



בבוקר שיצא ״אותיות נחמה״ מצאתי את עצמי דוחה את ההאזנה, למרות שמאוד רציתי. מין דיסוננס שקשה להסביר

שלושה שירים שמחברים בין ילדות מטושטשת, נעורים בישיבה ואהבה בוגרת. הצדעה לזמר שליווה את פסקול חיי



תקשיב, אני בסך הכול פועל של מוזיקה, אני בנאדם שכותב שירים ושר אותם. לא יותר מזה. אני עובד בלהיות זמר



לפרטים הקטנים בדרך יש חשיבות, חשוב להביט בהם ולשים לב כי רק כך אפשר להגיע לארץ חדשה
