אי אפשר להצדיק כשזה הילד של שיקלי והאישה של נתניהו, ולהזדעזע כשזה אהרן ברק

הדרך להרגעה עוברת דרך שמירה על כללי משחק אחידים, ודרך הבנה שאין אפשרות לנהל חיים משותפים כשעל כל אחד מהצדדים חלים חוקים אחרים. בואו נחליט שההטרדות וההצקות הללו פסולות, מכל הצדדים

תוכן השמע עדיין בהכנה...

אהרן ברק, נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר | אבשלום ששוני, פלאש 90

אהרן ברק, נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

יש דרכים שונות לטפל בבני זוג מסוכסכים, רגע אחרי שסיימו לצרוח זה על זו וזו על זה, אבל יש טיפול אחד שאפשר להיות בטוחים שלא יועיל לזוגיות שלהם. בטיפול הזה ישב הבעל מול אשתו ויסביר לה שהעלבון שלה איננו מוצדק כמו העלבון שלו, משום שהיא צעקה עליו באופן פוגעני בהרבה מהאופן שבו הוא צעק עליה. זה בערך מה שמתרחש פה בשבועות האחרונים בעימות שמפלח את החברה הישראלית, וביתר שאת מאז נחשפנו שלשום לתיעוד הלא נעים לצפייה של הצעיר החוסם את מכוניתו של אהרן ברק ומטיח בו מילים בוטות. למי שהתמונות הללו מפריעות לו, ואני רוצה להאמין שלרובנו הן מפריעות, יש דרך אחת בלבד לטפל בהן. להחליט שמפסיקים. מכל הצדדים. משום שכמו אצל אותם בני זוג, הניסיון להסביר שמה שכואב לי כואב יותר ממה שכואב לך, ושההטרדות וההצקות שאני חווה קשות יותר מההטרדות וההצקות שאתה חווה, הוא גם לא הגון, גם לא ישר, וגם לא יוביל אותנו לשום מקום טוב. 

עוד כתבות בנושא

אי אפשר לטעון שכשאנשים מדליקים מדורה בנתיבי איילון כי מפריעה להם הרפורמה זה לגיטימי, וכשאנשים חוסמים את ירושלים כי מפריעה להם הדרישה להתגייס זה לא לגיטימי. אי אפשר להסביר שלחסום את ברק זה נורא, ולתקוף את הילדים של עמיחי שיקלי, או להפריע לטלי גוטליב להוציא מהבית את בתה האוטיסטית, או לצור על המספרה של שרה נתניהו, או להתנפל על מנכ"ל פורום קהלת, זה בסדר כי "זה לא אותו דבר". ומי שבטנו התהפכה השבוע ממה שעבר נשיא העליון לשעבר ברכבו, שינסה לזכור איפה הוא היה כשפעיל המחאה ברק כהן עמד ברחוב מול שלדון אדלסון המבוגר, החולה, בן ה־86, וקרא לעברו "מניאק, אתה חי יותר מדי זמן". עם יד על הלב, אתם בכלל לא זוכרים את האירוע הזה, נכון? ובכן, זה כל הסיפור על רגל אחת.

ממש כמו אז, בתחילת המחאה נגד הרפורמה, כשתהינו כיצד המונים חוסמים את המדינה וחוזרים לבתיהם בלי לשלם מחיר, בעוד בימי ההתנתקות חסימות כאלה הביאו להשלכת מאות אנשים למעצרים ממושכים, ובתגובה הסבירו לנו ש"זה לא אותו דבר".

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

מה עושים? לא תוקעים יותר אצבעות זה בעיניו של זה. מסכימים שהדרך להרגעה עוברת דרך שמירה על כללי משחק אחידים, ודרך הבנה שאי אפשר לנהל חיים משותפים כשעל כל אחד מהצדדים חלים כללים אחרים. מחליטים שמהיום והלאה, מה שמותר לי - מותר לך, ומה שאסור לי - אסור לך. זו הנוסחה, אין בלתה. ואם יש כאן מספיק אזרחים טובים, מכל הצדדים, שהתמונות של חסימות הכבישים, וההצקות ברחובות וההטרדות של כוכבי הצד השני רעות בעיניהם, ברירה אחת עומדת בפניהם: הכרזה של כולנו יחד שמכאן ואילך שמים לזה סוף. מי שלא יהיה מוכן להצטרף להכרזה הזו, יעיד על עצמו.

י"ב בשבט ה׳תשפ"ו30.01.2026 | 06:45

עודכן ב