הרב הציוני־דתי מסר שיעור מיוחד בישיבה ודיבר שם בכאב על אי גיוסם של חרדים לצה"ל. המילים היו נוקבות: "שום תלמיד חכם לא פטור. יהיה קרב של נפשות, אז אתה פטור? איך אפשר להגיד זוועה כזאת?... זו זוועה תורנית... זה הורס אותי, יש קצת צער על התורה הזאת, זה לא כבוד התורה, זה הרס של התורה".
עד לפני כמה שנים, משפטים כאלה כלל לא היו מגיעים לתקשורת. הסיבה פשוטה: הציבור הציוני־דתי מתנגד להשתמטות החרדית הממוסדת מגיוס, ולכן לא מפתיע שרב ציוני־דתי מביע כך את דעתו בנושא. אבל דבריו אלה של הרב יעקב לבנון, מרבני ישיבת הר המור, עוררו הדים רבים. זוהי ישיבת "הקו" המרכזית, שמקימיה פרשו מישיבת מרכז הרב וייסדו מאז קו חרד"לי הולך ומעמיק, הולך ומתנתק מהזרם המרכזי בציונות הדתית, מה שבא לידי ביטוי בשנים ובחודשים האחרונים בהקצנה לכיוון החרדי.
זנחו את העולם האידאולוגי של הרב קוק. ישיבת הר המור | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הנה לדוגמה ציוץ שהופיע השבוע בחשבון ה־X של עלון השבת החרד"לי עולם קטן: "כמה עולה להיות חרדי בעידן הרדיפות". ה"רדיפות" הן הניסיונות הנואשים של המדינה לאכוף את חוקיה על אזרחים שעורקים משירות צבאי. זו טרמינולוגיה חרדית קיצונית שאגפים בחרד"ל מאמצים אותה בעזוז ובהתרסה שלא לגמרי ברור מה עומד מאחוריהם. מה שכן ברור הוא שתיאוריית הפרסה מתגשמת כאן באופן הכי מובהק ומסוכן שלה: אידיאולוגיה אנטי־ציונית, באחד הנושאים הנפיצים ביותר בחברה הישראלית, חוברת לאגף דתי־ציוני הולך ומסלים, הולך ומקצין.
הכי מעניין
עם כל הכבוד לתורה שמחברת כביכול בין שני הצדדים הללו, זוהי כסות דקה ושקופה במיוחד שלא מחזיקה מים. החרדים מזלזלים בגלוי ברבני הציונות הדתית, גם בחרד"לים שבהם, ורואים באגף הזה חמור שאפשר לרכב עליו בדרך לשטעטל. זהו חמור צעיר יחסית, עם הרבה אנרגיה ושאיפות גבוהות, אבל בסך הכול חמור, לשיטת החרדים.
עוד כתבות בנושא
גם החרד"לים לא באמת מאמינים בגישה החרדית הבדלנית ששואפת לשמור על דל"ת אמותיהם ושכל השאר יעסקו במימונן של אותן ארבע אמות. החרד"לים כאן כדי להשפיע על כלל ישראל, לשנות את הצבא, לשנות את המדינה, לשנות את עם ישראל. מבחינתם החרדים הם גוש מונוליתי גדול וצייתן שאפשר וצריך לנצל אותו לצורכיהם. לא מדויק להשוות את הברית הזו בין הציבורים למה שקורה בפוליטיקה – החרד"לים בסגנון הקו אינם שולטים (עדיין) לחלוטין אפילו במפלגת הציונות הדתית. אבל העיקרון דומה: נישואי נוחות שבהם כל אחד מביא את החוזקה שלו כדי להשיג את מטרותיו, ההפוכות כמעט אלו מאלו.
אין לי ציפיות מהעסקנות החרדית. כלל ישראל לא מעניין אותה, והיא גמרה אומר להשיג את המשך הפטור הגורף מגיוס לצעיריה ואת המשך המימון לכל שיגיונותיה, ושהמדינה תסתדר או שלא. אבל לאחיי החרד"לים אני רוצה לומר: אתם משחקים באש.
טקס פתיחה של ישיבת הר המור בשכונת הר חומה שב ירושלים. | צילום: : יונתן זינדל/פלאש90
הטקסטים שיוצאים מכם (לא כולם, כמובן, אבל זה הולך ומתגבר) לגבי צה"ל הולכים ומזכירים באופן מבהיל את הטענות החרדיות הכי קיצוניות שיש. כשראיינתי בשבוע שעבר את מוישה גוטמן, חסיד גור שהוציא ספר, ושאלתי אותו לגבי הסוגיה, כמעט כל טענותיו הסתכמו בדקלום של גורמי קצה חרד"ליים תאבי ריב ומדון ברשתות החברתיות, שרוב עיסוקם בהקנטת הצבא, בחיפוש כל הנקודות הרעות האפשריות ובשחיקה יומיומית של הלגיטימציה של מפקדיו. זה כבר לא קשור ללימוד תורה, אלא לשאלה איך אפשר בכלל לשרת בצבא השמד.
נדמה שהם בכלל לא חושבים על ההשלכות. לעיתים נראה שהחבורה הזאת גילתה לפתע את הציניות, את הנקמנות, את האפשרות להכות את רעך בסתר או לא בסתר. גסות הרוח, האלימות המילולית, המתקפות הבוטות על כל מי שאינו חושב בדיוק כמותם, מדהימות בעוצמתן. האויב המרכזי שלהם אינו חיזבאללה או חמאס אלא "רקדני מה יפית" מ"הימין הערכי", שמעזים למשל להביע את שאיפתם לממשלה ציונית רחבה על חשבון המשך השותפות האסונית עם המפלגות החרדיות. הם קוראים למתרחש בחברה החרדית "רדיפות". הם מכנים את צה"ל "צבא הפרוגרס", ולעיתים גם מזלזלים בגלוי בתלמידי ההסדר ומציגים את המסלול הצבאי שלהם כמשהו שאינו בדיוק לימוד תורה ואינו בדיוק שירות צבאי.
האם האנשים האלה בכלל נותנים את דעתם לשאלה מה יקרה אם צעירים דתיים־לאומיים רבים יתחילו להקשיב להם, ולאט־לאט יאמינו שהצבא הוא אכן תמצית הווק והשמאל עלי אדמות שרק רוצה להוציא אותם חילונים בסוף הדרך? נסו לדמיין את זה, כי בקצב הנוכחי התרחיש אינו מופרך: כמה עשרות בוגרי ישיבות תיכוניות מודיעים לרב שלהם, ואז לצבא, כי הם משנים את תוכניותיהם ומחליטים לא להתגייס לצה"ל, בשום מסגרת שהיא. השבר יהיה גדול, מאמרים ייכתבו, היסטריה תתעורר - ובצדק. אם בציונות הדתית נפלה שלהבת, מה יגידו כל השאר. אבל למה בעצם שזה לא יקרה? אם יותר ויותר ציונים־דתיים עסוקים מרבית שעות ערותם בטינוף על הצבא ועל מפקדי צה"ל, למה שבני המגזר ירצו להתגייס לצבא נוראי כזה?
גם אם תרחיש הבלהות הזה לא יתממש, והתנועה החרד"לית הזו תמשיך להתנהל רק במרחבי הפוליטיקה והרשתות החברתיות – האם זהו תהליך שאנו יכולים לשתוק מולו? האם זה לא מקעקע את כל מהותה של הציונות הדתית?
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
