״עמדתי במגרש החניה בסמוך לאתר התחרות בנורווגיה וראיתי במוניטור קטן שאני בפנים. התקשרתי לילדים שלי, סיפרתי להם שהעפלתי למשחקים האולימפיים ופשוט התחלתי לבכות״, משחזר ד"ר אטילה מיהאי קרטס, גולש סקי למרחקים הונגרי־ישראלי, שהחליט לפני שבע שנים לנסות לעשות את הבלתי אפשרי והפך לפני שבועות אחדים לישראלי הראשון שייצג את ישראל באולימפיאדה בענף. ״תשעה חודשים קודם לכן עמדתי באותו חניון אחרי תחרות מבחן דומה ומיררתי בבכי כי פספסתי בשלוש שניות את ההזדמנות לקבוע את הקריטריון. אז לא תוכננו עוד תחרויות מבחן והכאב על הפספוס היה גדול במיוחד. אני מאוד שמח שביוני החליטו לפתוח עוד שלוש תחרויות מבחן וקיבלתי עוד הזדמנות להגשים את החלום״.
עוד כתבות בנושא
קרטס (37), הוא חלק ממשלחת ישראלית צנועה בת תשעה אתלטים שיצאה למשחקי החורף האולימפיים ה־25 במספר שייפתחו הערב באצטדיון סן־סירו במילאנו בטקס פתיחה חגיגי, שבו לא ישתתף קרטס בשל העובדה שהוא ממוקם במקום מרוחק סמוך לאתר התחרות שלו. ״מצער אותי שלא אוכל להיות בטקס הפתיחה, כי אני אהיה במרחק שלוש שעות ממילאנו ורק אתלטים שנמצאים שם יוכלו להשתתף בו. מאוד קיוויתי להיות שם אבל זה לא יסתדר״.
השראה לכל גיל. קרטס באוסטריה 2020 | צילום: באדיבות המצולם
המשחקים יתקיימו במשך 16 ימים באיטליה, בערים מילאנו וקורטינה ד׳אמפצו בהשתתפות 3,500 אתלטים מ־93 מדינות שיתחרו ב־116 תחרויות ב־8 ענפי ספורט מרכזיים המחולקים ל־16 ענפי משנה. זו תהיה ההופעה התשיעית של משלחת ישראלית במשחקי החורף, כאשר הראשונה התקיימה במשחקי לילהאמר 1994. למעמד הפודיום ולזכייה במדליות עדיין לא הגענו והישג השיא הישראלי נרשם ב־2002 אז סיימו במקום השישי המכובד גלית חייט וסרגיי סחנובסקי בריקוד על הקרח. הפעם יתחרו הישראלים בחמישה ענפים - בובסלי (מזחלות קבוצתי ל־2 ו־4 מתחרים), סקלטון, סקי אלפיני וכאמור סקי למרחקים. מי שנבחרה לשאת את דגל המדינה בטקס הפתיחה היא המחליקה האמנותית מריה סניוק בת ה־20, שהעפילה בשנה החולפת לגמר אליפות העולם בבוסטון וסיימה במקום ה־16. הסיפור של קרטס הוא יוצא דופן מכמה סיבות, והראשונה בהן - ההחלטה שלו להתחיל בענף התקבלה כאמור רק לפני שבע שנים, כשחגג יום הולדת 30.
״גיליתי את הקרוס קאנטרי בשנת 2018 כשגרתי בבודפשט, הונגריה. הבנתי עד כמה הוא קשה ומורכב. אהבתי את זה שמדובר בספורט שבו אתה צריך להזיז את כל הגוף והרגשתי שהוא מתאים לי מאוד. בשלב הראשון הצטרפתי לאימונים של מתחילים ולמזלי זכיתי להכיר כמה אתלטים ותיקים שלימדו אותי ועזרו להיכנס לעניינים״, נזכר קרטס. ״ברגע שגיליתי שעד היום אף ישראלי לא ניסה להעפיל למשחקי החורף בענף הזה אהבתי את הרעיון לנסות לעשות משהו היסטורי ועל הדרך להחזיר למדינה שלי״.
סקי למרחקים הוא ענף ספורט ממשפחת הסקי הנורדי שבו הגולש נע למרחקים על מגלשי סקי במסלולים במרחקים שונים עם טופוגרפיה משתנה כאשר הגולשים דוחפים את עצמם קדימה בעזרת הרגליים ומקלות סקי שהם אוחזים בידיהם. ״זה אחד מענפי הספורט הקשים ביותר כי הוא דורש הפעלה של רוב שרירי הגוף בעומס גבוה ולאורך זמן. אתה חייב לשמור על יציבות כי אתה כל הזמן על רגל אחת בשלג בגובה ארבעה סנטימטרים, צריך לשמר תנועה מושלמת ולבנות אסטרטגיה שתאפשר חלוקת עומסים נכונה״, מסביר קרטס, ״אני מתחרה במקצה ל־10 קילומטרים בסגנון חופשי שנמשך בסביבות חצי שעה והוא מזכיר קצת מרוץ מכוניות כי אתה צריך לחשב מראש מה תעשה בפניות שלפניך, באיזו מהירות אתה, אם אתה מהיר מדי והאם צריך להאט. זה ספורט אינדיווידואלי אבל סביבך בין מאה ל־150 אתלטים אחרים, שמתחרים בך או במקצים אחרים וצריך להיות מודע למה שנעשה לידך וזו חוויה מנטלית מאוד אינטנסיבית״.
בנוסף לקושי הפיזי של הענף מדובר גם בהוצאה כלכלית לא קטנה, שעלתה עד היום לקרטס בהשקעה עצמית של חצי מיליון שקל. ״כשהתחלתי עוד לא ידעתי באילו עלויות מדובר, פשוט נהניתי מהאימון. וכשגיליתי, בחרתי לקבל את ההוצאה על עצמי עד כמה שאפשר. לדוגמה יש 17 סוגים שונים של שלג, ולאתלטים מקצוענים יש לפחות שני מחליקים לכל אחד מהסוגים. לי בגלל בעיות תקציביות יש רק לשניים מהסוגים וכשהגעתי לתחרות המבחן בנורווגיה קיוויתי שהשלג יתאים לציוד שלי ולמזלי זה מה שקרה״, הוא מספר, ״עכשיו הוועד האולימפי הישראלי עזרו לי עם הבדיקות הרפואיות, סידורי הלינה באיטליה ועם ציוד. בשלב הראשון התאמנתי בסביבות 150 שעות בשנה וזה הגיע עד 500 שעות בשנה האחרונה שזה תואם לרמה של מקצוען ברמת הג׳וניור״.
עוד כתבות בנושא
התחרויות הראשונות של קרטס התקיימו כבר בחורף 2020, אבל רק לקראת סוף 2024 קיבל את האישור להתחיל ולייצג את ישראל. ״בדיעבד אני מבין שהדחייה בכל תהליך העלייה שלי וקבלת האישורים עזרה לי כי היה לי עוד זמן להתאמן״, הוא מסביר, ״העובדה שהתחלתי לעסוק בענף בגיל מתקדם נתנה לי המון מוטיבציה וכמעט בכל תחרות שיפרתי את השיא האישי שלי ואת הטכניקה, מה שעבורי היה סמן להתקדמות וגרם לי להרגשה טובה״. ההגעה של קרטס ואתלטים ברמתו למשחקים התאפשרה בזכות גישה חדשה מצד הוועד האולימפי הבינלאומי. ״השאיפה של הוועד היא שיהיו כמה שיותר מתחרים מכמה שיותר מדינות, כולל מדינות קטנות כמו ישראל, כדי שהתחרות תהיה פופולרית יותר, שהענף יתפתח בעוד מקומות ושבתחרות לא ישתתפו רק נציגים מהמדינות המובילות בענף. בתאילנד כיום למשל יש הרבה יותר אתלטים שעוסקים בענף וזה רק בזכות זה שנציג שלהם השתתף באולימפיאדה הקודמת״.
איך הסביבה הגיבה למשימה החדשה שלקחת על עצמך?
״להתחיל לעסוק בענף חדש בגיל 30 זה לא דבר מובן מאליו. היו אנשים שאמרו שהם מאוד מכבדים את מה שאני עושה, אבל שאין שום סיכוי שאגיע לאולימפיאדה וזה הוביל אותי לשתף את העניין רק עם הסביבה הקרובה אליי כי לא רציתי אנרגיות שליליות סביבי, בהבנה שהמטרה שהצבתי בפניי קצת לא הגיונית״.
אטילה מיהאי קרטס נולד וגדל כבן יחיד בכפר קטן בהונגריה המרוחק כ־200 קילומטרים מעיר הבירה בודפשט. הוא נשוי, אב לשני ילדים קטנים וחי כרגע עם משפחתו בתאילנד. בגיל 12 גילה את ענף חתירת הקיאקים למרחקים ארוכים, והצטיין במרוצים שנמשכו עד שעה וחצי. ב־2006 הוא זכה באליפות הונגריה למרחק של 1,000 מטר, סיים שישי בגביע העולם לנוער אבל עדיין החליט בגיל 18 לפרוש.
צילום: באדיבות המצולם
״בסופו של דבר קיאקים הוא ענף קטן שבו חוץ מהאלופים שזוכים באליפויות הגדולות אי אפשר להתפרנס בכבוד והרגשתי שזה משהו שאוכל להסתמך עליו. אבא שלי וטרינר. זה מסלול חיים בטוח יותר, ובגיל 18 החלטתי לפרוש מהספורט ולהירשם ללימודים. בסופו של דבר סיימתי אותם אבל לא המשכתי לעסוק במקצוע, עשיתי שינוי כיוון ועסקתי בשיווק ועסקים. בכל אותן שנים הרצון לשוב ולעסוק בספורט לא הניח לי. אני מניח שזה כמו חיידק שנדבקים בו אבל אין תרופה״.
זווית מעניינת אחרת בסיפור של קרטס היא שהוא לא יהודי ואשתו, שפגש בלימודיו באוניברסיטה, נברה בארכיונים מאה שנים לאחור כדי למצוא מסמכים שמוכיחים שסבה היה יהודי, מה שהעניק לשניים בסופו של דבר אזרחות על בסיס חוק השבות. ״המשכתי לצבור ידע בזכות אשתי שהחלה בתהליך לפני הרבה שנים, זה מאוד סקרן אותי, והיום אני מחובר יותר לצד התרבותי ביהדות ומרגיש בר־מזל שלא גדלתי בסביבה שהיא גזענית או אנטישמית מה שהיה הופך את הדברים למורכבים יותר עבורי״. קרטס החל לייצג את ישראל בתחרויות בתקופה מאוד רגישה עבור ישראלים ויהודים מעבר לים. ״בתחרות הבינלאומית הראשונה שבה שייצגתי את ישראל, אתלטית מאיראן ניגשה אליי, אמרה שחשוב לה שאדע שהיא לא מסכימה עם הדעות של ההנהגה שלה ושהעם האיראני הוא לא הממשלה שלו.
"בתחרות אחרת פגשתי יריב לבנוני והמפגש היה מאוד ידידותי ובסיום המרוץ לחצנו ידיים. אני חושב שמפגשים כאלה עם רקע ספורטיבי ידידותי מאוד חשובים ומשמחים, בטח בתקופה כמו שאנחנו עוברים״, קובע קרטס. ״אני שמח שעד היום לא הייתה לי שום חוויה רעה כשלבשתי את המדים הלאומיים וייצגתי את ישראל בתחרויות. זה מחמם לב ומאוד מיוחד עבורי להיות הראשון שמייצג את המדינה בענף, ואני שמח שזכיתי לאפשרות״.
קרטס הגיע למתחם התחרות באיטליה כשלושה שבועות לפני פתיחת התחרות שלו שתתקיים ביום שישי הבא. ״הסיבה המרכזית להגעה המוקדמת היא שלמדתי ששינויי האקלים הם אתגר מאוד קשה עבור הגוף שלי ולא משנה כמה אנוח או אוכל טוב, הגוף שלי צריך שבועיים להתרגל לטמפרטורות הנמוכות יותר״, הוא מסביר, ״בתקופה האחרונה המשכתי לעבוד על הטכניקה שלי עם שני מאמנים הונגרים, בנוסף למאמן שוודי שעובד איתי מדי פעם אבל לתחרות עצמה אגיע בלי מאמן כי זה לא הסתדר מבחינת לוחות הזמנים״.
לקרטס גם חשוב מאוד שההישג שלו ישמש השראה לאחרים. ״הלוואי שאגרום לצעירים רבים להצטרף לענף שבו חלק גדול מהאימונים לא צריך לעשות על הקרח עצמו. חשוב לי גם לתת השראה למבוגרים יותר, בתקווה שיבינו שזה לא מאוחר מדי לקום מהספה ולהתחיל משהו חדש גם אם המטרה היא לא להגיע לאולימפיאדה. בגילי, אני מרגיש במצב בריאותי הכי טוב שהייתי בו בחיים״.
יש כבר מחשבות להמשך?
״בפברואר הקודם, אחרי שחשבתי שכבר נכשלתי במשימה הבנתי שזה לא הזמן לעצור, בטח אחרי שהייתי כל כך קרוב וכבר התחלתי לחשוב על ארבע שנים קדימה ושם אני עדיין נמצא. אני רוצה לנסות להגיע לעוד משחקים אולימפיים. זה ענף שאפשר להמשיך בו עד גיל מאוחר, אהיה בן 40 כשהתחרויות המכריעות יתקיימו והמטרה היא להעפיל לטורניר שיתקיים באלפים בצרפת״.
מה תעשה בסיום התחרות?
״לחזור לעשות ג׳ט סקי ולרכוב על אופניים מה שנמנעתי לעשות כדי לא להיפצע. ולחזור לשתות יין, מה שלא עשיתי בשלוש השנים האחרונות כדי להישאר בכושר טוב, ואני מאמין שברגע שאחצה את קו הסיום באולימפיאדה, יהיה איזה פקק שיעוף מבקבוק שמפניה שנפתח״.
עוד כתבות בנושא
