הכל כלול: על מהפכת הכשרות בקפריסין

בעמדות האוטומטיות המשמשות להחתמת הדרכונים בנמל התעופה של לרנקה, ניתן לקבל שירות בחמש שפות. אחת מהן – עברית. במבט ראשון זה עשוי להיראות מוזר: מה דחוף למדינה אירופית להעניק שירות בשפה שבה מדברים אחוז מזערי מאוכלוסיית העולם? אלא שכשנחשפים למספרי התיירים באי השכן, העניין הופך להגיוני, אפילו מתבקש: בשנת 2024 הגיעו לקפריסין 4.2 מיליון תיירים, ומתוכם כמעט חצי מיליון היו ישראלים. הנתון הזה הופך את ישראל למדינה השנייה בחשיבותה מבחינת התיירות הקפריסאית, כשרק בריטניה עוקפת אותה וקוטפת את המקום הראשון. במילים אחרות: 110(!) טיסות שבועיות לא טועות. 

עם מספרים כאלה, לא היה מפתיע לגלות בסיור, שאליו הוזמנתי מטעם רבנות קפריסין, שבאי הקטן ישנו מבחר משמעותי של אוכל כשר לסוגיו: 21 מסעדות כשרות, מלונות כשרים לאורך כל השנה, מאפיות, מפעלי גבינות וחלב, יקב ובית בד. על כל המפעל הזה מנצח הרב זאב רסקין, שליח חב"ד באי מזה 23 שנים המשמש כיום כרבה הראשי של קפריסין. במפגש איתו שנערך בבית חב"ד ההומה בלרנקה, הוא מספר שכשהגיע לקפריסין עם רעייתו שיינדל אי-אז בתחילת המילניום, נדהם לגלות "שממה רוחנית":

"היו כאן לא מעט יהודים", הוא מספר, "אבל ללא מסגרת מאגדת. המקום נתפס אז מקסימום כמקלט מס, ורוב הישראלים שהגיעו לכאן לא ממש ששו לפגוש האחד את השני". כמי שבעברו ניהל את קניון לב אשדוד, הרב רסקין נכנס מיד לפעולה, ואת התוצאה רואים כיום בשש ערים בקפריסין. 

העיקרון שהנחה את הרב רסקין היה פשוט, ומאפיין גם בתי חב"ד אחרים ברחבי העולם: "אי אפשר לדבר עם יהודי על רוחניות לפני שאתה פותר את בעיותיו הגשמיות", הוא מסביר. וכך, בית חב"ד הראשון בקפריסין נוסד ב-2002 בבית משפחת הרב, שמרוחק 10 דקות נסיעה בלבד משדה התעופה. "הבית שלנו הפך לנקודת עצירה חובה לאנשי עסקים ישראלים שהגיעו לכאן יותר ויותר", הוא משחזר, "נוצרו ביניהם קשרים והקמנו מניין שהושתת עליהם". בפן הקולינרי, לעומת זאת, המצב היה מאתגר יותר: "טסנו אז מהארץ לכאן עם מזוודות מלאות עופות ודגים", הוא מספר, "לא פעם המכס רצה להחרים את הסחורה, אבל איכשהו הצלחנו לספק אוכל כשר בסיסי למי שרצה". מהר מאוד היה ברור לרב רסקין שהדרך לגדול היא לעבור לייצור מקומי של אוכל כשר, וכך היה: במקום להטיס ירקות מישראל, הוקם בפאפוס מפעל אריזה לשטיפה וחיתוך ירקות מצוננים. מיד לאחר מכן הוקמה מאפייה כשרה, גם כן בפאפוס, שהחלה לספק את מוצריה למלונות ולמסעדות הכשרות שהחלו להיפתח בזו אחר זו. הצעד הבא היה הקמת מחלבה. מפעל הגבינות והחלב המקומי "אכנגל" מייצר כיום שלל סוגי גבינות – ביניהן החלומי הקפריסאי הנודע – וכולן כשרות. 

נוסעים לפאפוס, עיר הנופש הצומחת במערב האי. אחד המקומות האהובים ביותר על ישראלים בשנים האחרונות באזור זה הוא "היער הסודי" הממוקם בשולי העיר. ביקור קצר במקום מסביר היטב למה: קשה לתאר את השלווה ואת היופי של המקום, שנבנה במתחם של מנזר ישן שבמרכזו מעיין שמפכה גם היום במרכז המתחם. בעל המקום הוא יוני כהנא, חב"דניק ישראלי (שלא נראה חב"דניק, צריך לומר) שהגיע לקפריסין ב-2017 ופתח בה מספר מלונות כשרים. לפני כשנתיים הקים את "היער הסודי" שעלה לכותרות במלחמת חרבות ברזל כמקום שאליו מגיעים מאות מפצועי המלחמה לריטריטים ושבוע של הפוגה לגוף ולנפש. 

"כל המקומות שלי כשרים", אומר כהנא, "אבל לא תראה כאן שלטים שצועקים את זה. מבחינתי זה חלק מהשירות שאני נותן לאורחים שלי, שיוכלו לאכול פה כשר". במסגרת הטרנד הבריאותי ששולט ביער הסודי, הראה לנו כהנא חממה חדשנית שבה גדלים ירקות ללא תולעים, מחלבה להכנת גבינות ואפילו דיר שבו כמה מאות עיזים וכבשים שמטרתם לספק את החלב הכשר לשומרי הכשרות המגיעים לאי. 

