"משבע בבוקר היו אצלנו תורי ענק", משחזר ר', ששימש חבר ועדת קלפי מטעם הליכוד ברהט, עיר שאחוזי ההצבעה בה בבחירות שנערכו בשבוע שעבר הרקיעו שחקים. "יצאנו החוצה להסתכל מה קורה, וראינו איזה שייח' יושב שם וסביבו משהו כמו 15 איש. היו שם שולחנות ועליהם מעטפות כסף ותלושי דלק בכמויות גדולות. ערמות. ראינו אנשים מסיימים להצביע, יוצאים החוצה, ומקבלים ביד שובר של דלק. זה קרה שני מטר מהקלפי. כל מי שיצא קיבל שובר. הם הרימו שם הפקה של החיים".
זו מערכת הבחירות השישית שבה מנהל שגיא קייזלר את מערך טוהר הבחירות של הליכוד במגזר הערבי. קייזלר מקבל לידיו את ההקצאות שמעמידה המדינה למפלגות המחנה הלאומי עבור תפקידים של חברי ועדה ומשקיפים בקלפיות השונות, ומציב בהם אנשים מטעמו. שיפקחו, שיתעדו, שידווחו. מדובר במערך לוגיסטי רחב היקף. 1,570 מאנשיו של קייזלר התפרסו ב־130 כפרים ויישובים ערביים מהצפון ועד לנגב, ומילאו תפקידים ב־1,310 קלפיות. מעליהם הוצבו 80 רכזים ומנהלי אזורים, מוכנים לטפל בכל תלונה, כשבקצה השרשרת יושב חמ"ל המאויש בכשלושים טלפנים.
עוד כתבות בנושא
שגיא קייזלר | צילום: ללא
עברתי בימים האחרונים על 1,210 תלונות כתובות שהגישו חברי ועדות קלפי. עם כמה עשרות בעלי תפקידים בקלפיות גם שוחחתי, במטרה לגבות מהם עדות מסודרת. חלק קטן מהעדויות הללו מופיע כאן בקיצור המתחייב. עדויות על עבירות פליליות, על שוחד בחירות, על אלימות כלפי בעלי התפקידים היהודים, על אי סדרים שאפשרו כניסה של כמה מצביעים אל מאחורי הפרגוד כשלא ברור מי מהם המצביע, על ניסיונות שהופרעו לתעד את המעשים הללו בפרוטוקול, ועל הדלפת נתונים שיטתית מהקלפיות אל מטות המפלגות הערביות, בניגוד מוחלט לפסיקת בג"ץ.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
האם בחירות נקיות, הוגנות ומסודרות היו מניבות בסופו של יום הבחירות חלוקת מנדטים אחרת? אי אפשר לדעת. מה שניתן לדעת, ולא בפעם הראשונה, זה שלמגזר הערבי חוקים משלו. שהכללים שחלים על הקלפיות בתל־אביב ובבית־אל, בבאר־שבע ובקיבוץ דפנה - לא חלים עליו. זה קורה בכל מערכת בחירות ולמרבה הצער נראה שזה לא באמת מזיז למישהו במערכת אכיפת החוק.
ועוד הערה מקדימה. רבים מהאנשים ששוחחתי איתם חששו לדבר, והסבירו שאם תיפתח חקירת משטרה, אין להם עניין שמישהו במגזר הערבי ירצה ברעתם. לפיכך, השמות והפרטים המלאים של כל מי שמצוטט בכתבה ללא שמו המלא שמורים במערכת.
הקול נקנה בכסף
שורה ארוכה של עדים ששימשו בתפקידים שונים בקלפיות במגזר הערבי, בעיקר בזה הבדואי, מלמדים על שוחד בחירות ששולם למצביעים באמצעות כספים או תלושי דלק. חלק מחברי ועדות הקלפי ראו את הדברים בעיניהם. חלק אחר שמע את חברי הוועדה הבדואים מספרים על כך לפי תומם. הנה כמה דוגמאות.
