מנהגי האבלות של שלושת השבועות ותשעת הימים ממשיכים לפי רוב המנהגים גם ביום י' באב, ובהם המנהג שלא לשמוע מוזיקה והאיסור להסתפר, להתגלח ולאכול בשר.
הטעם הוא שחורבן בית המקדש התחיל בתשעה באב לפנות ערב, ובית המקדש נשרף במשך כל יום י’ באב. רבי יוחנן אף אמר בגמרא (תענית כט, א), שאם היה חי באותו הדור, היה קובע את הצום ליום י’ באב, והיו אמוראים שנהגו להחמיר על עצמם להתענות בתשיעי ובעשירי באב. אולם הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט’ באב, מפני שבו הייתה התחלת הפורענות.
עוד כתבות בנושא
נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג חלק מיוצאי ספרד האיסור נמשך כל היום, ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד עד חצות היום בלבד. ויש מקילים מיד במוצאי הצום (מנהג תימן, ג’רבה ולוב).
הכי מעניין
לדעת רוב האחרונים, עד חצות גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, וכן אין להסתפר, לשמוע מוזיקה משמחת או לרחוץ במים חמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר. ויש מקילים וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס בלא הגבלה. על פי פסיקת "פניני הלכה", לכתחילה יש לנהוג כמחמירים, ובשעת הדחק אפשר להקל. וכן נוהגים שלא לברך ‘שהחיינו’ ביום עשירי באב, כדין שלושת השבועות.
אך כאשר חל י’ באב ביום שישי, כמו השנה, כבר בבוקר י’ באב מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה. ואם השעה דחוקה, מותר לערוך את ההכנות מיד במוצאי תשעה באב.
חצות היום:
ירושלים - 12:45
חיפה - 12:46
תל אביב, בני ברק - 12:47