הרב אברהם סתיו
הרב אברהם סתיו הוא ר"מ בבית המדרש 'שערי ציון' ומחבר ספרים
הכתבות של הרב אברהם סתיו
עניין של טרמינולוגיה: חיילים לא סתם מקללים
הזמנה שקיבלתי מקצין להתחיל לקלל גרמה לי להבין מה עומד מאחורי הדיבור האלים הזה
חנוכה מלמד אותנו שכל מקום עשוי גם לשמש כבית
ממש כמו במלחמה, חנוכה מוכיח שכדי להדליק אור צריך בית אבל לא חייבים ארבעה קירות וגג
מהחרדים ועד אחים לנשק: אני מתאמץ לתת אמון בכולם
עיקר המאמץ שלי, זה ששואב ממני הכי הרבה כוחות, הוא המאמץ לתת אמון. בכולם
כל אחד סוחב איתו תיק קטן - עם מדי ב', נעליים ודיסקית
כמו שחייה, או רכיבה באופניים, הזהות הצבאית מוטבעת בנו כזיכרון חושי
פצעי האומה צרבו ביוסי הרשקוביץ ז"ל, כאילו נפערו בבשרו שלו
זה מה שלוחמים צריכים לשמוע רגע לפני היציאה לקרב
כל המילים שנאמרו לפני היציאה לקרב ביקשו להדהד מיתר שורשי וקמאי שניעור בנו בבוקר הארור של שמחת תורה
כשהמטרות פושטות את המספרים המופשטים והופכות למקומות קונקרטיים
לא כל מבט לאחור מקפיא אותנו, הוא דווקא יכול להיות זה שייקח אותנו קדימה
הפתגם הלטיני שמנע חדירת מחבלים
תושייה במלחמה מתבטאת במגוון של גדלים, צורות ואנשים. ולפעמים גם בפתגם
אנחנו לא טייסים, אבל לתותחנים יש צמד מילים שנותן לנו כוח-על
מחשבות מתוך הנגמ"ש המיטלטל בחולות של עוטף עזה
תותחנים לא אמורים למות, אני מרגיע את ילדיי ומשמיט כמה עובדות
הוויכוח הקבוע בשמחת תורה על מקומן של נשים בבית הכנסת משמח אותי
שנים רבות נמתחת ביקורת חריפה על מי שמבקשים לשפר את מעמדם בבית הכנסת
הכל כל כך זמני והמוצר המוזר מכולם הוא "סכך לנצח"
אני דורך כל יום בזהירות על קרשי רצפת המרפסת ומופתע לגלות שהם עדיין לא קרסו
ביום כיפור הכהן הגדול נוקט בצורת הפעולה של הארווי דנט מ"באטמן"
דווקא בשיאו של יום הכיפורים אנחנו מבקשים להגביל את האחריות שלנו
הסימנים של ראש השנה חושפים נקודה עמוקה ביחס לניתוחים ותחזיות
הרגע שבו במקום להסיט את העיניים צילמתי מסך ושיתפתי
היכולת לשלח חיצים מחודדים בכל מי שפועל באופן לא תקין מאפשרת לי להימנע מלנסח עמדה חיובית משל עצמי
כמו בשר הטבעות: כדי להינצל האנושות תצטרך לבצע בחירה קשה מנשוא
הידיים רועדות: עם ארבעה ילדים ברכב מצאתי את עצמי תקוע עמוק בתוך בית לחם
ההוראות בווייז התחלפו לשפה הערבית וגם השלטים, ואני הולך ומעמיק בתוך בית–לחם עם ארבעה ילדים
כשהרב קוק כתב ביקורת על תיאור גרפי מדי של נשיקה
האם יכול להיות שרב גדול יכתוב ביקורת מפורטת על תיאור גרפי מדי של נשיקה?
כשרבנים אחרים עונים על שאלות כשרות, אני פוסק אם מותר לצפות במטריקס
הכרענו באופן מושכל שלא לעצור את ההיסחפות אל חיק התרבות החילונית, וזה צובט לי בלב
כל העשבים השוטים הם אויבינו, אבל אחד מהם נורא ומסוכן יותר מכולם
היום שבו הסברתי לבני למה עשב אחד ספציפי כל כך מסוכן למסורת המשפחתית שלנו
כולנו מחביאים את הילדים הפגועים שבנו תחת שכבות עבות של טיעונים
מדוע אני מתעקש לא לגבש עמדה בעד או נגד הרפורמה המשפטית
בעומק "מחאת הפסטה" טמונה הדרך להיאבק בצרכנות-היתר
גם אם השכר במדינה יזנק, התושבים לא יהיו מאושרים יותר. מה הסוד האמיתי?
כשביקשתי ממנה לנסח מייל באנגלית הבנתי את כוחה של הבינה המלאכותית
הרגע הזה עם המייל באנגלית גרם לי לעצור ולחשוב באיזה עולם אני רוצה שהבן שלי יחיה
כל יום שלא יוצא בו סיטקום על מחלקת ילדים בבית חולים הוא יום מבוזבז
מעולם לא לגמרי הבנתי את דין חולים ומשמשיהם שפטורים ממצוות. ואז הבת שלי התאשפזה
"המדרשיה ביקשה להיות הנקודה הארכימדית שתמנף את המגזר, היזם שיעשה לו את האקזיט"
המדרשיה הייתה האלטר–אגו שלנו. המקום שבו יוצאים לפועל הדחפים שאצלנו היו כבושים ומרוסנים
שבוע הספר: אנחנו חוגגים את הרצון לקרוא את נפשו של האחר
קסמו של הספר טמון בכריכה שלו. או ליתר דיוק במרחב שמפריד בין הקורא לבין הסיפור עצמו
דיסני דוחסים את עוצמות הרגש של בת הים הקטנה לעולם האידיאולוגיות החדשות
בסדרת החינוך–מחדש של נסיכות דיסני, בת הים הקטנה מתגלה כאגוז קשה במיוחד לפיצוח
הרב רימון לא ניסה להיות אהוב, רק להיות נחמד
הרב י"צ רימון ונועה קירל מוכיחים שלא חובה להיות אהוב, אבל חשוב תמיד להיות נחמד