ל', יו"ר ועדת קלפי בכסיפה: "היו אנשים שהגיעו לקלפי עם כרטיסי תדלוק. החזקתי ביד שלי כאלה. זה היה מצחיק. מישהו התבלבל ובמקום לתת לי את התעודת זהות שלו, נתן לי שני תלושי דלק של 100 שקל. אנשים קיבלו את זה בכניסה לפני ההצבעה". י', חבר ועדת קלפי ברהט: "היו שם אחוזי הצבעה מטורפים, ואנשים סיפרו לנו שמחלקים כסף בחוץ למי שמצביע". לפי עדותו של י', לפחות בקלפי שלו, אנשים נדרשו להוכיח שהצביעו, ולשם כך תיעדו את עצמם בקלפי. "במהלך כל היום אנשים צילמו את עצמם מצביעים. רוב מוחלט של המצביעים בקלפי שלנו עשו את זה. אני מעריך שבמהלך היום, רק מולי היו משהו כמו 200־300 איש שהצטלמו. חלק גדול מהם ראינו. חלק אחר רק שמענו את המצלמה. אבל הם ממש דיברו על זה".
עדויות על תיעודים וצילומים עצמיים בהיקף גדול הגיעו ממקומות רבים. מתל־שבע, מטייבה, מטמרה, מרהט, מבסמת־טבעון, מכאבול ועוד.
חלק מחברי הוועדה העידו, מדהים ככל שזה יישמע, שהצלמים היו חברי ועדת הקלפי, נציגי המפלגות הערביות, בכבודם ובעצמם.
ל' שימש חבר ועדה מטעם הציונות הדתית במועצה המקומית חורה: "הגעתי לקלפי רק אחר הצהריים, והיו דיבורים על זה שמסתובבים בחוץ כרטיסי תדלוק. מזכיר הקלפי, שהוא יהודי, אמר לי שהוא ראה שמחלקים אותם למצביעים, והמתכלל, האיש שאחראי על כל האשכול של הקלפיות, אמר לי שהוא ראה מישהו מסתובב עם כרטיסי תדלוק בחוץ. המשקיף מטעם רע"ם סיפר לי בתמימות שהוא עובד בתחנת דלק באזור של סורוקה, ושבזמן האחרון הדפיסו המון כרטיסי תדלוק כדי לחלק לאנשים. הנציג של המשותפת הסביר לנו במפורש שהוא צריך לצלם את המצביעים, ושהוא שולח את התמונות למי שצריך כדי לדעת למי לשלם. הוא צילם ברצף. אני ראיתי עשרות כאלה שהוא צילם. בשלב מסוים, כששאלתי שאלות, הוא הביא שני שייח'ים מבוגרים, שנכנסו לקלפי והתחילו לצעוק עליי. ניסיתי להוציא אותם. אמרתי למפקח על טוהר הבחירות, שהיה גם הוא ערבי, שיצלם. הוא לא רצה".
ע', שהגיע למקום כעובד מדינה, שימש כמתכלל האחראי על מספר קלפיות באחד מיישובי הבדואים בנגב. "ראיתי במשך היום שני חבר'ה מחליפים ביניהם חבילה גדולה של כרטיסי תדלוק. בעיניים שלי ראיתי העברה של כרטיסים כאלה. דיברתי עם מזכיר הקלפי. הוא אמר לי שהוא דיווח בפרוטוקול שהוא עצמו ראה מישהו מקבל כרטיס תדלוק אחרי שהוא הציג למי שצריך תמונה שלו מצביע עם הפתק הנכון".
נציגי ועדת הקלפי באום אל-פחם. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: אמיר לוי, גטי אימג'ס
ר', סגן יו"ר ועדת קלפי ברהט מטעם הליכוד: "שאלתי חבר ועדה שגר במקום, מה זה התורים האלה. הוא הראה לי בטלפון שלו את התמונות של כרטיסי הדלק שמחלקים להם, וגם סרטוני טיקטוק של אנשים שהעלו את זה לרשת. הוא הסביר לי שככל שהוא יודע, מי שמביא מספר מסוים של אנשים לקלפי, מקבל כרטיסי דלק. הוא היה מטעם הרשימה המשותפת. הוא היה די מוכר שם לכולם. מאוחר יותר, ראיתי בן אדם שהגיע אליו וביקש ממנו כרטיס דלק אחרי שהוא הצביע, והוא הפנה אותו לאנשים שחילקו כרטיסים בחוץ".
