כל העיניים על חמאס: חזרת החטוף האחרון מובילה לשלב הבא

יחד עם רן גואילי - ישראל החזירה לעצמה את מה שהיא איבדה. את האחדות סביב השבת החטופים יש להפנות כעת להשלמת המשימה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מחבלי חמאס ברצועת עזה חוגגים את הפסקת האש הקודמת | AFP

מחבלי חמאס ברצועת עזה חוגגים את הפסקת האש הקודמת | צילום: AFP

ישראל החלה אתמול (שני) – לאט לאט – להסיר את הסרט והסיכה הצהובים. מרחובות וכיכרות ברחבי הארץ, הוסרה תמונתו של החטוף האחרון. רן גואילי חזר הביתה.

עוד כתבות בנושא

גואילי היה שוטר בן 24, שעם שחר ב-7 באוקטובר, עשה את מה שישראלים עושים יותר מכל עם אחר בעולם: הוא רץ לעבר הסכנה. כשמחבלים ועזתים מן השורה חדרו לישראל והחלו לבצע את הטבח המחריד, הוא תפס את נשקו והתער קדימה. פצוע בזרועו, הוא המשיך להילחם ליד קיבוץ עלומים וחיסל מחבלים עד הכדור האחרון. אמו, טליק גואילי, יכולה כעת לקבור אותו בקבר ישראל.

במשך 848 ימים, היא סירבה לשתוק. "אני אמו הגאה של רן", אמרה שוב ושוב - גם כאשר כמעט כל שאר החטופים, חיים או מתים, כבר הוחזרו. יחד עם בעלה, איציק, היא לא הרפתה מדרישתה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא לסגת מילימטר.

הכי מעניין

נשיא המדינה יצחק הרצוג, עם קבלת ההודעה על השבת החלל החטוף האחרון | דוברות בית הנשיא

מה שבא לאחר מכן היה נדיר בחייה הציבוריים הסוערים של ישראל. הקואליציה והאופוזיציה, צה"ל והחברה האזרחית, עמדו יחד. במדינה המאוימת באופן קבוע - במיוחד על ידי איראן - החזרת רן הביתה הפכה למשימת דגל לאומית. ישראל לא משאירה אף אחד מאחור.

משבר החטופים עורר סערות פוליטיות עזות, רבות מהן כוונו נגד נתניהו על כך שלכאורה העדיף מלחמה על פני עסקה. אך משהו עמוק יותר התרחש. תנועת המחאה העצומה, נתקלה - לעתים קרובות מבלי משים - בנחישות הממשלה להילחם למען יקיריהם, לא בפחד או בשיתוק, אלא בנחישות להשלים את המשימה.

עוד כתבות בנושא

חמאס הבין בדיוק מה מונח על כף המאזניים. הוא עיכב, חסם וחילל, בתקווה למנוע את הרגע שבו צה"ל יחזיר סוף סוף את רן הביתה. מאמץ מודיעיני כביר הוא שאיתר אותו. חיילים עבדו תחת לחץ פסיכולוגי קיצוני, בסיוע רופאים ופסיכולוג, בדקו מאות קברים לפני השלמת המשימה, תוך הבטחה ששרידיהם של תושבי עזה ייקברו מחדש בכבוד.

חמאס גם הבין את הסכנה הגדולה יותר לעצמו: שהחזרת החטוף האחרון תפנה את הדרך למה שחייב לבוא אחר כך. השלב השני של כל תוכנית הוא בלתי נמנע - התפרקות מנשק. ישראל השיבה לעצמה משהו שאיבדה: אחדות. אחדות זו חייבת להפוך כעת למדיניות.

כוחות צה"ל במעבר רפיח. | דובר צה"ל

כוחות צה"ל במעבר רפיח. | צילום: דובר צה"ל

פתיחת מעבר רפיח למצרים, בתנאים מחמירים ותיאום שעל פי הדיווחים מעורבים בו השליח המיוחד של ארה"ב למזרח התיכון סטיב ויטקוף וחתנו של טראמפ ג'ארד קושנר, נראית כצעד מחושב על מנת לשלול מחמאס את האמצעים לחזור על 7 באוקטובר נוסף.

פרק נוסף נסגר. נתניהו יצא מחוזק פוליטית. הקשר עם טראמפ - שמילא תפקיד במאמץ להשבת החטופים - התחזק. אך משמעות חזרתו של רן גואילי חייבת להיכתב בבירור, בכחול ולבן. האחדות שנוצרה סביב החטופים חייבת כעת להיות מופנית להשלמת המשימה - פירוק חמאס מנשקו - והתמודדות עם האיום הגדול והממשמש ובא של איראן.

עוד כתבות בנושא