עשרה חודשים מכהן שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי בתפקיד. כשאנו מבקשים ממנו להצביע על רגעי השיא במהלך הכהונה, הוא לא מהסס. מבחינתו מדובר בשיבת החטופים מעזה. "זה היה מראה סוריאליסטי, אולי כמו הנחיתה על הירח ביולי 1969. אתה לא מאמין שאתה רואה משהו שחשבת שלעולם לא תראה".
הריאיון מתקיים בלשכתו בבניין השגרירות בירושלים. גשם זלעפות ניתך על החלונות, ובפנים מרחפת כעננה האפשרות של התקפה אמריקנית באיראן, שתביא אולי למתקפה איראנית על ישראל.
הנשיא טראמפ הבטיח למפגינים שהעזרה בדרך, והוא ידוע כמי שמקיים הבטחות. בהתחשב בעובדה שאין נושאות מטוסים באזור, נראה שמדובר בפעולה מוגבלת כלשהי.
"בוודאי לא אוכל לומר לכם וגם לא הייתי מנסה לנחש את צעדי הנשיא טראמפ", עונה האקבי. "אני יודע שאתמול (יום שלישי) נאמר בבית הלבן שכל האפשרויות מונחות על השולחן, והייתי מסתפק באמירה הזו. לא הייתי אומר שהנשיא מהסס, אני חושב שהוא שוקל ומעמיק. הוא רוצה לראות את העם מסוגל להתוות את עתידו בעצמו. הוא מודאג מאוד, כמובן, מכך שכפי הנראה כמה אלפי אנשים כבר נהרגו בידי ממשלתם רק משום שהפגינו. זה מטריד אותו מאוד. מה הוא יעשה בתגובה – רק הוא יודע, והוא עדיין לא שיתף בכך את העולם. אבל כפי שאתם יודעים הנשיא נוטה להיות שקוף מאוד, וכשהוא יהיה מוכן להכריז על משהו – הוא יעשה זאת".
שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי | צילום: נעמה שטרן
אתה מאמין שפעולה צבאית יכולה להפיל משטר?
"אני לא חושב שמישהו מאמין שפעולה צבאית תהיה הגורם המכריע. זה בעיקר יהיה רצון העם, ונחישותו להשתחרר מהכבלים. אם תהיה פעולה צבאית היא תהיה כתמיכה במפגינים, כהרתעה מפני רצח אזרחים. לדעתי, מה שיפיל את המשטר הוא מה שאנחנו רואים שמתרחש ברחובות איראן. זה העם שעושה זאת, אני לא חושב שזה יקרה בגלל משהו שיבוא מבחוץ. זה התסכול והייאוש של העם מממשלה שהפכה את החיים לבלתי אפשריים. אי אפשר לקנות כיכר לחם או להשיג בקבוק מים, הכלכלה שלהם בקריסה. הם ראו איך ממשלתם לא רק בזבזה את הכסף שיכול היה לבנות את המדינה, אלא עשתה זאת כדי לממן את חמאס, את חיזבאללה ואת החות'ים, שרוצחים אנשים בכל רחבי העולם. אזרחי איראן זוכרים שלפני 47 שנים הם חיו באחת המדינות המודרניות ביותר בעולם – מוקד של רפואה, חינוך, אומנות, אופנה ומוזיקה – קנאת העולם כולו. האייתוללות הגיעו והשמידו כל חלקה טובה. הצעירים, גם אם לא חוו בעצמם את התקופה ההיא, בהחלט שמעו עליה. וחשוב מכך, הם יודעים איך נראים החיים שם היום. זה לא מקום נעים לחיות בו".
פעולה כמו חיסול המנהיג העליון תביא לתוצאה חיובית?
"אני לא בטוח אם זה בכלל היעד, ואני לא יכול לומר שיש כרגע שאיפה לפגוע במנהיג. העם שם מקווה שהמשטר יופל, אבל יש כבר דיבורים על מקלט מדיני, על דרך לאפשר להנהגה לצאת מהמדינה. זה לא משהו שאני יכול להרחיב עליו".
תמיד יש חשש שמשטר אכזרי אחר יתפוס את מקומו.
"נכון. זה כמו בשיר של להקת The Who, 'פגשנו את הבוס החדש, והוא אותו הדבר כמו הישן'. אבל אני חושב שאותם אנשים שקמו נגד המשטר הזה לא יהיו מוכנים לקבל משטר אכזרי נוסף שיעשה את אותן טעויות נוראיות".
