הריח שלו מספיק חזק כדי להרחיק חלק מהאנשים עוד לפני הביס הראשון, אבל עבור חובבי דוריאן מדובר כמעט בעולם שלם של טעמים. עכשיו מלזיה רוצה להפוך את הפרי המקומי ממעדן שנמכר בדוכני דרכים למוצר יוקרה שמחפשים במיוחד – ובעיקר לשכנע את הסינים שהדוריאן הטוב ביותר מגיע דווקא ממנה.
כמו יין רק עם קוצים
חובבי דוריאן מדברים על זנים כמעט כפי שחובבי יין מדברים על ענבים. בשר הפרי המלזי עשיר וקרמי, והטעמים משתנים בין זן לזן: יש מתוקים המזכירים קרם פירות, אחרים מגיעים עם מרירות קלה, נימה אלכוהולית ואפילו טעם שמזכיר חמאת בוטנים.
בקואלה לומפור כבר הוקם מרכז שלם שמוקדש לדוריאן. מרכז החוויה, שנפתח בקיץ בהשקעה של כמעט שני מיליון דולר, משתרע על כ־1,900 מ"ר ומציע למבקרים הצצה לתרבות ולהיסטוריה של הפרי, מטע מדומה, מופע, טעימות וגם מגוון מאכלים המבוססים עליו.
הכי מעניין
המטרה אינה בהכרח לשכנע את מי ששונא דוריאן להתחיל לאכול אותו. מייסד המרכז, אדיסון אנג, מכוון דווקא למי שכבר אוהבים את הפרי – ובעיקר לתיירים מסין – ומקווה לגרום להם להעדיף את הזנים המלזיים על פני המתחרים.
דוריאנים מוצגים על קיר ב-KLDEX (מרכז חוויה של קואלה לומפור דוריאן) בקואלה לומפור, מלזיה | צילום: AP/Vincent Thian
מנחה מדגים כיצד לפתוח פרי דוריאן במהלך סיור מודרך ב-KLDEX (מרכז החוויה של הדוריאן בקואלה לומפור) | צילום: AP/Vincent Thian
מבקרים צופים בהופעה במרכז החוויה של קואלה לומפור דוריאן בקואלה | צילום: AP/Vincent Thian
תיירת סינית מצלמת את הפרי דוריאן | צילום: AP/Vincent Thian
השוק הסיני שווה מיליארדים
היעד ברור. בשנת 2025 ייבאה סין 1.87 מיליון טונות של דוריאן טרי בשווי של כ־7.5 מיליארד דולר. בתוך עשור זינק היקף היבוא ביותר מפי שישה.
תאילנד, שנכנסה לשוק מוקדם יותר, החזיקה ביותר ממחצית ממנו במונחי שווי ב־2025. מלזיה החלה לייצא דוריאן טרי לסין רק ב־2024, אך במחצית הראשונה של 2026 כבר נרשמה עלייה של פי ארבעה בשווי היצוא המלזי לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן.
אלא שלדוריאן המלזי יש גם בעיה מובנית. בניגוד למדינות שבהן קוטפים את הפרי מוקדם יותר, מגדלים במלזיה נוהגים להמתין להבשלה מלאה ולאסוף אותו רק לאחר שהוא נושר מהעץ לרשתות או לחבלים.
מבחינת הטעם זה יתרון, אבל מבחינת היצוא זו נקודת תורפה: חיי המדף שלו נמשכים לכל היותר יומיים־שלושה. כל עיכוב במכס עלול לפגוע באיכות ולהפוך משלוח יקר להפסד.
עוד כתבות בנושא
פרי דוריאן תלויים על עץ במטע בראוב, מדינת פהנג שבמלזיה | צילום: AP/Vincent Thian
מופע צלליות המתאר את קטיף פרי הדוריאן והובלתו מוצג ב-KLDEX (מרכז החוויה של הדוריאן בקואלה לומפור) | צילום: AP/Vincent Thian
מכירת פירות דוריאן בדוכן | צילום: AP/Vincent Thian
מכירת פירות דוריאן בדוכן | צילום: AP/Vincent Thian
מכירת פירות דוריאן בדוכן | צילום: AP/Vincent Thian
משוקולד ועד בושם דוריאן
כדי להקטין את התלות בפרי הטרי, החברות המלזיות מחפשות עוד ועוד דרכים להשתמש בו. כיום אפשר למצוא מחית דוריאן, שוקולד, מוצ'י, עוגות ירח, גלידות וקינוחים.
בתי קפה מציעים גם קפה בטעם הזן המפורסם מוסאנג קינג, וחלק מהחברות מפעילות סיורים מודרכים בחוות דוריאן.
בקיץ האחרון הלכו שם אפילו צעד אחד רחוק יותר והשיקו בושם המבוסס על פריחת עץ הדוריאן. בניגוד לריח המפורסם של הפרי עצמו, הבושם מתואר כמתוק ופרחוני.
נקודת איסוף של חווה לגידול דוריאן בשעות הבוקר המוקדמות בקאראק | צילום: AP/Vincent Thian
ויש מי שטסים במיוחד כדי לטעום
גם בסין עצמה נפתחות עוד ועוד חנויות שמתמחות בדוריאן, וחלקן מתמקדות בזנים שמגיעים ממלזיה. בבייג'ינג, למשל, נמכרות צלחות טעימה במחירים שמגיעים לכ־1,000 יואן, כ־150 דולר, בהתאם לזן ולכמות.
אלא שחובבי הפרי לא מסתפקים תמיד ביבוא. יותר תיירים מסין מגיעים למלזיה ורוצים לטעום את הדוריאן במקום שבו הוא גדל.
הנרי ג'אנג משנגחאי, שהגיע למרכז בקואלה לומפור, סיפר כי הדוריאנים המלזיים שטעם היו קרמיים יותר מאלה שהכיר מתאילנד, וגם הציעו מגוון גדול יותר של טעמים.
מלזיה עדיין רחוקה מלערער את השליטה התאילנדית בשוק הסיני, אבל היא מנסה למכור משהו גדול יותר מפרי שקוציו וריחו קשה לפספס: זנים מקומיים, חוויית טעימה שלמה וסיבה חדשה להגיע למדינה במיוחד בשבילם.
עוד כתבות בנושא
