לכאורה אנחנו כבר מתורגלים. כבר מעל שנתיים שפעם בכמה זמן הילדים נשארים בבית לתקופה לא ידועה, וההורים מנסים לתמרן בין שגרה ועבודה לחוסר שגרה, למידה מרחוק וחוסר יציבות. אנחנו רואים את הילדים שלנו נמצאים במסך הרבה יותר ממה שהיינו רוצים והרבה יותר מאשר בשגרה. לפעמים אין לנו כח לעשות עם זה משהו, כי אנחנו בעצמנו מותשים מהניסיון לג'נגל בין כל הדברים. לפעמים אנחנו מוותרים על גבולות ונותנים לילדים ולעצמנו לשקוע במסכים כדי להתנתק קצת מהחדשות ומאי-הוודאות. ורוב הזמן אנחנו מתייסרים בחוסר אונים מול הטלפונים והטאבלטים שתופסים לילדים שלנו כל רגע בחיים. והאמת היא שאי אפשר להתרגל לזה.
עוד כתבות בנושא
כשיש למידה מרחוק הבעיה גדלה, כי חלק מהזמן הרב שהם במסכים מנוצל גם ללמידה. כדי שהילדים יהיו בקשר עם החברים ועם המורה או יתקדמו בהכנה לבגרויות, הם צריכים להיות כמה שעות ביום במסכים עוד לפני שהתחילו לגלול ברשתות או לראות סדרות. במצב כזה הם עלולים לבלות את רוב זמן הערות שלהם במסכים, וקשה להציב גבול מול דרישות של בית הספר ומול הצורך הטבעי בהפוגה (גלילה ברשתות היא סוג של הפוגה).
מה אנחנו כן יכולים וצריכים לעשות בימים האלו?
הכי מעניין
גבולות - אנחנו חייבים להציב גבולות לילדים שלנו, בתחום המסכים ובכל תחום אחר. העמדה ההורית הבסיסית צריכה לשמור על הילדים דרך גבולות. לפני אי אילו שנים עשו מחקר על זיכרונות ילדות חיוביים של אמריקאים מבוגרים. אחד הזיכרונות בראש הרשימה היה שההורים הגבילו את הילדים בממתקים. מסתבר שמה שנחווה אצל הילד באותו רגע באופן לא חיובי, נצרב בזיכרון המבוגר כדבר חיובי. כשהורים מגבילים את הילד, הילד מרגיש שהוא חשוב, שיש מי ששומר עליו ורוצה בטובתו.
שימו לב להגביל גם את התכנים שהילדים צורכים ולא רק את משך הזמן.
חשבו איך הילדים יוקירו לכם תודה בעוד עשרים שנה על כך ששמרתם עליהם מבילוי ארוך ולא בריא מול מסך.
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
גמישות - ההגבלות והכללים שיש לנו בבית בזמן שגרה לא יכולים להיות תקפים גם בזמן הזה. זמנים של חוסר שגרה ושינה שמופרעת לעתים על ידי אזעקות, מחייבים אותנו להתייחס להרגלי היום-יום באופן שונה. חשבו למה הילדים שלכם זקוקים עכשיו - אולי ללכת לישון מאוחר יותר, אולי להתכתב עם חברים עוד חצי שעה, אולי להפיג את המתח במשחק או סדרה. המסכים מציעים לנו מגוון של פעילויות ותוכן שיכול לעזור בימים אלו.
עוגנים ושגרות - בתוך העדר השגרה חשוב לשמור על עוגנים של יציבות בבית. אל תוותרו על פעולות קבועות שאינן כוללות מסך, כמו תפילה, שעת שינה, ארוחת ערב משפחתית, פעילות גופנית ועזרה בבית. ילד שיש לו פעולות קבועות בלו"ז פחות נשאב למסך ומרגיש יותר בריא.
פעילות בחוץ - חשוב מאד שיהיו לכל אחד מבני המשפחה גם פעילויות מחוץ לבית. מפגשים עם חברים, יציאה להליכה בשכונה, כל דבר שמאוורר את הגוף והנפש ומאפשר לעיניים ולראש לפגוש את העולם האמיתי שמחוץ למסך.
זמנים ללא מסך - חשוב שיהיו לנו ולילדים זמנים ללא מסכים. זמנים של מפגש אנושי וחיבור משפחתי. אפשר לקבוע שיש זמנים מסוימים בהם כל המשפחה מניחה את הטלפונים, כמו ארוחות או זמן של משחק משפחתי. אפשר להחליט שעושים משהו יחד כמו בישול ארוחה משותפת או סרט משפחתי (אני יודעת שזה מסך, אבל זה אחרת). אל תוותרו על זמנים בהם גם אתם וגם הילדים פנויים מהסחות ונפגשים להתחזק יחד.
עוד כתבות בנושא
ולבסוף, זכרו שזו תקופה והיא תיגמר. אם אין לכם כח להיות ההורים שאתם רוצים להיות, גלו חמלה כלפי עצמכם. מתישהו עוד תהיה לנו שגרה.