אפשרות המשא ומתן ירדה מהשולחן?
"לא. עד אתמול היא הייתה על השולחן, אז הייתי כולל גם אותה".
האקבי מפציר באיראנים לקחת ברצינות את דברי הנשיא שלו. בקיץ שעבר, הוא אומר, הם לא עשו זאת. "אולי הם לא האמינו שהוא רציני כשאמר להם 'אל תתקדמו לנשק גרעיני, אל תעשירו אורניום'. בדרום ארה"ב, שממנו אני בא, אומרים: 'אין חינוך במכה השנייה שנותנים לפרד'. כלומר, אם לא למדת בפעם הראשונה, כנראה לא תלמד בפעם השנייה".
מה יהיה התפקיד האסטרטגי של ישראל בפעולה הזו?
"זו החלטה שרק ישראל צריכה לקבל. אני חושב שלישראל יש אותו רצון שיש לארה"ב – שהמשטר האכזרי הזה, שמאיים על העולם, ייעלם. אנשים שוכחים: איראן איננה רק איום אזורי, היא איום עולמי. היא נותנת החסות המדינתית מספר אחת בעולם לטרור. לחיזבאללה לבדו יש שלוחות ברחבי דרום אמריקה ומרכזה, ב־12 מדינות שונות. אז כשאנשים שואלים מי צריך להתעניין במה שקורה באיראן, התשובה היא כולם. בכל העולם יש אנשים שנהרגו בעקבות פעילות איראנית – ישירה או באמצעות שלוחות כמו חמאס, חיזבאללה והחות'ים".
נחושים למנוע 7 באוקטובר
אם הזכרנו את חיזבאללה, האם התקבלו החלטות בעת הפגישה של נתניהו עם טראמפ לפני שבועיים לגבי פעולה ישראלית נגד ארגון הטרור, לאחר שממשלת לבנון לא עמדה ביעד של פירוק חיזבאללה מנשקו?
"אני חושב שהממשלה הלבנונית משתפרת, שהיא נוקטת עמדה חזקה ואפקטיבית יותר בחודשים האחרונים בנוגע לבלימת חיזבאללה באזור הזה", אומר האקבי, ומתייחס גם להצהרה הלבנונית בעניין השלמת השלב הראשון בבלימת ארגון הטרור, מדרום לליטאני.
אז אתה אומר שוושינגטון מתכוונת לתת לממשלת לבנון עוד זמן, לפני פעולה ישראלית?
"לא, אני לא אומר שום דבר כזה. מה שאני אומר הוא שחיזבאללה הוא איום ממשי. ישראל מכירה בכך, והייתה תקיפה מאוד בהרחקת חיזבאללה מגבולה הצפוני. היא נחושה לעשות זאת, כפי שהיא צריכה להיות, וארה"ב בהחלט הייתה מוכנה לתמוך בישראל בהגנה על גבולה הצפוני. אנשים לא מבינים ש־200 אלף ישראלים נעקרו מהצפון בגלל הרקטות והפצצות של חיזבאללה. בספטמבר 2024, לפני שבאתי לכאן כשגריר, ביקרתי בקריית־שמונה במסגרת פרויקט טלוויזיוני. עיירה של 25 אלף איש שהיו בה אז רק אלפיים תושבים, רובם נותרו בעיר רק כדי לשמור על המערכות החיוניות כמו מים וביוב, כדי שאנשים יוכלו לחזור. זה מצב שאנשים מעטים בעולם היו צריכים להתמודד איתו".
האם הממשל מבין את הדאגה העמוקה של ישראל בעניין נשיא סוריה אחמד א־שרע? את העובדה שהוא לא "בחור נהדר" כפי שנאמר בבית הלבן, במיוחד לאחר שבנוסף לעברו הג'יהאדיסטי הוא גם טבח בדרוזים?
"הייתה התקדמות ברורה, והיא נמשכת, בשיחות הישירות בין ישראל לסוריה. יש עדיין הרבה עניינים להתמודד איתם. ישראל לא הסיגה לחלוטין את כוחותיה מכיוון שהיא לא מתכוונת לאפשר עוד 7 באוקטובר – לא מהצפון, לא מהמזרח, לא מהדרום ולא מהמערב. ואני לא מכיר אף אחד שיכעס על ישראל בשל רצונה לוודא שזה לא יקרה".
