מאז 7 באוקטובר קשה לעבור ברחוב בישראל בלי לפגוש אותם. על ספסלים, עמודים, תחנות אוטובוס וקירות מודבקות תמונותיהם של הנופלים, ולצדן משפט קצר: "הוא תמיד היה אומר ש...".
מהתופעה הזאת נולד הספר החדש "פרקי בנים", שכתבו הרב שי פירון ויעקב (ג'קי) שימל. שמו אינו מקרי: כשם שב"פרקי אבות" מובאות אמרותיהם של חכמי המשנה והתלמוד, המחברים מבקשים לאסוף את החוכמה, הערכים ותפיסות העולם שהותירו בני הדור הצעיר שנפלו במלחמה. מטרת הספר, לדבריהם, אינה רק הנצחה, אלא גם לימוד והתעוררות.

יעקב (ג'קי) שימול ושי פירון // פרקי בנים | צילום: בהוצאת טובי
בספר מובאים משפטיהם של 80 מנופלי המלחמה, לצד פרשנות, קורות חיים, מקורות תרבותיים ומערכי שיעור. הנופלים מחולקים לשישה שערים לפי נושא המשפט שהשאירו אחריהם, ואחד מהם הוא סגן עברי דיקשטיין ז"ל.
הכי מעניין
הפרק המוקדש לדיקשטיין נפתח במשפט שמיוחס לו: "תסמכו עלינו, אנחנו ננצח גם במחיר חיינו. ואתם – תחיו בשלום, תאהבו, כולנו אחים!"

סגן עברי דיקשטיין הי"ד | צילום: באדיבות המשפחה
מכאן יוצאים המחברים לדיון במשמעות של מסירות נפש. לא הערצה של המוות, אלא הרגע שבו אחריות כלפי הכלל והנאמנות לערכים נעשות גדולות מן היחיד. הם קושרים את הדברים לתפיסתו של הפילוסוף עמנואל לוינס, שראה באחריות כלפי האחר יסוד מרכזי של הקיום האנושי. "תסמכו עלינו", הם כותבים בעקבות עברי, הוא למעשה מסר של אחריות: לא שכחנו את תכליתנו ולא שקענו בעצמנו.

צילום: דובר צה"ל
לצד המשפט הזה מופיע בפרק גם משפט נוסף שחבריו הדפיסו לזכרו: "מה אנו, מה חיינו? העיקר הוא המפעל בו אנו חיים... תשובתנו נחושה: נצח ירושלים!". המשפט מחבר את סיפורו של עברי אל סיפור משפחתו ואל גוש עציון של תש"ח. סבתא־רבתא שלו, רבקה נדיבי, הייתה ממתיישבי משואות יצחק, ואביו, אל"ם (מיל') אילן דיקשטיין, נפצע קשה במבצע חומת מגן.
החוט שעובר בין הדורות הוא, לפי הפרק, לא רק ההגנה על הארץ אלא גם ההגנה על החברה שחיה בה. "תחיו בשלום", נכתב שם, משום שתכליתה של ההקרבה היא חברה סולידרית וחומלת. כשהמחלוקת מאיימת לקרוע אותה, המסר שמותיר אחריו הקצין הצעיר פשוט הרבה יותר: תהיו אחים.
"אני כאן, שמח, ועושה משהו משמעותי עבור העם שלנו"
עברי דיקשטיין נולד בשנת 2003, גדל ביישוב עלי ולמד בתלמוד התורה ביישוב, בישיבת בני עקיבא מטה בנימין ובהמשך בישיבה הגבוהה שבי חברון. כשהיה בן 17 הכיר את מרים, שלימים נישאה לו, והשניים התגוררו באלעזר. באוגוסט 2022 התגייס לגולני בעקבות אביו, ולאחר שסיים קורס קצינים מונה למפקד מחלקה בגדוד 51.
ב־14 בנובמבר 2024 הוביל את מחלקתו לתוך מבנה בכפר טיר חרפא שבדרום לבנון. הכוח נתקל במחבלי חיזבאללה, ועברי נהרג בחילופי האש. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.
לפני המבצע האחרון שלח לרעייתו מרים זר פרחים, שוקולד ומכתב לשבת. הוא כתב לה: "אני כאן, שמח, ועושה משהו משמעותי עבור העם שלנו. אני מבקש ממך לחייך ולהרים את הראש. אני אוהב אותך הכי בעולם".
המשלוח הגיע ליעדו רק לאחר שמרים שבה מהלווייתו.
הסיפור הזה הוא בדיוק הרעיון שעומד בבסיס "פרקי בנים": לא לעצור במשפט שעל המדבקה, אלא לנסות להבין מה נמצא מאחוריו. הספר מבקש לקרוא את הדברים שהשאירו הנופלים לא רק כמילות פרידה, אלא כטקסט שאפשר ללמוד ממנו – וכקריאה לדור שנשאר כאן לבחור מה לעשות עם החיים שניתנו לו.
"פרקי בנים – משפטי השראה משני חיים של גיבורי המלחמה", מאת הרב שי פירון ויעקב (ג'קי) שימל, רואה אור בהוצאת "טובי". הספר כולל 308 עמודים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא



