"לֹא הֶאֱמִינָה נַפְשִׁי כִּי מֵת אֶרְאֶךָ": הקינה הארוכה ביותר בעבריתהפואמה "מיכל דמעה", שחיבר המשורר אד"ם הכהן על בנו שמת במחלת השחפת, היא אולי הקינה הארוכה ביותר בשפה העברית. היגון, הכעס והקושי להשלים עם האובדן מקבלים בה ביטוי דרמטי ומצמרר, שעשוי להיות רלוונטי גם בימים אלהרבקה איילוןרבקה איילון
"שיר עשרה אחים" כאילו נכתב בתקופת הקורונה"שיר עשרה אחים" של אלתרמן מתמודד עם מציאות דומה לתקופת הקורונה: בדידות, אימת מוות ושאלת אחריותו של האדם למצב. כמו היום, ההקלה טמונה בתחושת האחווהרבקה איילוןרבקה איילון
על קו הקץבמילים פיוטיות ומלאות דמיון כתב המשורר העברי ברל פומרנץ את חוויות חייו לנוכח העולם המתמוטט סביבו וסופם המתקרב של יהודי פולין, וגם לקראת הירצחו שלו בגיל ארבעיםרבקה איילוןרבקה איילון
צללים בנוזל השחוריותר מכל שאר הדברים, עורר הקפה את המשורר גבריאל פרייל לכתיבה. בשיריו מבית הקפה הניו־יורקי שבו ישב הוא מתקשר אל זהותו העברית וגם צופה את חורבן האנושות, הקוטלת את עצמהרבקה איילון 1+כתבי מקור ראשון
שני נוודים יהודים: המשוררים שהקדימו את זמנם וכמעט נשכחוהם חוו סבל רב בגלות ולא זכו לחיות בארץ, ואף על פי כן חיים לנסקי ודוד פוגל הצטיינו בשימוש מיוחד בלשון העברית. על שירתם של השנייםרבקה איילוןרבקה איילון
