אם יפה בן דוד ורן ארז יצליחו להתאפק השנה ולא יכריזו על השביתה הכמעט מסורתית של ה-1 בספטמבר, מיליוני הורים בישראל יחזרו לשגרת הכנת הסנדוויצ'ים בבוקר יחד עם כ-2.5 מיליון תלמידים שיסחבו אותם בתוך תיק הגב האורטופדי שלהם. מעבר לסנדוויץ', חלק מהתלמידים נושאים גם בלם פנימי שמקשה עליהם לשמור על ריכוז כשיש רחשים בכיתה וחלקם גם מתקשים לשבת במקום יותר מחמש דקות. על הקשיים הללו רבים מהם מפצים בדרכים אחרות – יכולת הבעה יוצאת דופן, יצירתיות, כריזמה אישית ועוד.
הפרעות קשב וריכוז הן לא טרנד, הן לא תירוץ והן בטח לא עניין שצריך לטאטא מתחת לשטיח, הן פשוט שם. ולפעמים הן גורמות לתחושת תסכול, חוסר אונים וגם ייאוש קטן אצל ההורים והמורים, אבל בעיקר אצל הילדים, שלא בוחרים לא להתרכז - אלא כי משהו פשוט עובד אצלם אחרת. הקצב שלהם לא תואם לסילבוס והיכולת שלהם לפרוח לפעמים מתחילה רק כשהשיעור נגמר. על פי ההערכות יש כ- 7%-10% ילדים עד גיל 18 שסובלים ממנה, כשכל אחד מהם הוא סיפור נפרד, שלא תמיד צריך או יכול להתאים לתבנית. לפעמים התבנית צריכה להתאים עצמה אליו. בנוסף, לתרופות שקיימות בשוק לא כולם מגיבים היטב. חלק מדווחים על חוסר תיאבון, דכדוך ותופעות לוואי נוספות.
עוד כתבות בנושא
"הפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD) היא אחת ההפרעות הנוירו-התפתחותיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים", מסבירה מיה אביר, נטורופתית ומנהלת הדרכה מקצועית ב"ברא צמחים". "היא נובעת משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים וביולוגיים ובעיקר משיבוש בפעילות החומרים המתווכים במוח, כמו דופמין ונוראפינפרין, האחראים על ויסות קשב, ריכוז ושליטה בדחפים. חשוב להבין - זו לא עצלנות או חוסר מוטיבציה, אלא מצב מוחי ממשי, עם השפעה ניכרת על תפקוד יומיומי".
איך זה מתבטא אצל ילדים?
"הסימנים יכולים להופיע כבר בגיל הגן", אומרת אביר, "ולעיתים מתחדדים עם הכניסה לבית הספר, כשהביטוי שונה מילד לילד: קושי לשבת לאורך זמן בכיתה או בשולחן הלמידה, נטייה להיסח דעת מכל גירוי חיצוני, שכחה של חפצים, הוראות או שיעורי בית, אימפולסיביות - תגובות פזיזות, קטיעה של אחרים באמצע דיבור, תסכול מהיר, רגזנות וחוסר סבלנות".

מאיה אביר | צילום: כרמל קמין מאייר
מהן דרכי ההתמודדות הקונבנציונליות?
"תרופות - שמשפרות ריכוז וקשב באמצעות הגברת פעילות הדופמין במוח.
התערבות פסיכולוגית-התנהגותית - על ידי הדרכת הורים, טיפול רגשי, הקניית אסטרטגיות לניהול זמן ולמידה. בנוסף, התאמות לימודיות - הארכת זמן במבחנים, למידה בקבוצות קטנות, הפסקות יזומות".
ומה בנוגע לטיפול באמצעות צמחי מרפא?
"במהלך השנים האחרונות מצטברים מחקרים קליניים המעידים שצמחים ופטריות מסוימים משפרים את זרימת הדם למוח, מגנים על תאי עצב ומשפיעים על מתווכים עצביים הקשורים לריכוז, זיכרון ויכולת למידה".
