הכתבות של הרבנית ימימה מזרחי
גם בחוק יבשושי אפשר להתעקש על רומנטיקה
"שירושלים תמשיך להישאר בעינינו חידה ולככב בחדשות"
לרגל יום חגה של ירושלים הרבנית ימימה מזרחי מספרת על ירושלים שלה ועל החזון לעיר שחוברה לה יחדיו
הסיפור הזה הוא ירושלמי. אך ורק ירושלמי
ירושלים היא עיר שנמצאת במלחמת שחרור תמידית. רק שלא תשתחרר מאיתנו
את החיבורים שהמוזיקה יוצרת, אפילו היא לא העלתה בדעתה
לתת גם לרווקים להרגיש רלוונטיים בעולם
בזוגיות כל יום הוא דד-ליין
יידישע מאמע
האם תסביר את האור וההוראה שביהדות עצמה, שאי אפשר לנטוש גם כשרוצים מאוד
הלומת געגועים
להפוך פרידות למפגש, להפוך מִדבר לירושלים
בואו לאכול איתי: כולם מוזמנים לשולחן הסדר
אני רוצה להשיב את לב האבות כולם על בנים ולב בנות על אביהן
כשתקרת הלב שלי פוקעת, אני שרה בדיוק בניגון שלו את "חד גדיא" כדי לדמיין את שובו
תיזכרי ביופי שלך שכוסה אבק, ותתחדשי
התורה הזוגית של הרב והרבנית קנייבסקי
כסף הוא לא הבעיה, אלא הדאגה
לפעמים סיפור נכתב דווקא במחיקה שלו
להיות האיש העברי האחר
מבטו העייף של משה כשהוא עומד במעבר מבקש מאיתנו: אל תאמרו עכשיו מילה
הצחוק הוא אולי הדרך היחידה להחזיר את העולם לאחור
הומור הוא המרה של המציאות הקיימת במציאות מקבילה. הוא לא הדרך הישרה, ואף על פי כן הוא האמת לאמיתה
לשנות את סוף הסיפור
סיפור הניצחון על עמלק כבר נכתב בשלושה מקומות בתנ"ך, אז מה אסתר רוצה?
הקלאס: המאמץ שלא להרגיש אפס בעולם מקטין ומחפיץ
אישה היא בית, גם ללא איש שיכסה את פניה בהינומה
לפעמים נדמה לי שדת חדשה באה לעולם: הסגידה לזוגיות. ומי שלא שם, לא קיים
תודה לאל על אנשי ההומור הבריא
אם אדר ב' הוא החודש של אנשי ההומור בכלל, אדר א' הוא זמנם של אנשי ההומור השחור
אמא טובה דיה: לרפא את השריטות שלי
האם מה שנשאיר לילדינו יהיו רק חפצים או גם מודל ששווה לחיות לאורו?
לתקן עולם שבור: הרבנית ימימה בטור חדש במקור ראשון
קיימות של האחר זו האחריות שלנו. מחשבות על ט"ו בשבט, ר' נחמן והקורונה
זוכר כל הנשכחות
גם מי שאין לה זיכרונות ילדות מבית הכנסת בראש השנה, כשיישמע קולו של השופר תיוולד בה שפה שכוחה מפעם