כוחות חמאס בשג'אעייה אחרי איתור חלל חטוף, נובמבר 2025 | צילום: גטי אימג'ס
אחרי שכמה ממדינות אירופה הביעו הסתייגות מהפעולה בוונצואלה וממאסר הנשיא מדורו, אנחנו שואלים את השגריר אם עדיין יש מקום לצפות לשיתוף פעולה מצידן בכל הקשור לסנקציות נוספות על איראן ולתמיכה בפעולה צבאית. האקבי אומר כי אמריקה לא תמתין לאישור אירופי כדי לבצע את מה שהיא מוצאת לנכון. לדבריו, שיתוף הפעולה קיים, כפי שקרה בהפעלת מנגנון הסנאפבק בספטמבר החולף, אז הושתו מחדש על איראן העיצומים שהיו עליה קודם לחתימת הסכם הגרעין של הנשיא אובמה.
"לא כל דבר שהם עושים הוא רע ויש כמה דברים שהם עושים נכון", מחייך השגריר ומוסיף כי התאכזב כאשר אותן מדינות ביצעו כמה "תרגילים", כלשונו, בהן הכרה במדינה פלסטינית, למרות בקשת ארה"ב. "שר החוץ רוביו הבהיר שזה יפגע קשות במשא ומתן על השבת החטופים, וזה אכן קרה. אני יכול להעיד שזה פגע באופן ישיר בשיחות שאני עצמי ניהלתי ברמאללה עם גורמים פלסטיניים בניסיון לפתור את המבוי הסתום הכלכלי. זה הביא לעצירה מוחלטת".
מתי היית ברמאללה בפעם האחרונה?
"בחודש שעבר".
הגירה מעזה עדיין על הפרק
שעות ספורות לאחר שיחתנו עם האקבי, הכריז שליח הבית הלבן סטיב ויטקוף על מעבר לשלב השני של הפסקת האש בעזה. ההכרזה כללה מחויבות לפירוק חמאס מנשקו והשבת החטוף האחרון, רן גואילי, אולם לא פירטה כיצד יתבצעו הפעולות האלה. שאלנו את השגריר אם בהתחשב בכך שאנחנו לא רואים מדינות שמוכנות להיות שותפות לכוח הייצוב הבינלאומי ולהשתתף בפירוז הרצועה, ארה"ב תראה עין בעין עם ישראל את האפשרות שצה"ל יעשה זאת בעצמו.
"אני לא יכול לענות איך זה ייעשה. הנשיא הבהיר שחמאס יתפרק מנשקו. יש לזכור כי חמאס הסכים להתפרק מנשקו, הם חתמו על הסכם הפסקת האש. יש שני חלקים גדולים שבהם הם הפרו את ההסכם: הראשון הוא כמובן פירוק מנשק, השני הוא החזרת כל החטופים. עדיין יש לנו חטוף שצריך להחזיר. אלו שתי הפרות קריטיות של ההסכם. הנשיא הבהיר שהוא מצפה ששני הסעיפים הללו ימולאו. הוא מצפה מהם לעמוד במה שהם הסכימו עליו. איך זה יקרה ומי יעשה את זה, אני לא בטוח שאני יכול להשיב על כך היום".
האם יש כוח אחר בעולם שיכול לעשות זאת מלבד ישראל?
"אנחנו יודעים שישראל יכולה, אני לא חושב שישראל רוצה", הוא אומר, אף שחברי קבינט תיארו כי צה"ל כבר מכין תוכניות מבצעיות לשם כך. צריך לזכור שיעדי המלחמה של ישראל מדברים על הכרעת חמאס, לא רק על השבת החטופים.
"ישראל שפכה מספיק דם בעזה כדי להוציא את החטופים. רבים מהאנשים בעולם לא הבינו שהסיבה שהמלחמה נמשכה כל כך הרבה זמן לא הייתה כי ישראל רצתה שהיא תימשך, אלא כי היו חטופים. אם יש לך בן או בת שמוחזקים כבני ערובה והם מורעבים, מעונים, נאנסים ומוכים, אתה לא אומר 'אני אחזור כשיהיה יותר נוח'. אתה תעשה כל שביכולתך עד שתחזיר את בני הערובה שלך הביתה".
