נשירת שיער הפכה בשנים האחרונות לאחת התלונות המדוברות בקרב משתמשים בתרופות ממשפחת GLP-1, ובהן אוזמפיק, וויגובי וזפבאונד. התופעה כבר זכתה ברשת לכינוי "שיער אוזמפיק", אבל עד כה המחקרים לא הצליחו להוכיח שהתרופות עצמן הן שגורמות לשיער לנשור.
מחקר חדש מספק כעת רמז אפשרי לכך שהקשר אינו נובע רק מהירידה המהירה במשקל.
חוקרים מהמרכז הרפואי NYU Langone מצאו כי אצל גברים, פעילות מוגברת של הקולטן ל־GLP-1 קשורה לסיכוי גבוה יותר להתקרחות גברית טיפוסית. המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Investigative Dermatology, מצא עלייה של כ־7% בסיכון בקרב בעלי מאפיינים גנטיים הקשורים לפעילות מוגברת של הקולטן.
הכי מעניין
אלא שהממצא דורש הסתייגות חשובה: האנשים שנבדקו במחקר כלל לא נטלו תרופות ממשפחת GLP-1. החוקרים השתמשו בווריאציות גנטיות שגורמות באופן טבעי לפעילות גבוהה יותר של הקולטן, ולכן המחקר מצביע על קשר ביולוגי אפשרי – אך אינו מוכיח שאוזמפיק, וויגובי או זפבאונד גורמות להתקרחות.
אוזמפיק ונשירת שיער: מחקר מצא קשר אפשרי להתקרחות אצל גברים | צילום: AI
אז למה השיער נושר?
GLP-1 הוא הורמון שהגוף מפריש באופן טבעי לאחר האכילה. בין היתר הוא מסייע לווסת את הפרשת האינסולין, מאט את התרוקנות הקיבה ותורם לתחושת שובע. התרופות הפופולריות לירידה במשקל ולסוכרת מחקות את פעילותו.
המחקר החדש עשוי להצביע על מנגנון נוסף שמשפיע על השיער, אבל מומחים אומרים שההסבר השכיח יותר לנשירה אצל מטופלים הוא פשוט הירידה המהירה במשקל.
ירידה משמעותית במשקל, בין אם בעקבות תרופות, ניתוח בריאטרי או דיאטה קיצונית, יכולה להכניס את הגוף למצב של מתח פיזיולוגי. כתוצאה מכך מספר גדול מהרגיל של זקיקי שיער עובר בבת אחת לשלב המנוחה של מחזור צמיחת השיער. כעבור כמה חודשים השערות האלה נושרות.
התופעה מכונה "טלוגן אפלוביום", ובניגוד להתקרחות גנטית, שבה השיער מידלדל בהדרגה באזורים מסוימים, כאן מדובר בדרך כלל בנשירה מפושטת מכל אזורי הקרקפת.
גם ירידה חדה בכמות המזון עלולה להשפיע. כאשר צורכים פחות קלוריות, קל יותר להגיע למחסור בחלבון, ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית ורכיבים נוספים הדרושים לצמיחת שיער.
סקירה שפורסמה השנה ובחנה 24 מחקרים מצאה אותות לקשר בין חלק מתרופות ה־GLP-1 לבין נשירת שיער, במיוחד בסמגלוטייד ובטירזפטייד, אך גם היא הדגישה שאין עדיין הוכחה חד-משמעית לקשר סיבתי ישיר. ירידה מהירה במשקל עלתה כאחד ההסברים המרכזיים לתופעה.
עוד כתבות בנושא
זריקות הרזיה, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
הנשירה יכולה להגיע באיחור
אחת הסיבות שקשה לזהות את הגורם היא שהשיער לא בהכרח מתחיל לנשור מיד. במצב של טלוגן אפלוביום, הנשירה עשויה להתחיל רק חודשיים או שלושה לאחר האירוע שהעמיס על הגוף.
כך אדם יכול להתחיל לראות כמויות גדולות של שיער במקלחת חודשים לאחר ירידה חדה במשקל, שינוי בתזונה או תקופה של מתח – ולהתקשות להבין מה בדיוק גרם לכך.
נשירה כזו יכולה גם לחשוף נטייה להתקרחות שכבר הייתה קיימת. התקרחות גברית ונשית נפוצות מאוד ומתפתחות בדרך כלל בהדרגה, ולעיתים אדם אינו מבחין בהן עד שאירוע של נשירה משמעותית הופך את הדלילות לבולטת הרבה יותר.
האם השיער יצמח בחזרה?
ברוב המקרים של נשירה הנגרמת מירידה מהירה במשקל, התשובה מעודדת. כאשר הגוף מסתגל למשקל החדש והצריכה התזונתית מתייצבת, מחזור צמיחת השיער יכול לחזור לשגרה.
אלא שזה דורש סבלנות: צמיחה מחודשת עשויה להימשך בין שישה חודשים לשנה.
מי שנוטל תרופות ממשפחת GLP-1 ומבחין בנשירה משמעותית מומלץ לוודא עם הצוות הרפואי שהוא מקבל מספיק חלבון ורכיבים תזונתיים נוספים, ולבדוק אם הירידה במשקל מהירה מדי.
אם הנשירה נמשכת יותר מחצי שנה, או אם מופיעים אזורי קרחת ברורים, דלקת בקרקפת, כאב, גרד, קשקשת חריגה או נשירה של גבות וריסים – מומלץ לפנות לרופא עור.
המחקר החדש עדיין לא אומר שמי שמתחיל טיפול באוזמפיק צריך לצפות לאבד את שערו. הוא כן מוסיף עוד נדבך לשאלה שמעסיקה יותר ויותר מטופלים: האם השינוי בשיער הוא רק תוצאה של הירידה במשקל – או שגם למנגנון התרופה עצמו יש חלק בתופעה. נכון לעכשיו, התשובה עדיין אינה חד-משמעית.
עוד כתבות בנושא
