פסק דין הסבירות - שעיקר כליל את סמכות הכנסת כרשות מכוננת ונישל סופית את הציבור הישראלי מזכויותיו הפוליטיות -ממשיך כצפוי, להכות גלים ולקרוע את החברה הישראלית. נראה כי הציבור הימני שמרני, נקרע בין שתי תגובות שהולכות בכיוונים מנוגדים לחלוטין: ניתן לכנות אותן גישת פרופסור גידי ספיר וגישת פרופסור משה כהן-אליה.
עוד כתבות בנושא
פרופסור גידי ספיר, הוא החשוב, המבריק והמעמיק בחוקרי המשפט החוקתי בישראל. ספיר, שמרן מתון ותושב אלון שבות ששניים מבניו נפצעו במלחמת חרבות ברזל, מכיר היטב את נחת זרועה של ההגמוניה המשפטית. כששמו של ספיר עלה כמועמד לשפיטה בעליון, בלוק השופטים התנגד למינויו בכל מחיר, ותדרוכים מכוערים נגדו הגיעו לתחנת הרדיו הצה"לית: "הדעות שמביע ספיר קיצוניות מהרגיל" התפייטה הכתבת המשפטית של גל"צ מעל גלי האתר הצה"ליים, "הוא חסר ניסיון ובעל דעות פוליטיות ידועות לכל, אחד שיודעים מה הוא שם בקלפי". בימי הרפורמה המשפטית, סיכל ועד ראשי האוניברסיטאות את מינויו למועצה להשכלה גבוהה. במכתבם הם ציינו שהוא מהאבות של פורום קהלת וכי הוא נחשד, רחמנא ליצלן, בתמיכה ברפורמה המשפטית. מאותה סיבה, דיקן הפקולטה לרחובות באוניברסיטה העברית מנע מספיר לדבר במוסד האקדמי, כיון שעמדת ספיר אינה עולה בקנה אחד "עם הערכים והרוח של האוניברסיטה העברית". ספיר גם כואב עד מאוד את התנהלותם של בריונים המתנגדים לרפורמה, שהילכו אימים על התורמים לפורום קהלת והביאו לפגיעה קשה בתרומות למכון המחקר הימני. על אף כל זאת, ספיר מסרב לפגוע, שלא לומר לתת גט כריתות, למערכת שהתנכלה לו.
גידי ספיר. | צילום: פורום קהלת
בערב עיון לכבוד פרישתה של אסתר חיות זמן קצר לאחר ביטול עילת הסבירות, ואל מול המנחה שניסה לסכור לו שוב ושוב את הפה, דיבר ספיר מדם ליבו: "המציאות שבה אנו חיים כרגע, פורמלית אינה דמוקרטיה, המציאות שבה אנו חיים פשוט איננה דמוקרטית". אלא שאחר המילים הקשות מאוד הללו, הוסיף ספיר, כי יש לציית לפסיקת בג"ץ כדי למנוע את חורבן הבית השלישי: "מישהו צריך להיות המבוגר האחראי, והמשמעות של זה היא שברגע שיוצא פסק דין של בית המשפט העליון אני מציית לו, בין אם אני חושב שמדובר בפגיעה בדמוקרטיה ובין אם לא. אין שום סיכוי שאני או אנשים שמאמינים בדרך כמוני, ניתן לפלא הגדול הזה, לנס הגדול הזה אחרי 2000 שנות גלות, להתפרק".
הכי מעניין
הערכה הדדית גדולה שוררת בין ספיר לשכנו מאלון שבות, השופט נעם סולברג. אל מול הטענות העולות ברשתות החברתיות ולפיהן סולברג לא עושה די להגן על הזכויות הפוליטיות של אזרחי ישראל, השיב ספיר בראיון ל"הארץ": "סולברג הוא משכמו ומעלה, יש כאלה שאומרים שהוא ממלכתי מדי, אני אומר שהוא בדיוק מה שצריך להיות". מהעבר השני, אין ספק שסולברג עצמו, היה שמח מאוד אם הציבור היה מקבל בהכנעה, משיקולים ממלכתיים-לאומיים, את גישת ספיר, הקוראת להבליג על הפגיעה הקשה בבוחר הישראלי, פגיעה המגולמת בביטול התכוף של חוקים וחוקי יסוד.