אז אתה אומר גם שלא נראה שום מהלך שיקום רציני בעזה לפני שהחטוף האחרון, רן גואילי, יוחזר?
"לא אמרתי את זה, כי אני לא יודע. השאלה מבחינת ארה"ב היא לא כמה מהר השיקום יקרה, אלא כמה יעיל זה יהיה כשזה יקרה. לעשות את זה נכון חשוב יותר מאשר לעשות את זה מהר. אנשים מתנהגים כאילו לא הייתה שום התקדמות. אתם צוחקים? אנחנו עכשיו בחודש הרביעי ברצף שבו תושבי המדינה הזו לא רצים למקלט. זו התקדמות גדולה. אצלי בבית זו חתיכת התקדמות שאין צורך לרוץ למקלט בשתיים בלילה. זו הפסקת אש יעילה מאוד".
צילום: נעמה שטרן
אבל בינתיים חמאס בונה את המנהרות שוב. 20 אלף איש הצטרפו לארגון הטרור. הם משקמים את המנהרות, משיגים תחמושת ונשק, ומתכוננים לשלב הבא.
"אני חושב שזו הסיבה שהנשיא טראמפ הבהיר השבוע שהם יצטרכו להכיר בכך שהם סיימו שם, שהם גמורים. ואם הם לא רוצים לוותר על זה מרצונם, זה יקרה בדרך אחרת. והוא די טוב בקיום הבטחותיו. האיראנים למדו את זה בדרך הקשה. הוא אמר לאיראן שאפשר לעשות את הדברים בדרך הקלה או בדרך הקשה, והוא אמר בדיוק את אותן המילים לחמאס".
האם תוכל לומר אילו מדינות עומדות להשתתף בכוח הייצוב הבינלאומי בעזה?
"לא אוכל לפרט".
תוכנית ההגירה מעזה ירדה מהפרק כי ישראל לא תרמה את חלקה, או משום שהיה קשה מדי למצוא מדינות שיקלטו עזתים?
"אני לא חושב שזה ירד מהשולחן, אפילו עכשיו. אם אנשים ירצו לעזוב את עזה, תינתן להם ההזדמנות לעזוב. זה יהיה תלוי במדינות שיחליטו שהן מוכנות לקבל אותם".
עוד כתבות בנושא
ארה"ב מנהלת משא ומתן עם מדינות כלשהן בנוגע לכך?
"היו שיחות עם הרבה מדינות, אבל זה באמת תלוי קודם כול במדינות המארחות שאומרות שיקבלו אנשים מעזה, ואז, הכי חשוב, יותר מכל דבר אחר, שאנשים בעזה יאמרו שהם רוצים התחלה חדשה. אבל גם ישראל וגם ארה"ב היו מאוד ברורות לאורך כל התהליך הזה, שאנשים יהיו חופשיים לעזוב את עזה אם הם רוצים".
יש דרישה אמריקנית שישראל תפתח את מעבר רפיח לשני הכיוונים?
"אני לא בטוח שהישראלים יפתחו לפני שהחטוף האחרון יחזור. אני לא מכיר לחץ אמריקני על ישראל לפתוח את המעבר. אמריקה מסתכלת על הרצון לפרק את חמאס מנשקו ולהחזיר את החטוף. אלה הדברים שנמצאים בעדיפות גבוהה. כל התקדמות שאפשר להשיג, תושג".
חילוקי דעות מתוך ידידות
אחת המחלוקות בין ישראל לארה"ב נוגעת לסוגיית היחס לטורקיה ולנשיא שלה. בעוד ארדואן זוכה למחמאות מפליגות מפיו של טראמפ בנוסח "הוא חבר שלי" ו"אני אוהב אותו", הוא משתלח בנאצות אנטישמיות נגד ישראל כמו "נתניהו וממשלתו הם נאצים בני זמננו". ישראל מסרבת לשתף את טורקיה בכוח המשימה בעזה, ארה"ב הייתה רוצה אחרת.
"אני לא מקבל את התפיסה שאמריקה 'דוחפת' את ישראל וישראל 'דוחפת' את אמריקה – תיאור כזה מחמיץ את הנקודה", אומר השגריר. "הרעיון שאמריקה אומרת לישראל מה לעשות הוא מגוחך. לאמריקה ולישראל יש שותפות ייחודית שאין לנו עם אף מדינה אחרת. הקשר בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו הוא יוצא דופן, גם ברמה האישית וגם הממשלתית. יש לפעמים חילוקי דעות, אבל הם מכובדים והם לא שוברים את הקשר. זה קשר כן ואמיתי. לפעמים רואים דברים אחרת אבל מבינים את ערך השותפות, ושום דבר לא ישבור אותה".
