למה החליט חתן פרס נובל לקרוא לעצמו דווקא "עגנון"המעבר משם המשפחה הגלותי צ'צ'קס לשם העברי עגנון, שיקף את עולמו של הסופר שנקרע בין גולה לגאולה, בין ברלין לירושלים. גם לגיבוריו העניק שמות דו־לשוניים המבטאים את הקרע הזה. 56 שנים לפטירתוזיוה שמירזיוה שמיר
"אני סופרת איטית וכל מילה שאני כותבת נבדקת המון זמן"בספר הנוער החדש של נאוה מקמל–עתיר תמצאו את אותם הנושאים שמעסיקים מבוגרים: מציאת מקום בעולם וקשר עם ההורים. בריאיון לכבוד שבוע הספר היא מספרת למה חשוב לחיות את עולמן של הדמויות, איך היא משתמשת בשפה כדי להתחבר לקוראים ומגלה שגם סופרת עטורת פרסים צריכה לעבוד קשה כדי לזמן השראהאריאל שנבלאריאל שנבל
"לֹא הֶאֱמִינָה נַפְשִׁי כִּי מֵת אֶרְאֶךָ": הקינה הארוכה ביותר בעבריתהפואמה "מיכל דמעה", שחיבר המשורר אד"ם הכהן על בנו שמת במחלת השחפת, היא אולי הקינה הארוכה ביותר בשפה העברית. היגון, הכעס והקושי להשלים עם האובדן מקבלים בה ביטוי דרמטי ומצמרר, שעשוי להיות רלוונטי גם בימים אלהרבקה איילוןרבקה איילון
בעומק האדמה שורשי העברית הולכים ומתייבשיםבן־יהודה הבין שכדי להחיות את האומה הישראלית, יש להחיות את שפתה ולהופכה לשפת דיבור יומיומית. בשנים האחרונות מסתמנים קשיים גדולים והולכים ביצירה העברית המקורית ושוב יש לדאוג שהספרות והשירה בעברית יזכו למקומן הראוי להןיצחק הרצוגיצחק הרצוג
פרופ' הלל ברזל האמין בכוחה של הספרות להשפיע על המציאותבהתמדה, בכישרון ובחריצות מיפה פרופ' הלל ברזל את הספרות העברית והעולמית במאה העשרים, וטבע שורה של מונחים שמסייעים להבנתה. שבוע למותורחלי אברהם- איתןרחלי אברהם- איתן
יהדות אירופה כמו שרק ברדיצ'בסקי הכירבמאמריו הוא הציג את הניוון שבגלות ותבע לחולל מהפכה בחיים היהודיים, אבל בסיפוריו המשיך ללכת שבי אחר קסמו של העולם הישן ותיאר את דמויותיה של העיירה. מאה שנה למותו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אביו של הגיבור "התלוש" בספרות העבריתיאיר שלגיאיר שלג