חלפו בדיוק חודשיים מאז החל זוהרן ממדאני את כהונתו כראש עיריית ניו יורק, וזה הזמן לגבש מסקנות ראשונות: האם צדק מי שחשש שהיהודים ייפגעו מעמדותיו הפרו־פלסטיניות של המועמד הדמוקרטי, או שמא צדק מי שטען כי אלה היו אזעקות שווא, וכי מינויו של ממדאני לא ישפיע לרעה על יהודי העיר.
ובכן, המספרים מדברים בעד עצמם: בחודש הראשון לכהונתו של ראש העיר החדש נרשמה עלייה של 182% בפשעי שנאה נגד יהודים בעיר ניו יורק, בהשוואה לינואר 2025, על פי נתוני משטרת ניו יורק (NYPD). מתוך 58 פשעי השנאה שדווחו בעיר באותו חודש, 31 כוונו נגד חברי הקהילה היהודית.
נתוני יחידת החקירות לפשעי שנאה במשטרת ניו יורק מצביעים כי האירועים כללו תקיפות פיזיות, מעשי ונדליזם נגד יעדים יהודיים ואיומים כלפי יחידים ומוסדות דת. חלק מן המקרים התרחשו במוקדים סמליים של החיים היהודיים, כגון בתי כנסת ומרכזים קהילתיים.
הכי מעניין
באופן מפתיע למדי, העלייה בפשעי השנאה מתרחשת דווקא על רקע מגמה כללית של ירידה בפשיעה האלימה בעיר: מקרי רצח וירי נמצאים בירידה ביחס לשנים קודמות, בעוד שעבירות שמניען שנאה, ובייחוד כאלה המכוונות נגד מיעוטים דתיים ואתניים, מציגות עלייה חדה.
לדברי הרשויות, ריכוז פשעי השנאה נגד הקהילה היהודית מדגיש את הצורך במעקב ייעודי ובחקירות ממוקדות מצד יחידת פשעי השנאה. ואכן, ממדאני הודיע כי בחר בפיליסה ויזדום לעמוד בראש לשכת ראש העיר למאבק באנטישמיות - מינוי שעורר תדהמה והצית מיד דיון ציבורי סוער. ולא במקרה.
למי שאינו מכיר את הדמות: ויזדום עומדת כיום בראש New York Jewish Agenda, קבוצת לובי המגדירה את עצמה כפרוגרסיבית, המבקרת באופן שיטתי את מדיניותה של ישראל (במיוחד במהלך הלחימה בעזה) ומתעקשת כי ביקורת לגיטימית על המדינה היהודית אינה אנטישמיות מעצם הגדרתה.
שלט החוצות בטיימס סקוור, כחלק מקמפיין יום השואה הבינלאומי | צילום: הקונסוליה הישראלית בניו יורק
ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני | צילום: SPENCER PLATT / GETTY IMAGES NORTH AMERICA
הפגנות אנטי ישראליות בניו יורק | צילום: AFP
פתיחה מרשימה: דווקא מי שאמורה לפתור את בעיית האנטישמיות בניו יורק נתפסת בעיני מבקריה כמי שמעודדת אותה באמצעות התבטאויות חוזרות וחסרות אחריות נגד המדינה היהודית. הפתעה לא נעימה? לא נעימה - כן, אך בהחלט לא מפתיעה.
הרי שממדאני עורר סערה כבר ביומו הראשון בתפקיד, כשביטל צווים מנהליים הנוגעים לישראל שהוציא קודמו, אריק אדמס. בין הצווים שבוטלו היה צו שהכיר רשמית בהגדרת העבודה של אנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA) הגדרה שלפיה אנטי־ציונות היא אנטישמיות.
וזה לא הכול. בנוסף, בוטל צו מנהלי אחר שאסר על מינויים של ראש העיר ועל עובדי סוכנויות עירוניות להחרים את ישראל ולמשוך ממנה השקעות. במקביל, משרד ההגירה של עיריית ניו יורק פרסם פוסט לציון "יום החיג'אב העולמי" וכינה אותו "סמל עוצמתי" של המסורת המוסלמית.
התייחסות ישראלית לשינויים ההיסטוריים והדרמטיים שמתרחשים בניו יורק הגיעה מאופיר אקוניס, המשמש כיום הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק. בראיון לאתר היהודי הנפוץ JNS, כשנשאל אם יסכים להיפגש עם ראש העיר ממדאני, אקוניס השיב בפשטות - לא.
"אני לא אפגש עם מי שלא מכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. זה לא עניין אישי - זה עניין לאומי", הודיע הקונסול, והוסיף: "ממדאני לא מכיר בי כנציג מדינת ישראל, אז איך אני אמור לפגוש מישהו שלא מכיר בי?". שאלה רטורית שנותרה ללא תשובה.
בינתיים, עבור יהודי ניו יורק, זו כבר לא מחלוקת תאורטית על מילים ועל כוונות: זו תחושת ביטחון שנשחקת, קהילה שמוצאת את עצמה שוב במוקד, ומבחן מנהיגות שיכריע אם העיר הגדולה באמריקה תדע לעצור את הסחף - או תתרגל אליו.
עוד כתבות בנושא
