הבית // דירת חמישה חדרים בקומה שנייה בבניין בשכונת עיר היין באשקלון, עיר ילדותם, במרחק הליכה מההורים של שניהם. זה בית של תנועה תמידית: בכל שעה יש מישהו שמתעורר, מתלבש, מצייר, שר או מבקש עוד סיפור לפני השינה. אביטל: "זה בית שמרגיש מלא - בילדים, ברעש טוב וגם באהבה".
מגורים // הם גרו שנתיים וחצי בעלי ואחר כך שנה ביישוב אדם, ואז חזרו לאשקלון.
הבוקר // אביטל קמה ראשונה, מכינה בקבוקים למתן ומעירה את הגדולות לבית הספר. לירן מכין כריכים ושותה כוס מים: "אני לא שותה קפה". הבנות יוצאות למוסדות החינוך, ואביטל לוקחת את הקטנות לגן ויוצאת לעבודה. לירן נוסע למשרדי עזרא בירושלים, לישיבות, למפגשים עם צוותים ולתכנון פעילות ארצית.
הערב // בערב הבנות יושבות להכין שיעורים, אודיה שרה בקול גדול, ומאור רצה בין כולם בצחוק מתגלגל. אביטל מספרת שבשעות האלה הם משתדלים לשמור על שלווה: "זה לא תמיד מצליח, אבל אנחנו משתדלים לזכור שכל רגע כזה הוא ברכה, גם כשהוא עטוף בבלגן". לירן: "אני משתדל לחזור בזמן כדי להספיק את שעת בין ערביים. זה הזמן שבו הילדים צריכים אותך באמת. אבל הימים שלי עמוסים, ולרוב אני לא מצליח להגיע".
שיקום // אביטל עובדת במכון של קופת חולים כללית באשקלון. היא מטפלת בפציעות אורתופדיות ונוירולוגיות ומתמחה בשיקום נשים לאחר סרטן שד ובבעיות רצפת האגן. "זו עבודה שמחייבת לב פתוח. כל מטופלת מביאה איתה עולם שלם, ואני זוכה ללוות אותה בדרך לריפוי".
תמרון // "הימים שלי עמוסים, אבל אני משתדלת לזכור לעצור לרגע ולנשום. העבודה עם מטופלים מזכירה לי כמה הגוף והנפש קשורים, והבית מזכיר לי כמה אהבה היא כוח מרפא בפני עצמה".
מזכ"ל // לירן הוא מזכ"ל תנועת עזרא. "אני מרגיש שזו שליחות. עזרא היא תנועה תורנית־לאומית שמחנכת לערכים, לצניעות ולעשייה. מבחינתי זה לא רק מקום עבודה, זו דרך חיים. אני מרגיש שזכיתי להוביל דור שמאמין בטוב, שמוכן לקחת אחריות ולעשות שינוי".
מלחמה // הוא מונה לתפקיד חודש לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. "זו הייתה תקופה לא פשוטה. המדינה כולה הייתה מגויסת, וגם התנועה. המדריכים שלנו התנדבו בבתי חולים, בעבודות חקלאיות, בליווי משפחות שפונו. ראיתי מקרוב עד כמה הנוער הישראלי מסוגל לתת מעצמו גם כשהכול סוער סביבו וכמה אנחנו החלפנו בהתחלה את המקום שהמדינה הייתה אמורה להיות בו".
מנהיגות // לירן נולד וגדל באשקלון במשפחה עם שלושה אחים מלבדו. אחותו הגדולה נפטרה לפני כשלוש שנים. הוא למד בבית הספר היסודי ברנע, המשיך לישיבת צביה בעיר ולאחר מכן לישיבת עטרת כהנים בירושלים. בצבא שירת כלוחם ומפקד בחטיבת כפיר, וגם היום הוא מפקד במילואים. אחרי השירות סיים תואר ראשון בניהול תעשייתי במכללה האקדמית ספיר והמשיך לקורסים של מנהיגות וניהול בתוכנית מנדל למנהיגות נוער.
עזרא // אביטל גם היא בת העיר. יש לה חמישה אחים. היא למדה בבית הספר אסף מימון ובאולפנת צביה, ושירתה שנתיים בשירות לאומי - בשנה השנייה כמרכזת סניף בעזרא. לאחר מכן למדה פיזיותרפיה באוניברסיטת אריאל.
מסלול // לירן היה מדריך בעזרא, רכז הדרכה מחוזי, רכז מחוז, ראש מחלקת הדרכה בתנועה (וגם יו"ר ועדת ההדרכה של מועצת תנועות הנוער בישראל, במקביל).
והשאר היסטוריה // הם נפגשו בתקופת מבצע עופרת יצוקה, כשהסניף באשקלון היה במשבר. "זו הייתה הפעם הראשונה שטילים נפלו בעיר. חיפשתי מתנדבים שיחזרו לעזור, ושכנעתי את אביטל להצטרף שוב להדרכה. משם הכול התגלגל". אביטל: "הוא היה נחוש מאוד. אמרתי לו שאני רק באה לעזור קצת, ונשארתי להרבה יותר מזה".
קהילה // בשכונת עיר היין בצפון־מזרח אשקלון הולכת ונבנית קהילה במהירות. "יש תחושת התחלות. אנחנו מקימים קהילה, רואים את הבתים נבנים, הילדים משחקים יחד בחוץ. זה המקום שלנו, וזה מרגש לגדל פה את המשפחה".
הילדים // טליה, הבכורה, חניכה בקבוצת נירים בעזרא, אוהבת חיות ומובילה קמפיין משפחתי נלהב להביא כלב הביתה. שחר, אחותה הקטנה, חריפה וחדת מחשבה. "בזמן ההיריון איתה הייתי כל הזמן עם חשק לחריף, וזה בדיוק מה שיצא". מאור שובבה עם צחוק מדבק, ומביאה אור לכל מקום שהיא נמצאת בו, ואודיה כבר יודעת לשיר יותר ממאה שירים, גם אם היא עדיין לא מבינה לגמרי את המילים. מתן הוא הבן הראשון אחרי ארבע בנות - גאווה גדולה של כולם.
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il