בתוך שנים ספורות הפכו אוזמפיק, וויגובי ומונג'רו מתרופות לסוכרת לאחת המהפכות הרפואיות המדוברות בעולם, ועכשיו המחקרים שסללו את הדרך אליהן עשויים להגיע גם לבמה העולמית היוקרתית ביותר במדע.
עונת פרסי נובל לשנת 2026 נפתחת היום (שני) עם ההכרזה על פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, ואחד התחומים שמוזכרים שוב ושוב בקרב מומחים כזוכה אפשרי הוא חקר ההורמונים המווסתים רעב ושובע – ובעיקר GLP-1.
ההורמון, שמופרש במעי לאחר אכילה ומאותת בין היתר על תחושת שובע, נמצא בבסיס הדור החדש של התרופות לטיפול בסוכרת ובהשמנה. תרופות דוגמת אוזמפיק מחקות את פעילותו, ואילו מונג'רו פועלת גם על מנגנון הורמונלי נוסף.
הכי מעניין
"אני הייתי מציב את GLP-1 בראש הרשימה, פשוט בגלל ההשפעה הקלינית העצומה שלו ברחבי העולם", אמר דיוויד פנדלברי, העומד בראש תחום ניתוח המחקר בחברת קלריבייט, שמנסה לחזות זוכי נובל על סמך השפעתם והיקף הציטוטים של עבודותיהם.
התרופה להזרקה "אוזמפיק" (Ozempic) | צילום: AP / דייוויד ג'. פיליפ
שלושה שמות חוזרים שוב ושוב
מאחורי פיתוח התרופות עומדים עשרות שנים של מחקר ועבודתם של מדענים רבים, ולכן אחת השאלות הגדולות היא למי בדיוק ניתן לייחס את פריצת הדרך.
שלושה שמות מוזכרים במיוחד כמועמדים אפשריים: האנדוקרינולוג הקנדי דניאל דרוקר, הרופא הדני ינס יול הולסט והכימאית האמריקנית סבטלנה מויסוב. המחקרים של שלושתם סייעו להבין כיצד GLP-1 פועל בגוף וכיצד ניתן לרתום את פעילותו לטיפול רפואי.
הדרך מהמחקר הבסיסי לתרופות של היום נמשכה עשרות שנים, אך בשנים האחרונות השפעתה הפכה דרמטית במיוחד. תרופות ממשפחת GLP-1 משמשות כיום לטיפול בסוכרת מסוג 2 ובהשמנה, ומחקרים מצאו להן גם יתרונות בתחומים נוספים, בהם מחלות לב וכלי דם ודום נשימה בשינה. במקביל נבדק השימוש בהן בשורה של מחלות נוספות.
פרס נובל עשוי להינתן גם למחקרים אחרים הקשורים לוויסות משקל ותיאבון. בין האפשרויות שמוזכרות נמצאות התגליות של ההורמונים לפטין וגרלין, המעורבים בוויסות תחושת הרעב והשובע, וכן מחקרים על אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול.
עוד כתבות בנושא
ומה אם לא אוזמפיק?
כמדי שנה, רשימת המועמדים הרשמית לנובל נשמרת בסוד, וכל התחזיות מבוססות על הערכות של חוקרים ומומחים.
תחום נוסף שמסומן כמועמד הוא מחקר בתאי גזע והאופן שבו העור מתחדש ומרפא פצעים. בין השמות הבולטים בתחום נמצאות הביולוגית האמריקנית איליין פוקס והחוקרת הבריטית פיונה ואט.
אפשרות אחרת היא הכרה בפיתוח טומוגרפיה קוהרנטית אופטית, טכנולוגיית הדמיה לא פולשנית המשתמשת באור כדי ליצור תמונות חתך ברזולוציה גבוהה של רקמות. הטכנולוגיה הפכה לכלי חשוב במיוחד ברפואת עיניים, בין היתר לצורך בדיקה של הרשתית ועצב הראייה.
גם מחקרים במערכת החיסון עשויים לזכות. אחד השמות המוזכרים הוא האימונולוג האמריקני טימותי ספרינגר, שחקר קולטני היצמדות המסייעים לתאי מערכת החיסון להיצמד לכלי דם ולעבור לרקמות שבהן הם נדרשים לפעול.
מחקרים בתחום סרטן השד וטכנולוגיות לריצוף DNA מוזכרים גם הם כמועמדים אפשריים.
המדליה של פרס נובל | צילום: AP / מאט דנהאם
שבוע של נובל
הפרס לרפואה הוא הראשון בשבוע ההכרזות. ביום שלישי יוכרז פרס נובל לפיזיקה, ביום רביעי הפרס לכימיה ובחמישי הפרס לספרות. ביום שישי יוכרז באוסלו פרס נובל לשלום, וב־12 באוקטובר תיחתם העונה עם הפרס לכלכלה.
אבל לפחות עד ההכרזה היום בצהריים, תשומת לב רבה מופנית אל התרופות ששינו בתוך שנים ספורות את הדרך שבה העולם מטפל בהשמנה.
אם אכן יבחרו חברי ועדת הנובל להעניק את הפרס למחקרי GLP-1, זו תהיה הכרה לא באוזמפיק עצמה, אלא בעשרות שנות מחקר בסיסי שהובילו בסופו של דבר לאחת מפריצות הדרך הרפואיות המשמעותיות של השנים האחרונות.
עוד כתבות בנושא
