יש משהו כמעט פילוסופי ברעיון של אוכל גורמה. זו לא רק שאלה של טעמים מדויקים או של צלחות שנראה כמו ציור אימפרסיוניסטי על צלחת, אלא המקום שבו אוכל הופך לאירוע ולחוויה שדורשת מאיתנו להאט, להתבונן, לתת ביס אחד ולהבין שיש מאחוריו מחשבה. בשנים האחרונות, הפודיס שומרי הכשרות - ואיתם לא מעט סקרנים קולינריים - דורשים יותר יצירתיות, יותר ריגוש, יותר אומץ. והנה מגיע אירוע שמנסה לגעת בדיוק שם: פסטיבל My Kosher Menu by Max, שמתקיים במלון דייויד אינטרקונטיננטל תל אביב (30.11-4.12), ומציב את המטבח הכשר בקדמת הבמה הקולינרית של ישראל.
הפרויקט מביא לחמישה ערבים, חמש ארוחות של חמש מנות, מעשה ידיהם של חמישה שפים מהשמות הגדולים ביותר בסצנה הקולינרית בארץ. מי ברשימה? מושיק רוט, ארז קומורובסקי, תומר טל, ענר בן רפאל פורמן ודוד ביטון - כולם שפים עטורי ניסיון, חלקם בעלי כוכבי מישלן.
עוד כתבות בנושא
במשך חמישה ערבים כל אחד מהם יבשל ארוחת טעימות בת חמש מנות, בחלל מסעדת שף כשרה שהוקמה במיוחד לכבוד הפסטיבל. בכל ערב תהיה פרשנות אחרת, סיפור אחר ושפה קולינרית ייחודית. וההשראה? מנות הדגל של מעדניית גולדיס האייקונית מבני ברק - עם החמין, הגפילטע וכל מה שהפך לנוסטלגיה על הצלחת. השפים לקחו את המסורת הזו והפכו אותה למשהו חדש, מסקרן ונועז. אבל מעבר לכל השמות והפרטים, יש כאן משהו רחב יותר. הפסטיבל הזה נולד מתוך רצון לחבר עולמות - בין דת לחילוניות, בין מסורת לחדשנות, בין עבר לעתיד. בתוך מציאות לא פשוטה, שבה נדמה שכולנו מפולגים, דווקא הצלחת היא זו שמצליחה להחזיר את כולנו לשולחן אחד.
הכי מעניין
סביב השולחן כולם מתחברים
בין השמות המרשימים של הפסטיבל נמצא, כאמור, גם ארז קומורובסקי, האיש שאחראי לשינוי מהותי בדרך שבה אנחנו תופסים לחם, שף ואופה שמאז ומתמיד היה מזוהה עם יצירתיות חופשית.
עוד כתבות בנושא
מה גרם לך להצטרף לפרויקט שמוקדש כולו לכשרות?
"נכון שאני לא שומר כשרות, אבל יש לי קייטרינג כשר – 'ארז וחנן', שהוקם לפני כ-25 שנה וזה היום-יום שלי. לבשל ארוחת טעימות כשרה באינטרקונטיננטל זה לא כזה אתגר מבחינתי. הסטטוס-קוו השתנה במיוחד באולמות האירועים. יותר ויותר מקומות הופכים כשרים. אם לא באים באנטי או ברגשי, אפשר לעשות אוכל טעים מאוד עם פרודוקטים כשרים. צריך לדעת איפה הקשיים ואיך לעקוף אותם. אין צורך להילחם, אלא להבין".
ומה יהיה בתפריט בערב הטעימות הזה?
"אני עושה טוויסט על מנות של 'גולדיס', אבל בגישה עכשווית. לדוגמא - חמין עם ארטישוק ירושלמי וציר בקר, שאני מבשל הרבה פחות מהרגיל. הרעיון הוא לקחת את המסורת, אבל לייצר ממנה משהו חדש ולא משעמם, שמתאים לפודיס של היום".
מלון דייויד אינטרקונטיננטל | צילום: יח"צ
אתה משלב את ההשראה שלך מהגליל ומהחקלאות המקומית גם כאן?
"הפעם לא הקפדתי על שימוש בחומרי גלם מהגליל, אבל כל השפה שלי נובעת משם. אני חי בגליל, זו הקרקע שלי, תרתי משמע".
איך אתה רואה את עתיד המסעדנות בארץ?
"אנחנו בבּלבָּלה גדולה, כמו המצב הרגשי והלאומי, כשברור שגם הקולינריה היא חלק מזה. אני מסתכל על הדור הצעיר, ואני מודאג. אני חייב לספר לך משהו - בדיוק קיבלתי הודעה ממישהו שעבד אצלי בעבר, שסיפר לי שהוא הולך לסגור את המסעדה שלו. היה לי עצוב לשמוע. אני רואה ומבין שלאנשים אין חמצן, בעיקר חמצן אמוציונלי. חלקם היו במילואים הרבה זמן, וכשהם סיימו, הם חזרו הביתה אחרים, לא כמו שהם הלכו. אני רק מקווה שהחיים ישובו אל מסלולם לאט לאט, גם דרך הצלחת".
ולבסוף, מה אתה רוצה שהסועדים ייקחו איתם מהערב הזה?
"שיבינו שגם בתוך המסורת יש חופש. צריך לייצר אינדיבידואליות, לחקור, לא לקפוא על השמרים. אם היית אומרת לי לפני ארבעים שנה שאנהל קייטרינג כשר, הייתי צוחק. אבל החיים מפתיעים - וטוב שכך".