ישנם כאמור לא מעט מקומות כשרים בקפריסין. עדיין באזור פאפוס, התארחנו לארוחה בבית חב"ד החדש של עיירת הנופש לאצ'י, בניהולו של הרב מנדי ליפסקר ורעייתו אסתי. בקיץ הקרוב יפתח בלאצ׳י ריזורט חדש בשם "הכפר היווני" שיציע חופשה כשרה בסגנון "הכל כלול" עם שף ישראלי, טיולים ואטרקציות לכל המשפחה.

בפאפוס עצמה תוכלו למצוא סושי-בר כשר, מסעדה חלבית בשם האנוצ', מסעדה בשרית בשם "ירושלים" וגם בית כנסת, מכולת כשרה ומקווה. בעיר פועלים גם מלונות כשרים כמו "הלגונה הכחולה" ומלון משפחות ייעודי לבריאות בשם WellClub ובו בית כנסת, חדר אוכל, ותפריט בריאותי פרווה וחלבי ללא משקאות ממותקים. 

עוזבים את אזור פאפוס ונוסעים על קו החוף ללימסול. אחד המלונות המפוארים בעיר הוא City of Dreams שמושך לא מעט ישראלים בזכות האטרקציות הרבות שיש בו. הנהלת המלון פנתה לא מזמן לרב רסקין עם בקשה להכשיר חלק מהמטבחים במלון בכדי לספק אפשרות כשרה לאורחים המעוניינים בכך, ברמה הכי גבוהה. ארוחת הצהריים שאכלנו שם הוכיחה שהדבר נעשה באופן מלא. במלון הוקצה אף מקום לבית כנסת, ומאות ישראלים מתארחים בו מדי שבוע. 

בלימסול פועלות עוד כמה מסעדות כשרות: מוזס - חלבית ופיצריה; אלנבי – בשרית שמפעילה גם שירות קייטרינג לשבת; "אסאדו" ו"דליקטסו" - שתי מסעדות בשריות נוספות.

בקפריסין ישנו אזור הררי יפה להפתיע, ובו אנחנו מבקרים יקב שמייצר שני סוגי יינות כשרים, לבן ואדום, בניסיון לשחזר את "יין קפריסין" המופיע במקורות. בית הבד, לא רחוק משם, מייצר שמן זית כשר כתית מעולה אורגני ושמן זית כתית מעולה רגיל.

חזרה ללרנקה, שם כזכור התחיל מפעל הכשרות של הרב רסקין. את הלילה אנחנו עושים במתחם אירוח של LIV - רשת מתחמי אירוח בבעלות וניהול ישראליים. יוגב מונדרי, מנהל הרשת, מסביר לנו כי כל החדרים במתחמי הרשת הם למעשה סוויטות מרווחות בגדלים שונים, המתוכננות במיוחד למשפחות. הרשת מספקת חבילות מזון כשרות מראש המחכות לאורחים בסוויטה עם הגעתם, מתאמצת למעוניינים ארוחות במסעדות כשרות, ועובדים בליווי ושיתוף פעולה מלא עם אנשיו של הרב רסקין בבית חב"ד. 

בלרנקה, נקודת הכניסה הראשית לאי, יש לא מעט מקומות כשרים: מסעדת ההמבורגרים "פילוסופי" שמנהלת משפחה ישראלית; פלאפל-T; המסעדה החלבית "שמיים" על גג בית חב"ד ו"סמבטיון" הבשרית בקומת הקרקע. בנוסף, ישנו קייטרינג "בארכה" שמכין אוכל לשבתות ולאירועים. כחלק ממהפכת הכשרות שיוזם הרב רסקין, כל המוצרים הכשרים המיוצרים באי משווקים תחת חותמת של ארגון אחד - "סייפרוס כושר". בנוסף, הוקם לא מזמן "בוט כשרות" העונה על שאלות באמצעות שליחת הודעת ווטסאפ: +357 97 770703. 

לקראת סיום אנחנו שואלים את הרב רסקין כיצד הוא מתייחס לתופעה השלילית שהתרחבה בשנות המלחמה ובשנה שלפניה, ובמסגרתה אלפי ישראלים עוזבים את ישראל ומשתקעים בקפריסין. 

"כ-15 אלף ישראלים מתגוררים כיום בקפריסין באופן קבוע, וכעשרים אלף נוספים מחזיקים כאן נכס בבעלותם", הוא מספר, "מחזיקים בו נכס נוסף. אני משתדל לפגוש את החדשים שמגיעים ומנסה לשכנע אותם שאין מה לחפש פה לטווח ארוך ושיהודים צריכים לגור בארץ ישראל", הוא מדגיש. "כמובן, אחרי שמתקבלת החלטה אני אעזור לו כמה שאפשר להתאקלם ולהמשיך לחיות כאן כיהודי. מעניין שדווקא אנשים שעזבו את ישראל תוך תחושת ניכור לדת, מחפשים בקפריסין זיקה למשהו יהודי. משהו במעגל השנה הישראלי מחבר אותך ליהדות, וכשאתה כאן זה פתאום חסר".