אלא שהציבור הימני נוטה יותר ויותר לכיוון של פרופסור משה כהן-אליה, פרופסור למשפט חוקתי מהמרכז האקדמי ברמת גן. כהן-אליה מקדם, הן ברשתות החברתיות והן בשבתו כחבר פאנל בתוכנית 'הפטריוטים', עצומת פנייה לנשיא טראמפ, בדרישה להטיל סנקציות משתקות על השופט עמית ועל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, הן על רקע משפט נתניהו והן על רקע העובדה שבג"ץ נטל לעצמו סמכות לפסול תיקונים חוקתיים ללא הסמכה מפורשת. פרופסור כהן-אליה צפוי להגיע בקרוב ל-100,000 חותמים על קריאתו ולהגיש את העצומה לבית הלבן. סקרים שנערכו בערוץ 14 מראים כי שמונים אחוז מהציבור הימני מעדיף את גישתו של כהן-אליה על פני זו של ספיר.
עוד כתבות בנושא
לאחרונה פנה כהן-אליה במכתב אישי-פומבי לשופט סולברג, והזהיר אותו כי אם לא יפעל לרסן את השופט עמית, הסנקציות יוטלו ומעמדו של ה"עליון" ייפגע מאוד. סולברג נחרד, בצדק, מהרעיון להביא ישות מדינתית זרה להתערב בענייננו הפנימיים. במכתב לכהן-אליה הוא הזהיר כי לפני 2000 שנה, פנייה לגורמים זרים, למצביא הרומי פומפיוס, הובילה לביטול העצמאות המדינית של עם ישראל, והתריע כי התנהלותו של כהן-אליה, עלולה להוביל לאותה תוצאה. דוברות בתי המשפט, טרחה להפיץ את המכתב לכל תא כתבי המשפט, מתוך תקוה כי דבריו של סולברג, שופט שמרן, צנוע ומוערך, תסייע לרכך את הביקורת על השופט עמית, העומד בפועל, בדין או שלא בדין, בראשות העליון.
משה כהן־אליה בתוכנית הפטריוטים. | צילום: מסך מתוך הפטריוטים ערוץ 14
אכן, השופט סולברג צודק שהפנייה לטראמפ הוא חרפה מוסרית ואיוולת פוליטית, אלא שמכתבו הוא חסר תוחלת. המצב בו לציבור ענק אין זכויות פוליטיות מייצר בהכרח מציאות לא יציבה. לעמדתו הראויה של פרופסור ספיר, נאצלת ככל שתהיה, אין סיכוי מול הדרישה, הכנה, האותנטית, הצודקת, לזכויות פוליטיות, שמייצג הפרופסור כהן-אליה. הזכויות הפוליטיות הן אבן הראשה של זכויות האדם, והציבור הישראלי לא יוותר עליהן עוד.
את התגובה למכתב של כהן-אליה, צריך סולברג להפנות לשופט עמית, ליתר עמיתיו בעליון וגם לעצמו. בכל פעם שסולברג חותם על צו על תנאי נגד חוק, אז אליעד שרגא או רופאים לזכויות אדם (גוף במימון ישויות מדינתיות זרות, מה שאמור לפי האמור לעיל להטריד עד מאוד את בית המשפט) כותבים את העתירה הבאה, ובה בעת רבבת אנשי ימין חותמים על העצומה לטראמפ. על סולברג להבהיר לעמית שמה שהיה לא יהיה יותר. שעתירות נגד חוקים וחוקי יסוד, לא יידונו יותר באולם ג' כאילו מדובר בדבר הטבעי בעולם. שבג"ץ לא ימליך את היועמ"שית מעל הממשלה. שהרכב שרי הממשלה ייקבע על ידי הבוחר הישראלי ולא על ידי דפנה ברק ארז בעתירות של בעלי הון ואזרחים ששווים משום מה יותר מאזרחים אחרים.
עוד כתבות בנושא
בעוד שבוע צפוי בג"ץ לדון בעתירה הלא לגיטימית לפיטורי בן גביר ולגריסת הפתק של האזרחים, הלוחמים, המילואימניקים והנופלים שהצביעו לו. בעתירה, אוי לבושה, ניתן צו על תנאי. על סולברג לערער בפומבי, בזמן אמת, על עצם הלגיטימיות של הדיון. העותרים מכוונים לפיטורי בן גביר או להותרתו בתפקיד, תוך נישולו מסמכויותיו. על סולברג למנוע בכל מחיר את שתי האפשרויות, ולהבהיר ששתיהן כלל אינן בסמכות בית המשפט. קיר המגן שעל סולברג לבנות מול הדורסנות של עמית, הוא הוא החומה מול הפלישה של פומפיוס לריבונותנו.