ו' היה גם הוא חבר ועדת קלפי ברהט: "מחוץ לבית הספר הם פתחו דוכן עם כמה שולחנות וחילקו לכל מי שהגיע מעטפה עם פתק של רע"ם וסכום כסף. ראיתי שטרות במעטפות. לא יודע כמה היה סה"כ. כל מי שנכנס אלינו לקלפי, בא עם פתקים. חלק מהם אפילו לא עברו דרך הפרגוד, אלא באו עם פתק מבחוץ, קיבלו מעטפה ושלשלו אותה ישר לקלפי".
א', סגן יו"ר קלפי מהציונות הדתית באחת הקלפיות בעיר: "כל שעה-שעתיים יצאתי לכיוון הרכב לבדוק שהוא בסדר. באחת הפעמים, כשחזרתי, אני קולט שני בדואים, בערך בני שלושים, מחלקים כרטיסי תדלוק בכניסה לבית הספר שבו הקלפיות. הבנתי מה זה, כי כבר בבוקר פרסמו תמונות של הכרטיסים האלה ואמרו לנו להיות חדים על זה אם אנחנו רואים. הם שמו לב שראיתי אותם, וכשהוצאתי את הטלפון כדי לצלם הם ברחו".
ש', סגן יו"ר ועדת קלפי בחורה: "כשהתחלתי לשמוע מסביב דיבורים על כסף וכרטיסי תדלוק, ניסיתי לדבר על זה עם הבחור הערבי שעבד איתי. אני לא זוכר מטעם איזו מפלגה הוא היה. הוא אמר לי שהוא בעצמו שילם כסף לאנשים כדי שיצביעו. הוא הסביר לי שזה מורכב. שיש אנשים שאם אתה מציע להם כסף הם ייעלבו, ויש אנשים שרק בגלל זה יבואו להצביע".
עדויות דומות הגיעו משלל יישובים בדואים. רהט, כך נראה, היה הבולט והדומיננטי שבכולם. ש', חבר ועדת קלפי בעיר: "אני דובר ערבית, אז היו לי שיחות מעניינות במהלך היום. היו כאלה שסיפרו לי בתמימות שהם לא הצביעו אף פעם, אבל הפעם זה השתלם. היה כל הזמן דיבור על כסף ועל תלושי דלק, אבל אני מדגיש שמעבר לשיחות, אני עצמי לא ראיתי כסף".
ד' עבד גם הוא בעיר. "דיברתי עם המפקח על טוהר הבחירות מרהט, שהוא עובד של המדינה, לא נציג של אחת המפלגות. הוא הסביר לי שלא משלמים למצביעים כסף, אלא רק מביאים להם תווי תדלוק כדי לשכנע אותם להצביע, כי יש אנשים שאחרת לא ייצאו מהבית. היה נראה לי שהוא לא ממש הבין מה בעייתי בזה". ל', חבר ועדת הבחירות בביר אל־מכסור, יישוב בדואי בגליל: "בסוף ספירת הקולות, המפקחת על טוהר הבחירות, עובדת ועדת הבחירות, לקחה אותי טרמפ. היא לא הייתה יהודייה, נדמה לי שהיא הייתה דרוזית, אני לא נעול על זה. בדרך דיברנו על כל מה שהיה בקלפי במהלך היום, והיא סיפרה לי שהיא ראתה הרבה חבר'ה צעירים שצילמו מאחורי הפרגוד את הפתק שהם הצביעו, כי בחוץ שילמו לכל מי שהראה הוכחה. שאלתי אותה אם היא עשתה עם זה משהו, אם היא התלוננה למישהו או שלפחות רשמה בפרוטוקול. היא אמרה לי שהיא העדיפה שלא".
האלקטור הערבי
במשך שנים נהגו נציגי המפלגות להשתמש באנשיהם בוועדות הקלפי, כדי להעביר החוצה אל המטות השונים דיווחים בזמן אמת על אודות אחוזי ההצבעה ועל אודות זהות האנשים שטרם הצביעו. במפלגות השתמשו בנתונים כדי לקבל תמונת מצב עדכנית ולנסות להניע את מי שלא יצאו מהבית, להגיע ולהצביע. לשיטה הזו יש פוטנציאל לסייע למפלגות ותיקות כמו הליכוד, שיש להן רישומים מסודרים של פעילים ושל תומכים, כאלה שאם עדיין לא הצביעו, כדאי להגיע אליהם ולשכנע אותם לעשות את זה. לשיטה הזו יש פוטנציאל לסייע גם למפלגות מגזריות, כמו אלה הערביות, היודעות אילו משפחות וקבוצות נמצאות בין התומכים שלהן. בליכוד פיתחו את ה"אלקטור", אפליקציה שאליה מוזנים כל הנתונים והיא משמשת את המפלגה כדי לעשות הכול במהירות וביעילות, אלא שערב הבחירות החליט יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כי השימוש באלקטור איננו חוקי. בליכוד זעמו.
