מחקר: פעילות נכונה עשויה לשפר סיכויי הישרדות לחולי סרטן

רבים מניחים שלאחר אבחון סרטן הכול תלוי בטיפול הרפואי, אך מחקרים חדשים מראים שגם להפסקת עישון, צמצום צריכת אלכוהול, פעילות גופנית ותזונה נכונה עשויה להיות השפעה משמעותית על הסיכוי לחיות זמן רב יותר

פעילות גופנית | Washington Post illustration; iStock

פעילות גופנית | צילום: Washington Post illustration; iStock

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מה אפשר לעשות לאחר אבחון סרטן כדי לשפר את סיכויי ההחלמה וההישרדות? עבור רבים, התשובה האוטומטית היא להיצמד לטיפולים שמציעים הרופאים. אולם לפי סקירה חדשה של מחקרים, גם שינויים באורח החיים עשויים למלא תפקיד משמעותי – ולעיתים אף לספק תועלת המשתווה לחלק מהטיפולים המקובלים.

בארצות הברית מאובחנים מדי שנה יותר משני מיליון בני אדם עם סרטן, ומספר שורדי הסרטן כבר עולה על 18 מיליון. אחת השאלות הנפוצות ביותר שמטופלים מפנים לרופאים היא האם שינוי בתזונה, התחלת פעילות גופנית או הפסקת הרגלים מזיקים באמת יכולים להשפיע על סיכויי ההחלמה. התשובה, כך מתברר, היא שכן.

עישון, אילוסטרציה | שאטרסטוק

עישון, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

ההרגל הראשון שכדאי להפסיק: עישון

למרות הסכנות המוכרות, לא מעט חולי סרטן ממשיכים לעשן גם לאחר האבחון. סקירה שכללה יותר מ־50 אלף חולים בסרטן הריאות או סרטן הראש והצוואר מצאה שכשליש מהם המשיכו להשתמש בטבק גם לאחר שנודע להם על מחלתם.

הכי מעניין

הפסקת עישון היא ככל הנראה אחד הצעדים החשובים ביותר שחולה סרטן יכול לבצע. מחקרים הראו כי המשך עישון מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן נוסף, לחזרת המחלה, לתגובה פחות טובה לטיפולים ולתופעות לוואי קשות יותר. בקרב חולי סרטן ריאות וסרטן ראש־צוואר שהפסיקו לעשן, נרשם שיפור של כמעט 30 אחוז בסיכויי ההישרדות.

בירה. | AFP

בירה. | צילום: AFP

ומה לגבי אלכוהול?

גם צריכת אלכוהול נמצאה קשורה לתוצאות פחות טובות. מחקר שכלל כ־15 אלף חולי סרטן מצא כי רובם המשיכו לשתות אלכוהול לאחר האבחון, וחלקם אף צרכו כמויות גבוהות במיוחד.

מחקרים נוספים הראו כי בקרב שורדי סרטן שסבלו מהפרעת שימוש באלכוהול, המשך השתייה הוביל ליותר אשפוזים חוזרים. בקרב חולים בסרטן חלל הפה, הלוע, הגרון והוושט, שתיית אלכוהול הייתה קשורה ליותר מפי שניים סיכון להתפתחות סרטן נוסף. עם זאת, החוקרים מציינים כי הראיות בתחום זה עדיין פחות חד־משמעיות בהשוואה לעישון.

ספורטאים אולימפיים מצרפת מתאמנים בחדר כושר | AP/אנטוניו קלאני

ספורטאים אולימפיים מצרפת מתאמנים בחדר כושר | צילום: AP/אנטוניו קלאני

התרופה שלא דורשת מרשם: פעילות גופנית

אחת המסקנות הבולטות ביותר מהמחקרים היא היתרון המשמעותי של פעילות גופנית. מעבר לשיפור בכושר, בכוח השרירים ובאיכות החיים, היא נקשרה גם לשיעורי הישרדות טובים יותר.

בסקירה גדולה שכללה 150 מחקרים נמצא כי נשים עם סרטן השד שביצעו פעילות גופנית נהנו מירידה של 36 אחוז בתמותה הכללית ומירידה של 31 אחוז בתמותה מסרטן השד עצמו. בקרב גברים עם סרטן הערמונית נמצאה ירידה של 37 אחוז בסיכון למוות מכל סיבה וירידה של 27 אחוז בתמותה מהמחלה. תוצאות דומות נמצאו גם בקרב חולי סרטן המעי הגס וסרטן הריאות.

החוקרים משערים כי פעילות גופנית מחזקת את מערכת החיסון, מפחיתה דלקתיות בגוף ויוצרת סביבה פחות נוחה להתפתחות תאים סרטניים.

כמה צריך להתאמן?

ההמלצה היא לצבור לפחות: 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית בשבוע, או 75 דקות של פעילות עצימה בשבוע.

בנוסף מומלץ לבצע אימוני כוח לפחות פעמיים בשבוע לכל קבוצות השרירים המרכזיות.

תזונה ים תיכונית | ביזנס ווייר

תזונה ים תיכונית | צילום: ביזנס ווייר

תזונה ים־תיכונית עשויה לסייע

גם לתזונה יש השפעה. במחקר שכלל כ־2,500 נשים שחלו בסרטן השד, אלו שהפחיתו את צריכת השומן נהנו מירידה של 24 אחוז בסיכון לחזרת המחלה בתוך חמש שנים.

מחקר נוסף שבחן יותר מ־9,200 שורדות סרטן השד מצא כי תזונה עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים ודלה בבשר אדום, שומנים רוויים ומזון מעובד הפחיתה את הסיכון לתמותה ב־23 אחוז. בקרב חולי סרטן המעי הגס, היצמדות לתזונה בסגנון ים־תיכוני נקשרה לירידה של כמעט 50 אחוז בסיכון למוות.

לעומת זאת, בכל הנוגע לדיאטות אופנתיות כמו קטוגנית, דלת פחמימות, צום לסירוגין או תפריטים מגבילים אחרים, החוקרים קובעים כי נכון להיום אין מספיק ראיות מדעיות כדי להמליץ עליהן לצורך שיפור סיכויי ההחלמה או איכות החיים של חולי סרטן.

לא הכול תלוי בטיפולים

לדברי ד"ר מיקאל סקרס, מומחה להמטולוגיה מאוניברסיטת מיאמי ומחבר המאמר, אבחון סרטן גורם לרבים להרגיש שאיבדו שליטה על חייהם. אך דווקא בתקופה הזו ישנם דברים שניתן לשנות.

"הפסקת עישון, הפחתת אלכוהול, פעילות גופנית ותזונה בריאה הם צעדים שנמצאים בשליטת המטופל, ועשויים לשפר את תוצאות המחלה ואת איכות החיים", הוא מסכם.

לדבריו, גם אם צעדים אלה אינם מחליפים טיפול רפואי, הם עשויים להפוך את המטופלים לשותפים פעילים במאבק במחלה – ולשפר משמעותית את סיכוייהם לחיות זמן רב ובריא יותר.

עוד כתבות בנושא