אפילו לא מכירת אף־35 לטורקיה?
"אני לא רואה קבלות על מכירה כזו, אני לא חושב שזה יקרה. יש בעיות משפטיות, כל עוד יש להם ציוד רוסי. אני גם לא בטוח שהקונגרס יאשר זאת. כל עוד הרטוריקה של הנשיא ארדואן כלפי ישראל חריפה כל כך, אני לא רואה את זה קורה בקרוב".
הפוליטיקה הפנימית בישראל משפיעה על הברית עם ארה"ב?
"יש לנו בארה"ב בעיות פוליטיות משלנו, ולישראל יש את שלה. איננו מנסים לנתח לפרטי פרטים את הפוליטיקה הישראלית, כמו שאתם לא מנתחים את שלנו. גם לנו קשה להבין את הפוליטיקה שלנו, אז לא נצפה ממישהו מעבר לים להבין אותה".
לאחרונה מתרבים הקולות, גם במפלגה הרפובליקנית, שמשנים את הטון כלפי ישראל, על סף האנטישמיות ואף מעבר לו. למשל אנשי MAGA, טאקר קרלסון או סטיב באנון המקורבים לנשיא. עד כמה אתה מודאג מכך?
"הם לא רבים, אבל הם רועשים. צריך לזכור שתנועת MAGA איננה מוגדרת על ידי גורם סורר כזה או אחר, אלא על ידי הנשיא. זה המותג שלו, והוא מגדיר אותו. והוא הבהיר השבוע בצורה ברורה מאוד: אין מקום לאנטישמיות במפלגה הרפובליקנית, נקודה. יותר ברור מזה - אין. הקולות האנטישמיים והאנטי־ישראליים הללו רחוקים מאוד מהמיינסטרים של המחשבה האמריקנית, ובוודאי מהרפובליקנים. הם גורמים רעש, כמו ילד בן שנתיים שצועק בסופר. הוא מקבל תשומת לב, אבל לא בהכרח את הדגנים שהוא רוצה".
לפני שבועות ספורים ביקרה בארץ משלחת גדולה של אנשי דת אוונגליסטים, מתוך רצון להיאבק בהתרחקות האוונגלית מישראל. גם אתה שוחחת איתם, כאדם מאמין. האם באמת יש התרחקות מישראל בקרב הדור הצעיר של האוונגליסטים?
"אני די מודאג מזה, עד שביקשתי מאלפי הכמרים האלה שיחזרו הביתה ויספרו לצעירי הקהילות שלהם מה הם ראו כאן, מה שמעו. שיבקשו מהם לבוא לישראל בעצמם, כדי שיבינו טוב יותר את מערכת היחסים הזו ואת ערכה. ביקשתי שיוודאו שבני קהילתם מבינים מה אומר התנ"ך. בסופו של דבר, הסיבה ההיסטורית לתמיכה החזקה בישראל מצד הקהילה האוונגליסטית היא שאנחנו דבקים ברעיון שהתנ"ך הוא אמת. אם מגיעים לנקודה הזו, זה נהיה די קל".
הכסף הקטארי
אנחנו רואים עלייה באנטישמיות בארצות הברית, כולל הצתה לאחרונה של בית כנסת במיסיסיפי. האם הממשל יכול להיות תקיף יותר כלפי התופעה?
"שמחתי מאוד לראות את הנשיא מגנה את זה בלי היסוס. אנחנו צריכים שכל מי שמוחו מתפקד עדיין, ידחה את הכפירה הזו ואת רמת השנאה. זה מאוד מאוד מזיק למדינה חופשית להתחיל להאשים את העם היהודי במשהו. ושתיקה היא הסכמה. אני אומר לקהלים רבים שאני מדבר בפניהם: אם אתם שומעים משהו שהוא שערורייתי ולא נכון ולא אומרים דבר, המשמעות היא שאתם מסכימים. זה מה שקרה ברייך השלישי. זה מה שהפך את היטלר ליעיל כל כך ומה שאפשר לו לעשות את הדברים הנוראיים שעשה, כי יותר מדי אנשים שתקו.