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד וממפתחי האלקטור, הסביר בריאיון לרשת ב' כי השימוש באפליקציה הזו שווה למפלגה חמישה מנדטים. עו"ד אילן בומבך, בא כוח הליכוד, הגדיר את ההחלטה של סולברג "פיגוע". "זה הורס למפלגה את הבחירות. זה מסב נזק אדיר לליכוד", הסביר, "הליכוד היא מפלגה ותיקה בעלת מאגר בוחרים גדול, ששקדה עליו הרבה מאוד שנים, וברור שהיא רוצה להשתמש במידע שברשותה". בתום ויכוח ציבורי ער, הגיעה הסוגיה לבית המשפט הגבוה לצדק, וזה גיבה בפסק דין מנומק את החלטתו של סולברג.
בהחלטה של השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, נאסר לחלוטין על חברי ועדות הקלפי להעביר דיווחים מהקלפיות החוצה. "במהלך השנים השתרשה פרקטיקה שלפיה נציגי המפלגות מדווחים מהקלפי למפלגתם, בזמן אמת, על אודות כל אזרח שהגיע לממש את זכותו לבחור, על מנת שהמפלגה תדע מי מבוחריה הפוטנציאליים (להערכתה) טרם מימש את זכותו האמורה. האם מדובר בפרקטיקה חוקית?", שאלה וילנר. וילנר הסבירה ש"כך מגבשות המפלגות, בזמן אמת, רשימות של בעלי זכות בחירה שטרם מימשו את זכותם. הצלבת רשימות אלו עם מידע אחר שאספה המפלגה בנוגע לבעלי זכות בחירה, אשר יכול שיצביעו בעדה, מאפשר לה להעריך מי ממצביעיה הפוטנציאליים עדיין לא מימש את זכותו, ולפעול בדרכים שונות על מנת להמריצו לממשה". השורה התחתונה, כאמור, הייתה חדה וברורה: "הפרקטיקה הנדונה בענייננו, במסגרתה מעבירים נציגי המפלגות בקלפי מידע בדבר מימוש זכות ההצבעה של אזרחים למפלגתם, אינה חוקית... נציגי המפלגות בקלפי אינם רשאים להעביר למפלגתם מידע על אודות מימוש זכות ההצבעה של אדם".
בליכוד, כאמור, התקבלה ההחלטה הזו בכעס ובאכזבה. במפלגות הערביות, מנגד, צפצפו עליה צפצוף ארוך. עשרות רבות של עדויות מקלפיות המגזר הערבי מלמדות כי במגזר שמו פס על החלטת יו"ר ועדת הבחירות סולברג, על החלטת בג"ץ, ועל הקביעה כי הדבר איננו חוקי. אינספור עדויות מלמדות שבקלפיות המגזר הפעילו המפלגות אנשים שדאגו במהלך כל יום ההצבעה להוציא החוצה פרטים על אודות מי שהגיעו להצביע ומי שלא, כדי לאפשר להמריץ את האחרונים אל הקלפי. במילים אחרות, כל מה שאסר בג"ץ אך לפני כמה שבועות. איך נעשה הדבר? בשלל צורות. בשורה ארוכה של קלפיות השתמשו חברי ועדות הקלפי באפליקציות ייעודיות, דוגמת האלקטור, שהופעלו לצורך זה. בחלק אחר, כך לפי עדויות רבות, חברי הוועדה הערבים הזרימו החוצה בווטסאפ פרטים על המצביעים. במקומות אחרים, מפאת הבלגן ששרר בקלפי ושאליו נידרש עוד בהמשך, נציג המפלגה בוועדת הקלפי הקריא בקול רם את המספר הסידורי של מי שנכנס להצביע, כדי שנציג רע"ם או המשותפת שעמדו בכניסה לקלפי יוכלו לרשום.
