הצטרפות חיזבאללה לסיבוב הנוכחי של המלחמה, בתחילה במטחים ספורדים והחל מאמש (רביעי) באופן מסיבי, רחב ומוכרז, הביאה לאווירת נכאים בשיח הציבורי כאילו חיצי הצפון, אותו סיבוב מול חיזבאללה בסוף שנת 2024 התגלה ככישלון.
עוד כתבות בנושא
הגישה הזאת לא יכולה להיות רחוקה יותר מהאמת. הסיבוב הקודם מול חיזבאללה היה הצלחה צבאית מרשימה, מציתת דמיון ממש. מבצע הביפרים, חיסול הצמרת, טיהור אזור הגבול, הורידו את חיזבאללה מרמת צבא טרור - עם תוכניות אופרטיביות לכיבוש הגליל, תוכניות שרק במלחמה הבנו כמה מסיביות הן היו, ארגון שמסוגל לירות אלפי רקטות ביום, מאות מהן מדויקות - לארגון שמסוגל להוציא אל הפועל את מה שראינו אמש. מה שחווינו אתמול היה גרוע מאוד, אך בסדרי גודל שלמים מתחת ליכולות של חיזבאללה לפני חיצי הצפון.
אחרי שאמרנו את זה, צריך להודות - הפסקת האש של נובמבר 24 הייתה טעות. היא לא הביאה לפירוק חיזבאללה, ולא אפשרה, על אף שצה"ל פעל לכך גם אחריה, לקזז את יכולותיו באופן שימנע את אופן פעולתו בימים האחרונים. את הסיבוב הקודם מול חיזבאללה סיימנו מוקדם הרבה יותר מידי. התרחשויות הימים האחרונים הן חמורות מאוד, ולא יכולות להבחן רק בפני עצמן, אלא בהקשר שלהן למלחמה הגדולה יותר.
הכי מעניין
הרמטכ"ל אייל זמיר וראש חטיבת המבצעים ישראל שומר בזמן חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה | צילום: דובר צה"ל
אנו במהלכה של מערכה גורלית שאם תתנהל היטב עשויה לשנות את המאזן במזרח התיכון לדורות קדימה, מול ראש התמנון, מדינת האויב הגדולה והמרה ביותר שלנו. ודווקא עכשיו, חיזבאללה מצליח להסיח את דעתנו ולחייב את ישראל להתעסק עם האיום אותו הוא מציב. בשביל זה, כך אנו מגלים, הוא לא צריך עשרות אלפי רקטות ולא לפלוש לגליל. הפעם הוא לא צריך תמונת ניצחון או פעולה יוצאת דופן. את תפקידו המרכזי, להיות אבן נגף שתפריע למלחמה מול איראן, הוא מבצע טוב יותר משהיינו רוצים לצפות.
חיזבאללה מעמיד את ממשלת ישראל בפני דילמה בלתי נסבלת. לפצל את הקשב תוך כדי מלחמה גדולה יותר, עם השפעות קיומיות יותר, כשכמעט כל כוחו של חיל האוויר עסוק באיראן, או לתת למצב להמשך, לתת לצפון לסבול, ולהפוך את החיים שם לבלתי אפשריים. אי אפשר להמתין לשינוי באיראן מתוך תקווה שהוא ייתר מתקפה על חיזבאללה, משום שאי טיפול מהיר באיום שמציב כעת חיזבאללה עלול להביא לכך שבין אם יוכרז פינוי וגם אם לא, הצפון יתרוקן מרבים מתושביו, שיבינו שלא ניתן להבטיח להם ביטחון אם בתוך קצת יותר משנה הם באותו המצב שהם היו בו לפני.
עוד כתבות בנושא
הפעם פינוי שכזה עלול להיות חמור ואקוטי בהרבה. אם כבר אחרי הפינוי הראשון התקשינו להשיב לצפון את התושבים, בפעם השנייה יתכן שזה יהיה בלתי אפשרי. ולהשאיר את התושבים בלי לספק להם פיתרון, זה לא מוסרי, ולא יעבוד.
מי שלא סיים את העבודה בצפון בגלל לחץ בין לאומי ובגלל חוסר הרצון לפצל קשב מזירת עזה, יאלץ לעשות זאת כעת כשהקשב מפוצל בהרבה ותשומת ליבו של הצבא נמצאת ברובה באיראן. ישראל סמכה על הסדר שהייתה משוכנעת שהיא תוכל להפר אותו ברגע שיהיה נוח לה, וגילתה שהצד השני הפר אותו, ובזמן הגרוע ביותר האפשרי מבחינתה.
עם זאת, בתוך הדילמה הקשה ישנה גם הזדמנות. החלטת חיזבאללה להיחלץ לעזרתה של איראן לא רק שמחייבת את ישראל לחזור ולהילחם בצפון, אלא אף מעניקה לה את מה שהיה חסר לה באותה המערכה – לגיטימציה מחודשת, בין לאומית וציבורית, להכריע את המלחמה בגזרה הצפונית באופן חד משמעי ומשכנע. הפעם אף אחד לא יוכל לשכנע את ישראל לסיים את המערכה בעוד הסכם הפסקת אש שביצועו תלוי ברצונם הטוב של אנשי חיזבאללה, יכולתם הלא קיימת של הלבנונים או נחישותם של כוחות זרים. אף אחד לא יוכל לטעון שישראל היא התוקפן, ואף גורם לא יעצור אותה לפני סיום המלאכה. קיבלנו הזדמנות לתקן, וחובתנו לנצל אותה עד תום.
המערכה בלבנון של סוף 2024 נתפסה אצלנו כסופה של הקונספציה, ואכן, זאת הייתה מערכה שחלק מהביצועים שבה היו מרהיבים ממש. אך היא הסתיימה מוקדם, כשלכולם ברור שהמשך יבוא. מה שגילינו כולנו, בדרך הקשה, הוא שמי שממתין לזמן הטוב ביותר ודוחה את הקץ, מי שממתין, מי שמאפשר להסכם הפירוז להיות מופר באחד בינואר 2025 שהיה המועד עד אליו חיזבאללה היה אמור להתפרז מנשקו, ולא פועל מיד, מקבל את ההמשך כשלא הוא בוחר, וברגע הגרוע ביותר האפשרי. החל מאמש, חיזבאללה לא הותיר לנו ברירה. חלק נכבד יותר ויותר מתשומת הלב של צה"ל תעבור מאיראן לצפון. גם בקרב הזה ננצח, כי אין לנו ברירה. וכמה חבל שאנו יוצאים אליו רק כעת.
עוד כתבות בנושא
