המפקדים מוכנים. הכוחות ערוכים. מה שחסרה זו רק ההוראה - ואת זו, נכון לעכשיו, הדרג המדיני עדיין לא נתן. כעת (חמישי) עומדת ישראל בצומת דרכים חשוב, לאחר ערב שכלל ירי במשך כשלוש שעות לצפון, המערכה מול חיזבאללה עולה מדרגה.
בשבועות שקדמו למבצע "שאגת הארי" עסקנו רבות בשאלה האם חידוש המערכה בלבנון קרוב ואם כן באיזה היקף? מאז חזר חיזבאללה למערכה ב-2 במארס לאחר חיסול חמינאי, צפו השאלות הללו מחדש, והפעם – כשהן דוחקות יותר.
אתמול (רביעי) פשטה אוגדה 36 על אזור דרום-לבנון כחלק מעליית המדרגה בעימות בין ישראל לחיזבאללה. בשבוע וחצי האחרונים תפס צה"ל עמדות נוספות בדרום לבנון, העביר כוחות לאזור וכוחותינו נערכו לתרחיש של מלחמה. לפי דיווחים, פיקוד הצפון השלים קליטה של למעלה מעשרה גדודים בקו ההגנה הקדמי, בעוד שלוש אוגדות ערוכות כיום לאורך הגבול - 91, 210 ו-146 – והן מחלקות ביניהן את הגזרות השונות. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הורה גם על העברת חטיבת גולני מהדרום לצפון. מפקדי האוגדות האמורות ערוכים לכניסה קרקעית ללבנון והם ממתינים להוראות מלמעלה.
הכי מעניין
אז מדוע המהלך לא יוצא לפועל בינתיים? ומה בכלל משמעותו של תמרון קרקעי בלבנון? לאן צפויים כוחות צה"ל להיכנס, כמה עמוק ומה המטרה?
הפצצת מבנה של חיזבאללה סמוך לצור שבדרום לבנון, מבצע "שאגת הארי" | צילום: AFP
לעבור את הליטאני: המהלך הקרקעי העצים של צה"ל
המוטיבציה המרכזית שעומדת מאחורי כניסה ללבנון, אם וכאשר זו תקרה, הוא לדחוק את חיזבאללה צפונה, רחוק מספיק כדי שיכולות הנ"ט שלו לא יוכלו לאיים על יישובי הגבול הישראליים ועל כוחות צה"ל הפרוסים בתוך לבנון.
מאז נחתם הסכם הפסקת האש בנובמבר 2024 תקפה ישראל בלבנון למעלה מ-800 פעמים וחיסלה למעלה מ-250 פעילים בחיזבאללה. עם זאת, דוקטרינת "כיסוח הדשא" התבררה שוב כבעייתית, כאשר ארגון הטרור הלבנוני השתקם בקצב מהיר יותר מקצב הפגיעה של ישראל בו. חיזבאללה הפיק לקחים מהמלחמה ועבר שינוי ארגוני, תוך שהוא משתקם בזכות סכומי עתק מאיראן וכאשר מלאי הטילים שלו עומד על כמה עשרות אלפים, כך לפי הערכות.
גם יחידת העילית של חיזבאללה, כוח רדואן, רעננה את השורות וסדרי-הכוחות שלה מוערכים בכ-5,000 לוחמים, הפרוסים במרחק של כחמישה קילומטרים מהגבול עם ישראל, באזור הממוקם צפונית לנהר הליטאני. משם הם אוספים מודיעין, משגרים טילים ואולי אף עובדים על תרחיש האימים ממנו חששו במערכת הביטחון כל העת - החדרת חוליות לשטח ישראל.