כמו מה?
"גינקו בילובה - עץ עתיק מהמסורת הסינית, שהוא אחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר - למעלה מ-400 מחקרים מדעיים בחנו את השפעותיו. החומרים הפעילים בעלים משפרים את זרימת הדם למוח ופועלים כנוגדי חמצון עוצמתיים, מה שמסייע להגן על תאי המוח מפני נזק חמצוני. מחקרים קליניים הראו שנטילת גינקו בילובה יכולה לשפר מדדי מהירות תגובה, תשומת לב וריכוז, ולעיתים אף לחזק את הזיכרון לטווח קצר. מחקר בהשתתפות צעירים בריאים הראה השפעה חיובית שנצפתה זמן קצר לאחר הנטילה - מה שמסביר מדוע הגינקו נחשב לאחד הצמחים האפקטיביים לתמיכה בקשב.
הריסיום (רעמת האריה), הפטרייה שמצמיחה קשרים עצביים חדשים - הפטרייה הזו מוכרת ברפואה המסורתית של המזרח הרחוק, אך בעשור האחרון גם המדע המערבי מגלה את הפוטנציאל שלה. היא מכילה תרכובות ייחודיות המעודדות את ייצור גורם הגדילה העצבי, חלבון החיוני ליצירת ולתחזוקת תאי עצב במוח.
בקופה מוניירי, 'מזינה את המוח' ומסייעת בסינון רעשים - בקופה מוניירי ידועה ביכולתה להזין ולחזק את מערכת העצבים. מחקר קליני מבוקר בגילאי 18-60 מצא כי נטילתה שיפרה מיקוד, מהירות עיבוד המידע וזיכרון. סקירה של תשעה מחקרים קליניים, עם מעל 400 משתתפים, העלתה כי הבקופה משפרת את היכולת להתעלם ממסיחים, מאיצה את הלמידה של מידע חדש ומפחיתה את קצב השכחת החומר הנלמד. עבור ילדים עם קשב וריכוז, היכולת "לסנן רעשים" היא חיונית - ובקופה מציעה תמיכה טבעית בתחום זה.
ויתניה משכרת (אשוואגאנדה), מרגיעה ומחדדת מיקוד - הויתניה, המוכרת בכינויה 'הג'ינסנג ההודי', היא צמח אדפטוגני - כלומר, מסייע לגוף להסתגל למצבי לחץ. מחקרים קליניים מצאו כי היא משפרת מהירות חשיבה, תגובות פסיכומוטוריות ומפחיתה עייפות, תכונות חשובות בתקופות של עומס לימודי. נוסף על כך, היא ממתנת סטרס וחרדה, גורמים שמגבירים את חוסר השקט אצל ילדים עםADHD . שילוב של ויתניה בתחילת השנה יכול לסייע לילדים להרגיש יציבים ורגועים יותר, וכך לשמור על ריכוז לאורך יום הלימודים".
ומה לגבי תזונה?
"כדי לחזק את ההשפעה של צמחי המרפא, מומלץ להקפיד על תפריט עשיר באומגה 3 (דגים שומניים, זרעי פשתן, אגוזי מלך), מגנזיום (שקדים, תרד, קטניות) וויטמיני B (דגנים מלאים, ביצים, בשר רזה). במקביל, כדאי להפחית צריכת סוכר פשוט, משקאות ממותקים וצבעי מאכל מלאכותיים."
עוד כתבות בנושא
יש לך טיפים להורים לתחילת השנה?
"החזרת השגרה בהדרגה - התחילו להקדים שעת שינה ושעת קימה כשבועיים לפני פתיחת השנה. ריטואלים קבועים - שתיית תה קמומיל לפני השינה, קריאה משותפת או תרגול נשימות עמוקות. פעילות גופנית יומיומית - משחקי חוץ, רכיבה על אופניים או שחייה משפרים את זרימת הדם למוח. ייעוץ מקצועי - לפני התחלת שימוש בצמחי מרפא, במיוחד לילדים הנוטלים טיפול תרופתי".