בימים האחרונים נחשף פרט שאמור היה להישאר בחדרי הדיונים הסגורים ביותר בוושינגטון: ארצות הברית אמנם מסוגלת להחריף את המערכה נגד איראן, אך ייתכן שלא תוכל להגן לאורך זמן על כוחותיה ועל בעלות בריתה מפני התגובה האיראנית.
לפי שורה של דיווחים בכלי תקשורת אמריקניים, יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, נפגש עם טראמפ והזהיר את הנשיא כי תקיפה נרחבת נוספת באיראן אפשרית מבחינה מבצעית, אך עלולה לדלדל באופן מסוכן את מלאי מיירטי ההגנה האווירית. במקביל, סגן הנשיא ג'יי די ואנס, המוביל את המגעים המדיניים מול טהרן, הפציר בנשיא להמשיך במאמצים הדיפלומטיים. טראמפ החליט בשלב זה להשהות את ההסלמה המתוכננת, שכללה לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" אפשרות למסע תקיפות אינטנסיבי שיימשך עד שבועיים.
עוד כתבות בנושא
בתוך זמן קצר דלפו לתקשורת פרטים מתוך הדיון הסודי. תחילה פורסמו הערכות על שחיקת המלאים, לאחר מכן נחשפו האזהרות שהוצגו לטראמפ, ולבסוף הגיעה תגובת הממשל: הכחשה גורפת לצד איום להכניס את המדליפים לכלא.
הכי מעניין
אלא שהסיפור אינו עוסק רק במספר הטילים שנותרו במחסנים. ההדלפה על המיירטים היא פרק נוסף במאבק המתנהל בתוך ממשל טראמפ - בין מחנה ניצי המבקש לנצל את העליונות הצבאית האמריקנית כדי להכות באיראן עד שתיכנע, ובין מחנה בדלני יותר, הסבור כי כל סבב נוסף מקרב את ארצות הברית אל אותה "מלחמת נצח" שטראמפ הבטיח לבוחריו שלא לנהל.
השכבה שמגינה על המלחמה
התקיפות באיראן לוו לא פעם במטחי תגובה לעבר בסיסים אמריקניים ברחבי המזרח התיכון. כל הרחבה של המערכה מחייבת אפוא את ארצות הברית לא רק להמשיך לתקוף, אלא גם להגן על כוחותיה, על ישראל ועל בעלות בריתה באזור.
המספרים המדויקים מסווגים, אך לפי הערכות של משרד ההגנה האמריקני שפורסמו ב"וושינגטון פוסט", ארצות הברית שיגרה במהלך המלחמה מאות מיירטים. לפי אחת ההערכות, השימוש בחלק ממערכות ההגנה הגיע לכמחצית מהמלאי האמריקני.
שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' ויו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, מגיעים למסיבת עיתונאים בנושא הפעולה הצבאית של ארה"ב באיראן, בפנטגון | צילום: AFP
ככל שהמלחמה נמשכת, השאלה אינה רק כמה מטרות יכולה ארצות הברית לתקוף, אלא כמה מתקפות נגד היא עוד מסוגלת לבלום.
הבעיה אינה מסתכמת במספר המיירטים שכבר שוגרו. ייצור מיירטים חדשים נמשך זמן רב, וקווי הייצור מתקשים לעמוד בקצב השימוש. לפי ניתוח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, הצבא האמריקני לא קיבל מיירטים חדשים מהסוג המרכזי שבו השתמש מאז אוגוסט 2023, והאספקה צפויה להתחדש רק באפריל 2027. גם לאחר מכן, קצב הייצור יישאר מוגבל ביחס לצורכי המלחמה.
הגדלת הייצור של מערכות אחרות לא תפתור את הבעיה במהירות. המיירטים האמריקניים מבוקשים גם בידי בעלות בריתה של ארצות הברית, ובהן אוקראינה, הזקוקה להם להגנת עריה. הרחבה משמעותית של קווי הייצור צפויה להימשך עוד כמה שנים.
ארצות הברית אינה יכולה להתייחס לכל מלחמה כאילו היא מתנהלת בזירה נפרדת. כל מיירט שנורה במזרח התיכון הוא מיירט שלא יהיה זמין באירופה, באסיה או במשבר הבא.
ההדלפה שהפכה לבלם
החשש משחיקת המלאים לא נולד בימים האחרונים. כבר בחודש מאי פורסמו הערכות של הפנטגון על היקף השימוש במערכות ההגנה, וביולי דווח כי ארצות הברית משתמשת במיירטים ובחימושים מדויקים בקצב שהתעשייה הביטחונית מתקשה להשלים. לפי גורמים אמריקניים, הסוגיה הפכה לנקודת מחלוקת בין מי שרוצים להמשיך במלחמה לבין מי שמבקשים לשמור אמצעי לחימה לעימות אפשרי עם סין ועם יריבות אחרות.