עוד כתבות בנושא
מתוך שלל העדויות, ניתן כאן רק כמה דוגמאות בודדות. ג' שימש כסגן יו"ר ועדה בחורה: "הסדרן הערבי היה עם טלפון והייתה לו אפליקציה של המפלגה. הוא עמד בכניסה, והקליד את מספרי הזהות של כל מי שנכנס. היו להם נתונים על הכול. ככה אתה יכול להביא את מי שלא הגיע, או לתגמל את מי שכן הגיע". כ', ג'סר א־זרקא: "יו"ר ועדת הקלפי העביר מידע באפליקציה. ניסיתי למנוע או לתעד את זה בפרוטוקול אבל מנעו את זה ממני. האשימו אותי שאני מנסה לפגוע בבחירות. התחילו צעקות וקללות, הם קראו לשוטרים שהוציאו אותי החוצה, וכשהחזירו אותי הזהירו אותי 'עוד פיפס ואתה יוצא לתמיד'".
מ', נצרת: "מזכיר קלפי, שהוא עובד מדינה, לכאורה לא נציג מפלגה, משתמש באפליקציה ומסמן אנשים". א', אבו־תלול: "משעת הפתיחה פעלו בתוך הקלפי, באישור ובידיעה של הממונים, סדרנים שכל מצביע נדרש לעבור אצלם, ולקבל פתק עם מס' סידורי. אותם סדרנים השתמשו באפליקציה של אחת המפלגות הערביות, ושיתפו אותה בפרטי המצביעים". ה', פוריידיס: "יו"ר הוועדה וחבר הוועדה כתבו על דף מספרים של אנשים שהצביעו ואח"כ מילאו אותם בפלאפון". ר', כפר־קרע: "מזכיר הקלפי העביר באפליקציה את הנתונים החוצה". ר', אבו־סנאן: "חברת ועדה הקלידה באפליקציה מי הצביע". י', ג'דיידה־מכר: "המזכיר אומר בקול את המספר של מי שמצביע, והחבר ועדה, נראה לי מטעם רע"ם, כותב בטלפון".
פ', בועינה־נוג'ידאת: "החבר ועדה שאיתי בודק מי מגיע, ואז החבר'ה שלו מתקשרים למי שלא בא". ש', דיר־חנא: "המשקיפים רשמו לעצמם מי נכנס לקלפי בפרוטוקול משלהם, ומילאו באפליקציה". ע', פסוטה: "מפתיחת הקלפי, חבר ועדה רשם את כל המספרים הסידוריים שהצביעו, ומילא באפליקציה מיועדת לכך מטעם המפלגה". ג', משהד: "שני חברי הוועדה שאיתי רשמו כל אדם שנכנס באתר בטלפון שלהם. כששאלתי, אמרו לי שזו הוראה של המשותפת". ק', כאבול: "המשקיף רושם שמות ומספר סידורי בסמארטפון, דרשתי שיפסיק והוא לא הקשיב. דרשתי שיירשם בפרוטוקול, והם לא הסכימו".
הצבעה באום אל-פחם | צילום: אחמד עראבלי, AFP
כאמור, לפי העדויות, השיטה עבדה לכל אורך הגזרה. בטמרה וברהט, בנצרת ובבאקה אל־גרביה, בסכנין ובערערה בנגב, במשהד ובעין־מאהל, ביפיע ובביר אל־מכסור, בשעב ובג'דידה־מכר, במג'ד־אל־כרום ובתל־שבע, באבו־סנאן ובאום אל־פחם, בכפר־כנא, בכסיפה, בזרזיר, בכל מקום. עשרות חברי ועדות שביקשו לתעד בפרוטוקולים אי סדרים מכל הסוגים, דיווחו שלא נתאפשר להם. בחלק מהמקרים, בקשות כאלה הביאו לקטטות ולמקרי אלימות. בחלק מהקלפיות, כאמור, האנשים שעברו על פסיקת בג"ץ והוציאו את המידע על המצביעים החוצה, היו נציגי המדינה, אלה שנשלחו לקלפי על ידי ועדת הבחירות המרכזית כדי לשמור על טוהר הבחירות.