עוד כתבות בנושא
החדרת כוחות ללבנון עלולה להסתכם במניין הרוגים גבוה בהרבה, כאשר שם יהיו בטווח קרוב יותר לטילי חיזבאללה וללא מערך ההגנה האווירית הישראלי, זאת בנוסף על המארבים והמלכודים שארגון הטרור ודאי ישאיר ללוחמינו בשטח. יתכן שהירי של חיזבאללה אמש (רביעי) אף נועד לפתות את צה"ל להיכנס פנימה. כניסת צה"ל לאזור דרום-לבנון בלבד עשויה להוציא את ישראל קירחת מכאן ומכאן – גם לשלם באבדות וגם לא לטפל בכוחות הגדולים המצויים צפונית לנהר הליטאני.
פתרון אפשרי לבעיה הוא מהלך קרקעי נרחב בהרבה מזה שנעשה ב-2024. רוצה לומר, הגעה לאזור "באדר" צפונית לליטאני ואף למעוזים עמוקים יותר של חזבאללה כביירות ורובע הדאחייה וכן עמק הבקאע ובעלבכ – שם נמצאים מחסני כטב"מים וטילים רבים כמו גם מרכז התפעול והלוגיסטיקה של הארגון.
עם זאת, יש לקחת בחשבון שכעומק התמרון כך עומק הסיכון ללוחמים והן הביקורת הבינלאומית על המהלך. נדבך נוסף בעניין הוא מבצע "שאגת הארי" והשפעתו, שכן ניהולן של שתי מערכות פעילות במקביל מורכב לאין שיעור מניהול מערכה אחת. אם במקרה המבצע באיראן יסתכם בנפילת הרפובליקה האסלאמית בטווח הזמן הקרוב ייתכן שישראל כלל לא תידרש להיכנס ללבנון, אבל בשלב זה צריכים לקרות עוד כמה וכמה דברים משמעותיים כדי שיציבות המשטר תתערער באמת.
לכל זה מתווסף המשתנה האמריקני. טראמפ, שמבקש להיזכר כ"משכין השלום" ודוחף לסגירת מלחמת 7 באוקטובר על כל זירותיה, מאותת על קיצור מבצע "שאגת הארי". בהיבט הלבנוני, ירושלים לא תפתח מהלך קרקעי נוסף ללא אור ירוק מוושינגטון.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחמ"ל בזמן מבצע שאגת הארי | צילום: Daniel TOROK / The White House / AFP
בנוסף, גם הזירות האחרות עדיין דורשות סד"כ מוגבר ופעולה קרקעית עצימה יותר תדרוש בעצמה יותר לוחמים. המאמץ האווירי והמודיעיני מופנים כעת בעיקר לאיראן, כך שכניסה קרקעית ללבנון בתקופה זו צפויה שלא להיות עמוקה במיוחד.
אפילו קולות המזוהים עם חיזבאללה עצמו מכירים בעומק ההיערכות הישראלית. עורך אל-אח'בר, מגופי התקשורת הלבנוניים המקורבים ביותר לארגון, כתב בנובמבר כי מהלכי ישראל מלמדים על הכנה לאתרים מבצעיים קבועים בתוך לבנון. הוא אף כתב כי "כמה מומחים מעריכים שישראל שוקלת ברצינות מבצעי קומנדו רחבי-היקף, שנועדו להגיע אל מתקנים צבאיים שאינם ניתנים להשמדה מן האוויר, ואף לנסות ללכוד או לחטוף דמויות פוליטיות או צבאיות בכירות של חיזבאללה".
חזבאללה מתכונן לצה"ל
בזמן שבישראל מתלבטים, חיזבאללה הפיק לקחים מהסבב הקודם מול ישראל ושינה את פעולתו במספר אופנים: לוחמים פועלים ביחידות קטנות ונמנעים משימוש בכלי תקשורת העלולים להיות חשופים להאזנות.