בסוף השבוע נחשף כי החשש הזה הוצג גם לנשיא עצמו והיה בין הגורמים לדחיית מסע התקיפות שתוכנן לימים האחרונים. בכך הפך דיון מקצועי וסודי על מצב המלאים לחלק גלוי מהמאבק הפוליטי בצמרת הממשל.
זהותם של מי שהעבירו את המידע לתקשורת אינה ידועה, ולא הוכח שמדובר במהלך מתואם או בעבירה על החוק. תדרוכים אנונימיים הם חלק קבוע מהחיים הפוליטיים בוושינגטון, ולכן לא ברור אם המידע נמסר ללא אישור או כחלק ממאבק פנימי בממשל.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ | צילום: AFP
אולם הפעם, לעיתוי הפרסום הייתה משמעות מיוחדת. האזהרות הגיעו לתקשורת ערב החלטה על הרחבת המלחמה, והפכו שיקול צבאי סודי ללחץ ציבורי על הנשיא. מרגע שהחשש משחיקת המיירטים הגיע לכותרות, אי אפשר היה עוד לדון בתקיפה נוספת רק במונחים של הישגים אפשריים. לדיון נוספו גם המחיר לכוחות האמריקניים ולבעלות הברית, והשאלה מה יישאר לארצות הברית למשבר הבא.
לא חסר - ואם חסר, אשמת ביידן
תגובת הממשל הייתה חריפה. טראמפ טען כי לארצות הברית יש "הרבה יותר חימושים מכל מדינה בעולם, והרבה יותר מכפי שאנחנו צריכים", והאשים את ממשל ביידן בפגיעה במלאים. דוברו של הגנרל קיין סירב להתייחס לשיחותיו עם הנשיא.
שגריר ארה"ב באו"ם, מייק וולץ, הלך רחוק יותר. בריאיון ל-NBC הוא הכחיש שהצבא חסר את האמצעים הדרושים לניהול המערכה, אך אמר כי האנשים שמדליפים את מה שכינה "השטויות האלה" ראויים לשבת בכלא. וולץ הוסיף כי מתנהלות כמה חקירות בנושא הדלפות.
שגריר ארה"ב באו"ם, מייק וולץ | צילום: AFP
הטענה הביטחונית של הממשל ברורה: הפרטים הם מידע מודיעיני יקר ערך וההדלפה על מלאי המיירטים יכול לסייע לאיראן לחשב כמה טילים עליה לשגר, באיזה קצב וכמה זמן עליה להתמיד כדי להתיש את מערכות ההגנה.
הסתירה הפנימית ברורה לעין. הממשל טוען בו זמנית שההדלפה שקרית, שביידן אשם בנזקים שהיא משקפת ושעל המדליפים להיכלא באשמת פגיעה בביטחון הלאומי. גם מהכעס אפשר ללמד שהנושא נוגע בנקודת תורפה אמיתית של המערכה.
כאשר המשאבים הצבאיים משפיעים ישירות על ההחלטה אם להרחיב מלחמה, השאלה אינה מבצעית בלבד. היא הופכת לשאלה ציבורית ופוליטית: האם הנשיא מנהל מערכה שארצות הברית מסוגלת לקיים, ומה יישאר לה ביום שבו תפרוץ מלחמה בזירה נוספת.
הממשל הדולף של טראמפ
בהדלפה הנוכחית אין חדש. מאז שובו של טראמפ לבית הלבן, הפנטגון מנהל מאבק אגרסיבי בהדלפות. באפריל 2025 פוטרו שלושה בכירים - דן קלדוול, דארין סלניק וקולין קרול - במסגרת חקירה פנימית בחשד למסירת מידע ללא אישור. קלדוול היה יועץ בכיר לשר ההגנה פיט הגסת' ונחשב לדמות המזוהה עם האגף המתנגד למלחמות ממושכות ולהתחייבויות צבאיות רחבות. השלושה הכחישו כל עבירה וטענו כי כלל לא נמסר להם מה בדיוק מיוחס להם או אם התקיימה חקירה ממשית.
הגסת' איים אז להעביר ראיות למשרד המשפטים לצורך העמדה לדין, אולם הפרשה התפתחה במקביל לחשיפה שהגסת' עצמו הדליף בטעות פרטים רגישים על תקיפה נגד החות'ים באירוע מביך במיוחד, בו לשתי קבוצות צ'אט מסווגות צורף בטעות איש תקשורת, ובאחרת השתתפו גם אשתו, אחיו ועורך דינו האישי של הגסת'.