ב', חבר ועדת קלפי בכאבול: "מזכיר הקלפי, שלא אמור להיות חבר מפלגה, הקריא את המספר של הבוחר כשמישהי יושבת בצד ומכניסה לאפליקציה. אחרי שאמרתי להם שזה לא חוקי, הם אמרו שלא קיבלו את ההודעה על זה והמשיכו לרשום. קראתי לשוטר, והוא אמר שמבחינתו זה חוקי".
במהלך יום הבחירות הגיש עו"ד אילן בומבך, בשם הליכוד, עתירה לוועדת הבחירות נגד רע"ם והמשותפת בטענה שאנשיהם מפרים את החוק. השופט סולברג, יו"ר ועדת הבחירות, הוציא בתגובה צו "האוסר על נציגי המשיבות בקלפיות לדווח להן על מספרי המצביעים בקלפיות". הצו הזה, כך נראה, לא הזיז לאיש בשטח.
יותר מעטפות ממצביעים
אינספור דיווחים בזמן אמת לימדו על בלגן גדול ששרר בקלפיות רבות במגזר הערבי. אנשים נכנסו להצביע בלי שמישהו טרח לזהות אותם ולבדוק התאמה בינם לבין תעודת הזהות שהביאו. היו שחזרו להצביע שוב ושוב, בכל פעם עם תעודת זהות אחרת, ללא הפרעה. מצביעים רבים, בריאים למראה, קיבלו אישור להיכנס אל מאחורי הפרגוד עם מלווה אחד או שניים, כשלא ברור מי מהחבורה בוחר את הפתק.
הנה כמה דוגמאות. נ', נחף: "מישהי הגיעה עם תעודת אפוטרופוס וטענה שהיא יכולה להצביע בשביל אדם שהיא האפוטרופוס שלו, למרות שהוא בבית חולים, ובכלל לא הגיע לקלפי. האחראי של המתחם טען שזה בסדר ונתן לה להצביע". א', עין־מאהל: "מלא מצביעים נכנסו עם 'מלווה' לפרגוד, והמלווים 'עזרו' להם לבחור. חשוב לציין שמדובר באנשים שנראים רגילים לגמרי, ובלי מוגבלות בכלל. זה נעשה בהסכמת המפקחת והמזכירות". ג', טמרה: "אנשים הזדהו עם תעודות לא שלהם והמזכירים בכל זאת נתנו להם להצביע. אנשים נכנסו מאחורי הפרגוד והמזכיר צעק להם הוראות כשהם לא הבינו מה להצביע.
עוד כתבות בנושא
היו שם כאלה שלא הכירו את העסק. אנשים שלא הצביעו בעבר. נכנסו לתוך הקלפי המוני אנשים. לפעמים היו ארבעה או חמישה אנשים מאחורי הפרגוד, כשאין לך שום דרך לדעת מי ביניהם מצביע. חלק מבעלי התפקידים בקלפי פחדו לפתוח את הפה". ע', סכנין: "אדם הגיע כמה פעמים בלבוש שונה והצביע מתעודות זהות שונות". ב', עין־מאהל: "האחראית על טוהר הבחירות נכנסה אל מאחורי הפרגוד ועזרה למישהי לבחור". פ', רהט: "נכנסו ארבעה בחורים לקלפי, וביקשתי מהם לצאת החוצה... הם היססו... ואז הסדרן הגיע אליי קרוב ואמר לי שהם לא יכולים לצאת החוצה בגלל שיש חשש מנקמת דם". ס', דיר־חנא: "היו שם נערים שהביאו תעודות זהות לנשים וגברים יחד עם פתק של המפלגה. יו"ר הוועדה לא נתן לנו לבדוק התאמה בין האנשים שנכנסו לבין התעודות שלהם". צ', ריינה: "היו כמה מקרים שאנשים הגיעו להצביע והתברר שמישהו כבר הצביע עם השם שלהם. אני גם זיהיתי כמה אנשים שהגיעו להצביע כמה פעמים, עם תעודות שונות. אחרי כל מקרה כזה חברי הקלפי ישר התחילו להרגיע 'הכול טוב, הכול טוב, לא קרה כלום, בואו נשמור על השלום והשלווה בקלפי'". ג', חואלד: "היה לנו מקרה שהגיע לקלפי נכה עם כיסא גלגלים, הוא בהה והיה נראה שהוא לא בעניינים. המלווה שלו אפילו לא הכניס אותו אל מאחורי הפרגוד אלא לקח את התעודה שלו, קיבל מעטפה, נכנס אל מאחורי הפרגוד והצביע במקומו. היה ברור שהנכה לא מודע למה שמתרחש בכלל". מ', טמרה: "היושב ראש והסדרן נכנסו כמה פעמים לפרגוד עם מצביעים, כדי לעזור להם להצביע". ר', טמרה: "ארבע פעמים נכנסו מלווים של אנשים עם תעודת נכה אל הקלפי והצביעו בשבילם בלי שהנכים נכנסו איתם לשם".