עוד כתבות בנושא
"מה שאני אומר הוא: אל תשתקו, היו נועזים, התנגדו. אם טאקר קרלסון קם ואומר משהו כמו 'כולם יודעים שג'פרי אפשטיין היה סוכן מוסד', אל תשבו שם ותהנהנו בראשכם, כי האמת היא שאתם לא יודעים שזה נכון. אז תגידו 'לא, אנחנו לא יודעים שזה נכון. למה אתה לא מראה לנו את המסמכים?' ואם הוא לא יכול להוכיח, אז אִמרו לו 'אל תגיד את זה שוב לעולם, כי אתה לא יכול להוכיח את מה שאמרת וזה שקר'. אנחנו צריכים להיות נועזים יותר בהתנגדות לדברים שפוגעים מאוד. אנשים אומרים שאלה רק מילים, אבל מילים מובילות אנשים לעשות דברים רעים. ראינו את זה לאורך ההיסטוריה. זו הסיבה שאנחנו לא יכולים לשתוק".
אז אולי אנחנו צריכים לשמוע יותר התנגדות רשמית למימון קטארי של משפיענים או אוניברסיטאות ומוסדות חינוך בארה"ב?
"אני חושב שזה משהו שצריך לבחון ולחשוף בזהירות רבה, מאיפה מגיע הכסף לתוכניות לימודי מזרח־תיכון באוניברסיטאות גדולות, מי מממן חלק מהמחאות הפרו־חמאסיות באוניברסיטאות היוקרה. אתם לא יכולים להגיד לי שאלה מחאות אורגניות. כולם מופיעים עם פוסטרים מודפסים מראש, אפילו האוהלים שהם הקימו בקמפוסים זהים בדיוק. אם תסתכלו על ההיסטוריה של כמה תנועות מחאה אחרונות, זו אותה קבוצת אנשים. זה היה 'לכבוש את וול סטריט', הפך ל'חיי שחורים נחשבים' ואז ל'פרי פלסטיין'. אלה אותם אנשים שיש להם אותו בית דפוס שמדפיס את הפוסטרים ונותן להם את האפשרות להיות מפגינים במשרה מלאה. מישהו משלם על זה. דברים לא מודפסים חינם, לא מקבלים אוהלים חינם, לא מאכילים אנשים שאין להם עבודה והם פשוט יושבים וכובשים קמפוסים בחינם. מי משלם על הטיסות והמלונות שלהם כדי לנסוע מחלק אחד של המדינה לחלק אחר לצורך המחאה? מישהו עושה את זה, אנחנו צריכים להגיע לשורש העניין".
אתה יודע מי משלם על זה?
"לא אוכל לומר לציטוט מה שאני יודע. יש לי כמה חשדות שלא אכנס אליהם כי אני לא יכול להוכיח אותם. אני לא רוצה לעשות את אותו הדבר שאני מאשים בו חלק מהאנשים בצד של המשוגעים, שמפזרים הצהרות שהם לא יכולים להוכיח. יש לי דעות, אבל דעה היא לא עובדה".
השאירו את ההומור בבית
במהלך השנים נודע האקבי כמנהיג דת אוונגליסטי ותומך מובהק בהתיישבות ביהודה ושומרון, שהוא רואה בה את התגשמות תפיסתו הדתית. כבר מתחילת כהונתו כשגריר היה ברור שאם הדבר היה תלוי בו, תקופת כהונתו כאן הייתה כוללת החלת ריבונות ישראלית באזור הלב התנ"כי של המדינה, ואולם כשגריר הוא מקפיד ליישר קו עם מדיניות הבית הלבן. אנחנו שואלים אותו במישור האישי, עד כמה הוא מאוכזב שזה לא קורה. "זו סוגיה שהישראלים מקבלים החלטות לגביה בעצמם", הוא משיב.
לפני החתימה על הפסקת האש, הנשיא טראמפ התחייב בפני כמה מדינות מוסלמיות שהדבר לא יקרה.
"לא ידוע לי שיש מגבלת זמן בעניין הזה. אני כן יודע שרק לאחרונה ישראל בנתה 19 קהילות חדשות בשטח C. לישראלים יש זכות לחיות בישראל, זה הדבר הבסיסי. ממשל טראמפ הכיר בכך שזו לא הפרה של החוק הבינלאומי".
