אושר הוא אחד הדברים הכי חמקמקים שיש, כזה שלא נכנס לאפליקציה ולא באמת מתיישר לפי לו"ז. ובכל זאת, פעם בשנה מנסים למדוד אותו, לדרג אותו, ולהחליט מי בעולם מרוצה קצת יותר ומי קצת פחות. התוצאה האחרונה מעניינת במיוחד. בתוך כל הטלטלות, התקופה הסוערת והמציאות המורכבת, ישראל עדיין ממוקמת גבוה במדד האושר העולמי, במקום השמיני, ירידה מהמקום החמישי בשנה הקודמת. הנתונים הללו התפרסמו לאחרונה בדו"ח שנתי המתבסס על מסקר בינלאומי רחב של מכון גאלופ, שבו המשתתפים מתבקשים לדרג את שביעות הרצון שלהן מהחיים בסולם של אפס עד עשר. תרגיל שנשמע פשוט, אבל מצליח לשרטט תמונה די מדויקת של איך החיים מרגישים מבפנים.
עוד כתבות בנושא
אז איך מודדים אושר?
"הבסיס לכל הדירוג הוא שאלה אחת פשוטה שארגון גאלופ שואל 1,000 איש מתוך 147 מהמדינות הנסקרות, והיא - 'דמיינו סולם שהשלב הנמוך שלו הוא 0 והגבוה הוא 10. איפה הייתם מדרגים את שביעות הרצון שלכם מהחיים?'", מסבירה ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר מאוניברסיטת בר אילן.
הכי מעניין
הדירוג הסופי הוא ממוצע נע של שלוש שנים, מה שמייצר בעצם תשובות מ-3,000 אנשים על פני שלוש השנים האחרונות (והפעם 2023-2025), כשהציון של ישראל כולל בתוכו גם את אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שאחריה.
על פי פנטי, עורכי הדו"ח בנו מודל שמנסה להסביר את הציון דרך שישה מדדים, 2 הראשונים אובייקטיביים והשאר סובייקטיביים לגמרי:
חוסן כלכלי: נתון יבש אבל קריטי, שמעיד על היכולת הכלכלית של המדינה.
תוחלת חיים: מדד המשקף את איכות מערכת הבריאות שלנו (ואנחנו חזקים בזה).
תמיכה חברתית: כאן אנחנו בשיא. תחושת ה"ביחד" והידיעה שיש על מי לסמוך רק התחזקה בזמן המלחמה (אנחנו מקום 9 בעולם!).
נדיבות ותרומה לצדקה: זינקנו ב-20 מקומות מהשנה שעברה. כנראה שרוח ההתנדבות הישראלית היא לא רק קלישאה ומחלחלת עמוק פנימה בשנים האחרונות, בתקווה שיישאר כך.
החופש לבחור: כאן אנחנו דווקא חווים הידרדרות, מה שמשקף את סימני השאלה סביב המציאות הפוליטית וחוסר הודאות הכללי ששורר בשנתיים האחרונות.
תפיסת השחיתות: גם כאן המדד בירידה, מה שמעיד על שחיקה באמון הציבור במוסדות המדינה.
"אבל יש עוד שני מדדים שמתבססים על רגשות נטו", מדגישה פנטי. באופן מפתיע (או שלא), במדד הרגשות השליליים עלינו למקום ה-39 (ממקום 50 בשנה שעברה). זה אומר שאנחנו מרגישים הרבה יותר כאב וקושי, אבל איכשהו זה עדיין לא הפיל את שביעות הרצון הכללית שלנו מהחיים כאן.
משפחה אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
פינלנד במקום הראשון
בראש הרשימה ממשיכות לככב מדינות צפון אירופה, כאשר פינלנד שומרת על המקום הראשון זו השנה השמינית ברציפות, ואחריה איסלנד, דנמרק, קוסטה ריקה, שוודיה, נורבגיה, הולנד, ישראל, לוקסמבורג ושוויץ. המדינות הללו מציגות שילוב יציב של רווחה כלכלית, מערכות רווחה חזקות ואמון גבוה בין אנשים. בקצה השני של הרשימה נמצאות מדינות שמתמודדות עם עוני, חוסר יציבות או משברים מתמשכים, נתונים שמשתקפים ישירות גם בתחושת האושר המדווחת.
הנוכחות של ישראל בעשירייה הראשונה נשענת על כמה גורמים בולטים. למרות אתגרים ביטחוניים וחברתיים, רמות גבוהות יחסית של תמיכה חברתית ותחושת קהילה ממשיכות להשפיע לטובה על הדירוג. גם מדדים כמו חדשנות, חוסן אישי ותחושת משמעות תורמים לתמונה הכללית, אפילו כשהמציאות מורכבת. הירידה למקום השמיני משקפת כנראה את השפעת התקופה האחרונה, אך עדיין משאירה את ישראל גבוה מעל מדינות רבות בעולם.
בסופו של דבר, הדו"ח הזה לא מודד חיוך, אלא משהו עמוק יותר, את היכולת להרגיש שהחיים עובדים פחות או יותר, גם כשהם לא מושלמים. ובינינו, אם בתוך כל הבלגן המקומי אנחנו עדיין מצליחים להתברג במקום השמיני בעולם, כנראה שיש כאן משהו שעובד, גם אם הוא לא תמיד נכנס למדד. ואולי כי אין לנו ארץ אחרת (וגם כי פינלנד נשמעת כמקום קר במיוחד).
עוד כתבות בנושא