עוד כתבות בנושא
לפי מקורות לבנוניים ששוחחו עם רויטרס, המיקוד הגיאוגרפי של הלחימה הקרקעית, בחיזבאללה מעריכים שכניסה קרקעית ישראלית צפויה להתחיל באזור ח'יאם – אזור בין הגבול הישראלי-לבנוני לגבול הלבנוני-סורי. לכל מפקד בארגון מונו ארבעה ממלאי מקום, כדי שאפילו חיסולי בכירים לא יעצרו את מנגנון הפיקוד. גורם ביטחוני ישראלי אישר לרויטרס כי חיזבאללה - למרות חיסול מספר מפקדים, הארגון מצליח לייצב את שורותיו ולהמשיך לתפקד.
לחיזבאללה יש גם חישוב אסטרטגי. לפי אותם מקורות, הארגון מניח שמנהיגות הרפובליקה האסלאמית תשרוד את המלחמה - ושהפסקת אש אזורית שתיסגר בסופו של דבר תכלול גם אותו. הוא פועל כאילו הוא צד בעסקה עתידית, לא כאילו הוא ניצב לפני תבוסה.
כלי הנשק שמדאיג ביותר את צה"ל בדרום הוא טיל הנ"ט מסוג "אלמאס" - הגרסה האיראנית של טיל ה"גיל" הישראלי, שניתן לשגר ממסתור ביום ובלילה באמצעות מנגנון ביות אופטי מובנה. חוליות קטנות יכולות לשאת אותו בכלי רכב, להעמידו בצידי הדרך, ולתקוף ממרחק.
עוד כתבות בנושא
מערך הכטב"מים של חזבאללה, ובראשו יחידה 127 בארגון הטרור, אומנם הושמד כמעט לגמרי, אך הוא השתקם ופעילותו מבוזרת בעיקר ברחבי דרום לבנון, כאשר הפעילים מסתתרים בבתי אזרחים ובמטעים, מרכיבים כטב"מים ומפעילים אותם. מדובר על אותה יחידה ששיגרה באוקטובר 2024 שלושה כטב"מים לעבר ביתו של רה"מ, בנימין נתניהו, במטרה להתנקש בחייו.
הפוליטיקה הלבנונית: אויב של חזבאללה מבית
חיזבאללה נתון ללחצים גם מבית. נפילת אסד בסוריה בדצמבר 2024 ניתקה את נתיב האספקה המרכזי מאיראן, בעוד ממשלת לבנון המחודשת אסרה רשמית על הפעילות הצבאית של הארגון. נשיא לבנון ג'וזף עאון, שנבחר בחסות המצב החדש, קרא לשיחות ישירות עם ישראל. כמעט כל השחקנים הפוליטיים בלבנון - כולל השיעים - מצהירים שהם רוצים בפירוז הארגון, ומשקלו הפוליטי של חיזבאללה בפנים לבנון נפגע מאז חיסולו של נסראללה.
אבל ההכרזות הפוליטיות והמציאות בשטח הן שני דברים שונים. צבא לבנון הכריז בינואר האחרון כי סיים את הפירוז דרומית לליטאני – טענה כוזבת.
הקולות שמגיעים מביירות נשמעים תקיפים בהרבה מבעבר כלפי חיזבאללה, ועם זאת הממשלה והצבא נמנעים מלהיכנס עם ארגון הטרור לעימות חזיתי, בזמן שהם מאוימים ממלחמה פנימית.
יהיה מעניין לראות אם וכאשר ישראל תחליט להיכנס לארץ הארזים, מה יהיה מקומה של לבנון הרשמית בעניין. השאלות הגדולות יותר הן האם הדרג המדיני ייתן את האות, מתי זה יקרה ומה יהיה היקף הפעולה?
עוד כתבות בנושא
עד שההחלטה תתקבל, שני הצדדים ממשיכים להיערך. חיזבאללה מקווה שישראל תיכנס מוקדם מדי ולא עמוק מספיק ואילו ישראל מקווה שלא תצטרך להיכנס בכלל. רק הזמן יקבע תקוותו של מי מהצדדים תתממש.