15 מיליון דולר למקום הלא-נכון: הפרסומת נגד אנטישמיות בסופרבול

אנטישמיות אינה תוצאה של חוסר מודעות, ולכן אין שום טעם "להסביר" בפרסומות מדוע היא רעה. את הכסף שהושקע בדקות הפרסום היקרות בעולם עדיף היה להשקיע ביהדות התפוצות

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מתוך הפרסומת של ארגון Blue Square Alliance Against Hate שהוקרנה באירוע הסופרבול | צילום מסך מיוטיוב

מתוך הפרסומת של ארגון Blue Square Alliance Against Hate שהוקרנה באירוע הסופרבול | צילום: צילום מסך מיוטיוב

השבוע התקיים הסופרבול, אירוע השיא של ליגת הפוטבול האמריקאית ה-NFL, ואחד מאירועי הספורט המדוברים והנצפים בתבל, במהלכו שודרה פרסומת של ארגון Blue Square Alliance Against Hate,  שמטרתה הגברת המודעות למאבק באנטישמיות.

משדר המחצית של האירוע והפסקת הפרסומות שבו, הוא פסגת הפריים־טיים העולמי, אחת מבימות הפרסום היקרות והמשפיעות ביותר בעולם. עלות הפרסומת המדוברת מוערכת בכ־15 מיליון דולר. שמעתם נכון, 15 מיליון דולר לחצי דקת פרסום.

על פניו מדובר בסיפור משמח: נושא כה חשוב מקבל חשיפה חסרת תקדים, על הבמה הנצפית ביותר בעולם. אך דווקא משום כך, קשה להתעלם מתחושת פספוס עמוקה. לא בגלל איכות הפרסומת (שגם היא שנויה במחלוקת, לא מדובר בסרטון שצד את העין או מטלטל), אלא בגלל השאלה העקרונית: האם זוהי באמת ההשקעה החשובה והנכונה כיום? הדיון אינו צריך להתמקד בשאלה האם הפרסומת “עבדה” או לא, אלא האם המסר ששידרה יסייע ליהודים ברחבי העולם בתקופה המורכבת ביותר שידעו מזה שנים – מאז פרוץ המלחמה לפני יותר משנתיים. בעיניי התשובה ברורה: לא.

הכי מעניין

אנטישמיות אינה תוצאה של חוסר מודעות. היא אינה תופעה שאפשר "להסביר" באמצעות קמפיין, חשוב ויקר ככל שיהיה. שנאת יהודים מלווה את האנושות מאות ואלפי שנים – בתקופות של יהודים חלשים וחזקים, עם מדינה ובלי מדינה, עם כוח ובלי כוח. היא לא החלה בעקבות מדיניות כזו או אחרת של מדינת ישראל, והיא גם לא תיעלם אם ישראל תשנה מדיניות בעזה, באיו"ש או בגבול הצפון, ואפילו אם היא תמחק מהמפה.

עוד כתבות בנושא

כפי אמר הפרשן המפורסם ברט סטיבנס בהרצאתו האחרונה בניו יורק, המאבק האפקטיבי באמת באנטישמיות אינו מתנהל בזירת דעת הקהל העולמית, אלא בתוך הבית היהודי פנימה. לא בניסיון אינסופי לשכנע את העולם לא לשנוא יהודים, אלא בהשקעה עמוקה ומתמשכת בזהות היהודית, בחינוך יהודי, בחיבור בין חברי הקהילות היהודיות עצמן והיכולת לייצר קהילות חזקות ובטוחות בעצמן.

מאז פרוץ המלחמה, קהילות יהודיות רבות ברחבי העולם מצויות במשבר. תחושת הביטחון התערערה, הקשר הקהילתי נסדק, והדור הצעיר מתמודד עם בלבול, פחד ולעיתים גם ניתוק. דווקא עכשיו נדרשת השקעה מסיבית בשיקום ובחיזוק הקהילות: במסגרות חינוך, במרכזים קהילתיים, בפיתוח מנהיגות צעירה, ובבניית תחושת שייכות וחוסן.

דמיינו מה ניתן היה לעשות עם אותם 15 מיליון דולר: ללוות קהילות יהודיות בתקופה רגישה, לחזק קשרים פנימיים, להעמיק את הזהות יהודית, להעניק לצעירים כלים של גאווה, ידע וביטחון עצמי. קהילות חזקות הן קהילות שיודעות לעמוד יחד,  מול אנטישמיות, מול ביקורת, ומול לחצים חיצוניים. ולצד כל אלה, יש צורך בסיסי נוסף שאי־אפשר להתעלם ממנו: הגנה פיזית. אבטחת בתי כנסת, מוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים, ושיתופי פעולה הדוקים עם רשויות האכיפה. זהו צורך קיומי, לא הצהרתי.

15 מיליון דולר שבוזבזו על פרסומת, הם פספוס יוצא דופן. זו השקעה מרשימה ביותר, שוודאי נובעת מכוונה טובה, אבל במקום הלא נכון. העתיד היהודי לא ייבנה מקמפיינים נקודתיים, אלא מקהילות חזקות, מחוברות וגאות. זו ההשקעה היחידה שבאמת תחזק את העם היהודי ותניב פרי כנגד ההשקעה.

עוד כתבות בנושא