לא מעט חברי ועדות דיווחו על פערים בספירת הקולות. הנה כמה מהם: ב', עין־מאהל: "היו אי התאמות בספירת הקולות, היו יותר מעטפות ממחיקות של מי שהצביעו לכאורה, והחבר'ה שספרו פשוט הוסיפו איפה שחסר". י', עראבה: "הבחנתי שיש הפרש בין כמות המעטפות שחתמתי עליהן לבין הקולות שהיו"ר סימן, שנכנסו לקלפי בפועל. כשאמרתי להם את זה, התחילו להתעצבן ולא הקשיבו. כשנגמרו המעטפות, רצו שאחתום על עוד ולא הסכמתי. רציתי לוודא כמה מעטפות חתמנו אל מול כמה סימנו שנכנסו לקלפי. היו"ר קם אליי ואמר לי לא לעשות שטויות".
עוד כתבות בנושא
ר', סכנין: "פער של 50 בין מספר המעטפות למספר האנשים הרשומים בטפסים". ח', עראבה: "היו"ר זייף לי את החתימה ומילא כמה פרטים בשמי. בערך 20 מעטפות שגיליתי שיש עליהן חתימה שלא אני חתמתי". א', קלנסווה: "חבר ועדה בדק את השטח, בתחילת היום יחסית, ושאל אותי אם אכפת לי שנתחלק בקולות שיישארו בסוף היום". ת', משהד: "היה פער של 12 קולות בין מספר המעטפות שנספרו בסוף היום, למספר המצביעים שנמחקו".
בחלק מהיישובים העידו חברי ועדת הקלפי שהשוטרים הערבים שיתפו פעולה עם חברי הוועדה מרע"ם ומהמשותפת, בין השאר בהוצאת מידע על המצביעים מהקלפי החוצה. באחד המקרים, סיפר מ' שהיה בקלפי בנחף: "השוטר צעק עליי ואיים שאם לא אקשיב ליו"ר הוועדה המקומי הוא יאזוק אותי עד הבחירות הבאות וידאג להיות זה ששומר עליי בתא המעצר".
לא מעט נציגים של מפלגות הימין בקלפיות הערביות סיפרו על מעשי אלימות או איומים שהופנו אליהם. י' שהיה ברהט סיפר על זריקת אבנים. ש', בבסמת־טבעון, דיווח שמשקיף של רע"ם "איים עליי שהוא יפרק אותי מכות ויחכה לי בחוץ". ד', כפר־כנא: "אחרי שהמזכיר העתיק לעצמו קולות לדף אישי ולקחתי לו, כי זה אסור, הוא תקף אותי ונתן לי אגרוף". ד', שהיה בזמר, סיפר שהעיר לסגן היו"ר שאסור לו לנהל רישום עצמאי של המצביעים או להעביר החוצה, ובתגובה "הוא התלהם עליי ונתן לי מכה". ה' בפוריידיס העיד על איומים. ש', בכפר־קאסם, סיפר שכשניסה להוציא מהקלפי אנשים שנכנסו וחוללו מהומה, אחד מהם "עשה לי סימן שחיטה". ל', בסמת־טבעון, העיד שאחרי שהעיר למישהו שנכנס לקלפי בניגוד לחוק יחד עם מישהי אחרת, "הוא התחיל לקלל ונגח לי בראש".
