הכתבות של בכל סרלואי
מלאכת הקודש של האימהות משתקפת בשיריה של רוני אלדד
יראת האל ואימת השכול
בטס נחשף לשירה בכלא, יד נעלמה הכניסה לתאו ספר ששינה את חייו
דרמה על חייה של אישה שאף אחד לא היה טורח לכתוב את הביוגרפיה שלה
דוד ניאו בוחבוט מוצא את הגאולה בגבריות
המשחק העדין בין האני לאנחנו, בין הפרטי לכללי, הוא שיאו של הספר
העוצמה החשופה שבה מדובבת המשוררת את חוויית האם מכאיבה מאוד
חי על התפר: הספר של המשורר החרדי שכתב חלק מ"שבאבניקים"
מייסד כתב העת משיב הרוח נוגע בגרעין השפה, כמנהגו של יודע סוד
לעיתים נדירות כותב משורר שיר שהוא מעין מפתח ליצירתו ומפעלו התרבותי
אפרת קוזין יוצרת קול צלול וחשוב לשירת הנשים החדשה
אפרת קוזין איננה מקננת בקו השבר בין שורות שיריה, אלא דווקא הבחירה לצמוח מתוך הכאב חוזרת על עצמה
הציונות כעגלת תינוק ריקה: הפואטיקה של נורית זרחי
כשאן מאבונלי מאבדת את הקסם
כשגדוּלה מחוללת השראה
אנתולוגיה של טיסה: האפשרות להביט לגבהים חדשים
מחווה לנשים המתייסרות: כשמצוקות הגוף ורגישות הנפש פצחו בשירה
אריאלה נידם־פרץ מודעת לקולה ומשתמשת בו בספרה לא רק בעבור גופה שלה המתייסר, אלא גם עבור נשים אחרות
"שם איי הזהב": גילוי המשמעות של הכאן ועכשיו
העיסוק בתורה הוא עדיין למדני־הלכתי אך מהווה גם מקור השראה
שיריו של נריה אלון צמודים לדפי מסכת שבת ומתחילים מאמצעה, עד כי אפשר לזהות מתי החלה כתיבתם
חוה פנחס־כהן שוב מתגלה כמשוררת חכמה ודקת ביטוי
פשוט לרצות: הספר שמייצר מהפכה בעצם הדיבור על מיניות
שירת קודש לנפשות אומללות
השירים ב״תאומים״ פותחים בפני הקורא עלילה מתמשכת ושוברת לב
הכישלון הוא ההישג: מתוך החסר נולד ספר שירה יפה מנשוא
עושר שמור לבעליו: חיבור בין הפרטי לשירה המזרחית לדורותיה
ספר שיריו הרביעי של אלמוג בהר נקרא בתחושה מעורבת של הישג והחמצה
הכתיבה במרחב החרדי משתכללת וכולם מרוויחים מכך
המנון לבחירה בחיים: נתינה וריפוי דרך אמנות
לסלוח לזמן: האובדן שהביא עימו מתנה
מנגינת התקופה: שירים ברקע הקורונה
אומרת שירה: הגוף מתמלא באור
המעגל הושלם: גוף הילדה השבור, וגוף האישה המנוצל והנעזב, מתמלא באור, באהבה ובפלא של חיים מתחדשים
שירה על היומיום ועל האופן שבו שירה נחווית
