אילו דברים עשיתם בממשלה הזאת שלא הייתם יכולים לעשות בממשלת אחדות?
"בממשלת אחדות אתה לא יכול לעשות שום דבר. ראינו את הדבר הזה, זה ניסוי שכשל. כל אלה שהיו בממשלת האחדות אמרו לנתניהו 'לך לעסקה עכשיו'. עוד היינו מקבלים את חמאס עומד על הרגליים ובלי נוכחות של צה"ל וכל הדברים האלה. טוב שזה ההרכב וטוב שזה נתניהו. יכול להיות שלפני שנה לא ידעו שאם נתאזר בסבלנות ונתעקש על הדברים שלנו, בסוף האויב יהיה זה שייכנע, והנה הוכח שהוא צדק. אז איתם לעשות את הדברים האלה? אני לא חושב שזה היה מתאפשר".
חלק מחברי הקואליציה. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אם תנצחו בבחירות, גם הממשלה הבאה צריכה להיות כזו?
"הבסיס שלה צריך להיות לפי ההרכב של מפלגות הקואליציה היום, זה הדבק שלנו. יהיו לנו קווי היסוד שלנו, ואולי יהיה כאלה שיצטרפו, יוותרו על החרמות וישימו את ישראל לפני השנאה האישית שלהם לנתניהו. אני חושב שאם יושבים כל כך הרבה זמן באופוזיציה מגלים שחרמות הם לא דבר משתלם, אתה לא יכול להשפיע. אם הם בוחרים להמשיך לשבת ולהצביע על הסתייגויות של האופוזיציה בלילות, ובשביל זה הם באו, אני חושב שזו בחירה שגויה".
מה יקרה אם גנץ, ליברמן ולפיד יגידו "תוציאו את בן־גביר או את סמוטריץ' וקחו אותנו"?
"שימשיכו לשבת באופוזיציה. אנחנו לא מוותרים עליהם בשום מחיר".
לא לאבד קולות
אחת הסוגיות שמטרידות את אנשי הליכוד עם כניסתם לשנת בחירות היא שאלת הריצה המשותפת של עוצמה יהודית והציונות הדתית, על רקע החשש לאיבוד קולות אם אחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה. בבחירות האחרונות נתניהו הפעיל מכבש לחצים כבד עד שהמפלגות רצו יחדיו.
"אי אפשר להכריח את מי שלא רוצה", אומר כץ, "אבל נעשה הכול כדי ששום קול ימני לא ילך לפח. הקולות שייפלו הם שיקבעו מי ירכיב פה את הקואליציה, ולנתניהו יש ניסיון בדברים האלה. צריך שאף אחד לא יבוא ויגיד 'אני הולך לבד עד הסוף'. אסור לקחת פה סיכונים".
תשקלו להכניס את סמוטריץ' לליכוד?
"אני לא יודע להגיד לך איך זה יתבצע, לא חושב שבתוך הליכוד. אולי עם גורמים אחרים".
את גדעון סער הכנסתם.
"כיו"ר קואליציה אני אומר, גדעון הציל לנו את הקואליציה. הוא אומר שהוא ראה את טובת מדינת ישראל לנגד עיניו, והבין שזה הזמן להיכנס ולהשפיע".
לעומת חבריו בסיעה שמחוללים סערות ומובילים מאבקים פוליטיים, כץ נחשב סולידי ומתמקד יותר בחקיקה החברתית. יש לו רזומה עשיר בתחום. לריאיון שקיימנו הוא מגיע אחרי דיון ארוך בוועדת העבודה והרווחה שעסק בחוק להגדלת התמיכה באלמנות ויתומי המלחמה. עיניו נדלקות כשהוא מדבר על החוק שהצליח להעביר במליאה ביום שלישי השבוע, שמכפיל את התקציב לנכי צה"ל.
בין החוקים שהוא העביר בכנסת מזכיר כץ את הענקת תואר ראשון חינם ללוחמים, תמיכה בארוסות של לוחמים שנפלו, איסורי פיטורים של נשות מילואימניקים, שלושה חוקים בעניין פגיעה בפעוטות, ושלילת קצבאות ביטוח לאומי למחבלים ולבני משפחותיהם. "מחבלים שרצחו יהודי, הדבר הראשון שהם היו עושים היה ללכת לביטוח לאומי, גם מתוך הכלא. חתכתי את זה. היום מחבלים שהורשעו בעבירות וקיבלו מאסר של יותר מעשר שנים, לא מקבלים שקל מהביטוח הלאומי. לא הם ולא המשפחות.
"מבחינתי השליחות שלי היא החיים עצמם", אומר כץ. "אדם שיש לו בעיה מול חברת הביטוח ואני מעביר חוק שעוזר לו, משפחה שכולה ויתומים שלא מקבלים את מה שמגיע להם, ואני בא ומתקן והיום הם יכולים לחיות כמו שצריך. הרבה פעמים בתחילת הקריירה שלי, כשחוקקתי את החוקים האלה, היו אומרים לי זה לא מעניין, אתה תיעלם, אתה צריך לצעוק, אתה צריך להתבלט, תצא על השופט הזה או על הח"כ ההוא. ואני אמרתי, 'לא. אני בוחר בדרך הזאת גם אם זה יעלה לי במקום שלי בכנסת'".
השר בן־גביר הודיע השבוע שאם חוק עונש מוות למחבלים לא יחוקק בתוך שלושה שבועות, הוא לא מחויב לקואליציה. החוק הזה יעבור?
"כן, החוק הזה יעבור. אנחנו מטפלים בעניין הזה עוד לפני האיום של בן־גביר, שלפי דעתי היה אולטימטום מיותר. ישבתי עם יו"ר הסיעה שלו, יש איזה עניין טכני שלא מאפשר כרגע להעלות את זה למליאה. אז אני מסדר את זה, בלי שום קשר לאולטימטום. ברגע שהחרם של המפלגות החרדיות על ההצבעות יסתיים, זה אחד החוקים שיעלו להצבעה בקריאה ראשונה, ועד סוף המושב אני מאמין שנביא את זה לקריאה שנייה ושלישית".
מה אתה חושב על החוק שיאפשר לשר המשפטים ולשר הביטחון לבטל דיונים של ראש הממשלה בבית המשפט?
"מצוין. לא יכול להיות שהוא מנהל פה מלחמה, מגיעים לפה נשיאים וזה אירוע מטורף מול כל העולם, וראש הממשלה צריך לבקש 'תנו לי שעה'. זה בלתי נתפס, זה דבר שפוגע בביטחון מדינת ישראל. שלושה ימים בשבוע הוא צריך להיות בדיון כשהוא מנהל מלחמה. החוק הזה מצוין וצריך לקדם אותו כמה שיותר מהר".
נתניהו אמר שהוא יכול להיות ראש ממשלה וגם להיות בבית המשפט.
"ועדיין, אנחנו רוצים שישקיע במדינת ישראל, בטח כשאנחנו בזמן מלחמה".