דפוס דומה הופיע לאחר התקיפות האמריקניות במתקני הגרעין של איראן ביוני 2025. טראמפ הכריז כי האתרים "הושמדו לחלוטין", אך הערכה מוקדמת של סוכנות הביון של משרד ההגנה, שהודלפה ל-CNN, קבעה לפי הדיווחים כי התוכנית האיראנית עוכבה בחודשים בלבד וכי מלאי האורניום המועשר לא הושמד. הבית הלבן תקף את ההערכה, הדגיש שהיא סווגה כסודית ביותר והאשים את המדליפים בניסיון לפגוע בנשיא.
חשיפת לוויין: עבודות הביצור באתר הגרעין האיראני החדש "הר הפטיש" ("הר המכוש") סמוך לנתנז. הצילומים של מכון ISIS חושפים איטום פתחים והיערכות מבצעית | צילום: youtube
הדלפות בסביבת טראמפ אינן דבר חדש. כבר בחודשים הראשונים של כהונתו הראשונה התאפיין ממשל טראמפ בזרם קבוע של הדלפות, שרבות מהן נבעו ממאבקי כוח בתוך הבית הלבן. בכהונה השנייה הרחיב הממשל את המאבק במדליפים, לרבות חקירות ובדיקות פוליגרף גם סביב מידע שאינו מסווג.
הפער הזה חשוב. כאשר מידע רגיש יוצא מתוך המעגל הנאמן לנשיא, הממשל נוטה להציג זאת כטעות מוגבלת, מתקפה תקשורתית או אירוע חסר חשיבות. כאשר מידע מגיע מתוך הדרגים המקצועיים וסותר את הנרטיב הרשמי, הוא מתואר כבגידה שיש לענוש עליה.
מי המדליף?
אין בשלב זה ראיה שמוכיחה מי העביר לתקשורת את פרטי הדיון הסודי, ובוודאי לא ראיה שקושרת את ההדלפה ישירות למישהו מסוים. אבל מבחינה פוליטית קשה להתעלם מהכיוון שאליו פעל הפרסום: סגן הנשיא ג'יי די ואנס ואנשיו. הוא חיזק בדיוק את המחנה בממשל שמבקש לבלום את המלחמה ולהחזיר את טראמפ למסלול הדיפלומטי.
סגן הנשיא, ג'יי. די ואנס, מדבר על מבצע השפעה ישראלי בפודקאסט של ג'ו רוגן | צילום: צילום מסך מיוטיוב
ואנס הוא הדמות הבכירה ביותר במחנה הבדלני של תנועת "אמריקה תחילה", שאנשיה רואים במלחמות ממושכות הסתבכות במזרח התיכון שבאה על חשבון האינטרסים האמריקאים. מבחינתם, כל טיל שנורה באיראן וכל מיירט שנשחק שם מרחיקים את ארצות הברית מהבטחתו של טראמפ להפסיק לנהל "מלחמות נצח".
לאנשי מחנה זה כבר יש היסטוריה של הדלפות משמעותיות. דן קלדוול, שהיה כאמור יועץ בכיר לשר ההגנה הגסת', פוטר באפריל 2025 במסגרת חקירה שעסקה במסירת מידע ללא אישור. לאחר הדחתו הוא התראיין אצל איש התקשורת טאקר קרלסון, מהבולטים שבתנועת "אמריקה תחילה", מקורב לוואנס ואפילו אחד מאלה שהמליצו לטראמפ על מינויו לתפקיד סגן הנשיא. בראיון, טען קלדוול כי סולק למעשה בשל התנגדותו למלחמה עם איראן ולמדיניות חוץ אקטיבית.
טאקר קרלסון וטראמפ | צילום: AP
רצף הפרסומים הנוכחי מעורר שאלות. תחילה נחשפה אזהרתו של הגנרל דן קיין: הצבא מסוגל לבצע תקיפה נוספת, אך התגובה האיראנית עלולה לשחוק באופן מסוכן את מלאי המיירטים. למחרת, בתוך פחות מיממה, דיווחה CNN מפי מקור הבקיא בפרטים ומפי גורם אמריקני כי גם ואנס הסתייג מהסלמה במהלך אותה ישיבה בבית הלבן.
כך נוצרה בתקשורת תמונה ששירתה היטב את סגן הנשיא: הגנרל המקצועי הזהיר מפני המחיר הצבאי, ואילו ואנס הוצג כגורם הזהיר והאחראי בצמרת, המבקש למנוע הסתבכות ולתת לדיפלומטיה הזדמנות.
הדבר אולי לא יעזור לו למצוא חן בעיניי טראמפ, אך בהחלט מעלים את קרנו בקרב חלקים מסויימים במחנה הרפובליקני לקראת הבחירות ב-2028.
יתכן שלעולם לא נקבל הוכחה מוצקה לגבי הזהות של המדליף או המניעים שלו, אבל בהחלט ברור מי הרוויח מהם הכי הרבה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