ר', כיהן כיו"ר הוועדה מטעם הליכוד בקלפי ביפיע: "מהבוקר היו אצלנו בעיות כשנכנסו שני משקיפים של המפלגות הערביות והתחילו להוציא מספרים של מי שמצביע, החוצה. דרשתי שזה יירשם בפרוטוקול והם סירבו. קראתי למשטרה. במהלך היום נאלצתי לקרוא לשוטרים כמה פעמים. בשלב כלשהו, גם חברת ועדה ועוד מישהי התחילו לשלוח החוצה בווטסאפ את הפרטים של המצביעים. במקביל, המזכיר לא טרח בכלל לבדוק את הזהות של אלה שהגיעו להצביע כדי לראות שיש התאמה בין תעודת הזהות למי שבא. כל שלב הזיהוי בכלל לא היה קיים אצלנו. כל מי שבא, הצביע. זה יצר מצב שלא מעט אנשים שהגיעו במהלך היום גילו שמישהו כבר הצביע בשבילם.
עוד כתבות בנושא
בשלב מסוים, בגלל הבלגן שנוצר, ערבים שם התחילו לאיים עליי 'חכה, חכה מה שנעשה לך כשזה ייגמר ותצא החוצה'. דיווחתי על זה לשוטר שהיה שם, שהיה גם הוא ערבי, והוא לא עשה כלום. אחרי שהיינו צריכים לחתום על 25 מעטפות, וגיליתי שמעטפה אחת חסרה, והערתי על זה, הם קראו לשוטר. הוא תפס אותי, הוציא אותי החוצה לאיזה חדר אחר, ואמר לי 'אתה לא יוצא מפה'. בדרך לחדר הזה, עברנו את כל החבר'ה הצעירים שהיו בחוץ והם נתנו לי בעיטות ומכות. בשלב מסוים הם החליטו שמוציאים אותי מהקלפי הזו, ומכניסים מישהו אחר במקומי. השוטר לקח אותי לחדר הקלפי כדי שאוציא את הציוד שלי, וכשביקשתי להצביע, הוא לא נתן לי. השעה הייתה תשע וחצי, קצת לפני הסגירה, ולמזלי הצלחתי לפני עשר להגיע לקלפי נגישה אחרת ולהצביע שם. הוא השאיר אותי בחניה ואמר לי "אתה יכול ללכת". אמרתי לו 'אני באמצע יפיע, יישוב ערבי, כבר איימו עליי והרביצו לי, אתה לא משאיר אותי פה לבד ככה'. הייתי צריך להוציא גז מדמיע שהיה לי בתיק ולהתכונן. ניידת אחרת שהגיעה הרחיקה אותם משם, ואז לקחו אותי לביג בנצרת".
מדינה בתוך מדינה
זו לא מערכת הבחירות הראשונה וגם לא השנייה שבה אני מפרסם עדויות מהסוג הזה על הנעשה במגזר הערבי. שימו רגע בצד את השאלה כמה קולות שווים האירועים הללו. אין לי תשובה, ואין לי יכולת לאמוד את הדברים. אני מבקש לטפס כמה אלפי רגל אל הבעיה הגדולה באמת. המגזר הערבי בישראל הוא אקס טריטוריה, שבה שלטון החוק והמעשה הדמוקרטי אינם עניין מובן מאליו. אין סיבוב בחירות שלא מתגלים במגזר הזה סיפורים בהיקף גדול על ניסיונות לזייף, על אלימות או על מאמצים להטות את תוצאות הבחירות. אי אפשר לצעוק ברחובות "דמוקרטיה, דמוקרטיה", ובמקביל להשלים עם מציאות של מדינה בתוך מדינה. מי שחשוב לו לקיים בישראל בחירות נקיות, צריך לעשות הכול כדי שזה יקרה. במערכות בחירות קודמות הראיתי כיצד משטרת ישראל מדפדפת את האירועים האלה ונוסעת הלאה. הבחירות הסתיימו? הכנסת התכנסה? הממשלה החדשה נבחרה? למי יש כוח עכשיו לפתוח בחקירה ולהתחיל להשקיע משאבים במה שכבר מאחורינו? משהו חייב להשתנות.
תגובת רע"ם והרשימה המשותפת, בכל הנוגע להוצאת מידע מהקלפיות על המצביעים בניגוד לפסיקת בג"ץ, לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון.
עוד כתבות בנושא
