מדוע אנחנו צמים? כי חרב בית המקדש פעמיים בתשעה באב – בבית ראשון ובבית שני. גם שבעה עשר בתמוז ועשרה בטבת נובעים מאותה שנאת חינם. מדוע חרב הבית? בגלל שנאת חינם. מדוע אבלים בספירת העומר? בגלל שנאת חינם ("שלא נהגו כבוד זה בזה"). ומדוע צמים בצום גדליה? בגלל שיהודי (ישמעאל) הרג יהודי (גדליה), וגרם לסוף ההתיישבות של בית ראשון. ומתי נפסיק לצום? כאשר השנאה תהפוך לאהבה!
עוד כתבות בנושא
ומדוע פרצה המלחמה שלנו? איננו נביאים. איננו יודעים מדוע פרצה המלחמה. אולם, המלחמה שלנו פרצה לאחר שנה של מחלוקת. שנה של שנאה. חז"ל לימדו אותנו, שכאשר יש מחלוקת, אין סייעתא דשמיא. הרמב"ם (תחילת הלכות תעניות) מלמד אותנו שה' מדבר אלינו דרך מאורעות, ובעקבותיהם אנחנו אמורים להיות טובים יותר. לקראת המלחמה היינו בפירוד עצום.
כאמור, חז"ל לימדו אותנו, שכאשר אנחנו בפירוד, אין לנו הצלחה במלחמות. גם אנשי ביטחון מובילים סבורים, שהחמאס פרץ במלחמה בשמחת תורה, כיוון שראה שאנחנו לא מאוחדים. במכתב סינואר נאמר שזו הסיבה שהחמאס לא הסכים להשבת החטופים. לא ייתכן שכל כך הרבה אנשים מתו, ואנחנו נשוב לאותה נקודה שבה היינו ערב המלחמה. המלחמה צריכה ללמד אותנו, שאנחנו חייבים להיות מאוחדים. זהו אחד הלקחים החשובים במלחמה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
כך לימד אותנו גם מרן הרב קוק על מצב הפירוד בזמנו, שהצרה הגדולה ביותר היא שלום הבית בתוך העם, ורק האחדות "לך כנוס את כל היהודים", תביא לניצחון ולרוממות. ביום שמחת תורה, החלה אחדות בעם ישראל, אחדות נפלאה. באותו רגע, נתחיל לראות נסים גדולים. עדיין יהיו קשיים של מלחמה, ועדיין יהיו חטופים, אולם, עתידים אנו לראות נסי מלחמה שלא ראינו מאז יציאת מצרים.
הייתי עם אלפי חיילים ומשפחות שכול במלחמה. לא שמעתי את השאלה "היכן היה א-לקים בשביעי באוקטובר". שמעתי את השאלה "היכן אנחנו היינו בשביעי באוקטובר". היינו בפירוד, היינו במלחמה פנימית. את הדבר הזה צריך לתקן.
לפני כמה חודשים התבקשתי להגיע לדובאי. השייחים שם ראו את מגילת התקומה שכתבתי ומאוד התרגשו. הם ביקשו שאבוא לתת להם שיעור על "יד ה' במלחמת התקומה" כי התפעלו מהניסים שחווינו ומההצלחות שלנו. ואז בתוך ההתרגשות, אמר אחד השייחים החשובים בהנהגה שלהם: "הבעיה היחידה שיש לכם, שאתם לא מאוחדים. זה עושה לכם שם רע בעולם. זה פוגע בהצלחות שלכם". היינו המומים. לשמוע דברים כאלו מפני אדם שאיננו יהודי. גם הוא מבין, שהנקודה המרכזית של עם ישראל היא אחדות.
עוד כתבות בנושא
עם ישראל מאוחד במהותו. כאשר אנחנו לא מאוחדים אנחנו פוגעים במהות שלנו. עבור כל עם, עדיף להיות מאוחדים. כך ניתן ליצור חברה מתוקנת יותר. אולם, אצלנו האחדות איננה רק תועלתית אלא מהותית (הרב קוק):
- אנחנו משפחה אחת.
- ברית גורל המחברת אותנו (הרב סולובייצ'יק): יש לנו היסטוריה משותפת של אלפי שנים. צרות, קשיים, וגם שמחות. מצרים, מדבר, בית ראשון וחורבנו, בית שני וחורבנו, גלות ארוכה, מסעי הצלב, גירוש ספרד, שואה, מדינת ישראל, צה"ל ועוד.
- ברית ייעוד: יש לנו שליחות אלוקית. לקדש את העולם. להתדמות לבורא עולם.
- אנחנו עם סגולה. נבחרו לכך מראש. עם ישראל איננו רק אוסף של יחידים. היחיד בעם ישראל, שואב את כוחו מן הכלל (הרב קוק).
- נוכחות שכינה היא על עם ישראל בכללו. אם חסר אחד, אין נוכחות שכינה מלאה (וכדברי ר' שמעון בר יוחאי ועוד).
- ערבות הדדית בעם ישראל באה לידי ביטוי גם במצוות. אם אחד לא יצא ידי חובה במצוות שופר, למשל, כולם לא יצאו ממש (כל ישראל ערבין זה בזה). ערבות זו קיימת במהלך אלפי שנות היסטוריה גם בדברים אחרים – עם ישראל עזר איש לרעהו, גם כשלא הכירו כלל.
- אין אף עם בהיסטוריה, שגרשו אותו מארצו, פיזרו אותו בכל העולם, ואחרי אלפי שנים חזר לארצו. שיבת ישראל לארצו, מראה על האחדות המהותית הקיימת רק אצלנו!
לאחר המלחמה היו כמעט מאה אחוזים של אחדות. כיום, אין מאה אחוזים, אולם, עדיין יש שמונים וחמישה אחוזים של העם שמאוד רוצים להיות יחד. הצומות מלמדים אותנו לשאוף לאחדות, לפעול בשביל אחדות, לפעול בשביל נוכחות שכינה, לפעול בשביל להביא את עם ישראל לאמונה גדולה ולאחדות עצומה, ובע"ה בעקבות זאת, להוסיף עוד שלב בתהליך גאולתנו, לקראת משיח צדקנו.