אזור בנימין, למשל, שהנכדים שלך מצאו בו לאחרונה מטבעות מימי בית שני, הוא כמובן חלק מישראל.
"80 אחוז מהתנ"ך התרחש ביהודה ושומרון. זה חלק די גדול מהארץ, שהקשר היהודי אליו מתחיל לפני 3,800 שנה. יש קשר חזק, לא רק מקראי. קשר ארכאולוגי והיסטורי חזק".
אז אנחנו יכולים להיות בטוחים שלא תוקם מדינה פלסטינית כל עוד טראמפ נשיא?
"לא כל כך חשוב מי הנשיא. כשאנשים אומרים שתהיה מדינה פלסטינית, אני אומר שזו השקפה שאפתנית. אני מבקש שיראו לי על מפה איפה הגבולות, מי שולט עליהם ואוכף אותם, מי מגן על הישראלים מפני טרור. עד שיענו על השאלות האלה, אני לא יודע אם יש איזשהו דיון שאפשר לקיים בנושא, מעבר לכך שמישהו יכול לומר שהוא מקווה שיום אחד זה יקרה. זה בסדר, אתה יכול לקוות כמה שאתה רוצה, אבל יש מציאויות מסוימות שצריך לבחון אותן ולהתמודד איתן, ואני פשוט לא רואה אף אחד שמגיע עם רעיונות קונקרטיים איך לגרום לזה לעבוד".
בחודשים האחרונים מבקר האקבי באופן רצוף ביישובי יהודה ושומרון ואף מבלה שבתות ביישובים ומתארח בבתי התושבים. הוא מרבה לסייר באזורים הללו ולוקח לשם את אורחיו. גם בבתי רבנים חרדים בבני־ברק ביקר השגריר, ולפני ראש השנה למד לתקוע בשופר.
כשאנחנו מזכירים לו את הפרסומים שלפיהם ביקש לרכוש בית באפרת, הוא פורץ בצחוק. "לפני עשר שנים הגעתי לשם להנחת אבן פינה וציינתי שזו קהילה יפה, עם בתים טובים, בתי ספר, פארקים, חנויות, מרכזים רפואיים ומה לא. בארה"ב, כאשר מדברים על התנחלויות, אנשים חושבים על אוהלים וקרוונים. אמרתי שצריכים להבין שלא מדובר על כפר בדואי פרימיטיבי אלא על קהילות מתוכננות היטב, ואז הוספתי בהומור, מי יודע, אולי אקנה פה בית. פתאום אשתי מתקשרת מארה"ב ושואלת 'מה לעזאזל אתה עושה? סוכנות AP פרסמה שאתה קונה בית בגדה המערבית'. אמרתי 'ידעתי שלישראלים יש חוש הומור אבל היום הם השאירו אותו בבית'...".
בעשרת החודשים שלו כאן הספיק השגריר לחוות ארבע מלחמות, כלשונו, ולרוץ שוב ושוב למקלט כמו כל הישראלים. "כשפרצה המלחמה, פינו תחילה חצי מצוות השגרירות", הוא מספר. "הרבה אנשים עם ילדים יצאו מכאן, כדי שהם לא יחוו טראומה. מי שנשאר נאלץ לעשות עבודה של שני אנשים, והם עשו זאת, מסביב לשעון. זו הייתה תקופה אינטנסיבית ולא משעממת, כל הזמן קרה משהו. זו שגרירות שאין דומה לה בעולם. לא הייתי רוצה את זה אחרת. אני אוהב להיות כאן, אני מרגיש כאן בבית".
האקבי מדגיש את מסירותם של אנשי השגרירות, גם כאשר הממשל בוושינגטון הושבת לחודשיים בעקבות עימותים פוליטיים. "איש לא קיבל משכורת אבל הם עבדו קשה מתמיד, כי היינו צריכים לטפל בכל אלה שבאו כדי לגבש את תוכנית השלום לעזה, לפעמים 300 איש בו־זמנית שצריכים מלון, הסעה, לרדת לעוטף עזה ולהיפגש עם גורמים ישראליים. יש לנו קבוצה יוצאת דופן של אנשים שעובדים קשה מאוד כדי לייצג את ארצות הברית, והם עושים זאת בדרך שגורמת לי גאווה עצומה".