ממשל טראמפ לוחץ על ממשלת ישראל והעומד בראשה להתקדם עם מתווה 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, אל עבר שלב ב', שמטרתו כינון הממשלה החדשה ברצועת עזה - אחרי פירוק ארגון הטרור חמאס מנשקו. כחלק מהמהלכים הללו, מעבר רפיח עתיד להיפתח השבוע לשני הכיוונים - מצרים ורצועת עזה - אף על פי שהחלל החטוף האחרון, רס"מ רן גואילי הי"ד, טרם הושב לקבורת ישראל.
חלק ארי בשלב ב' הוא פירוק החמאס מנשקו, והנשיא האמריקני הציב בימים האחרונים, שוב ושוב, אולטימטום לחמאס, לפיו אם לא יתפרק מנשקו - "הוא יושמד".
עוד כתבות בנושא
ברקע הדברים הללו, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, הוועדה למדיניות חוץ והסברה, בראשות ח"כ משה טור פז ממפלגת יש עתיד, קיימה היום (ראשון) דיון שעסק במערכת הכלכלית בעזה. חלקו הראשון של הדיון היה גלוי, וחלקו השני חסוי.
הכי מעניין
הוועדה ביקשה ללמוד מנציגי משרד הביטחון, משרד החוץ, המל"ל, צה"ל ובנק ישראל, על מאפייני המערכת הכלכלית ברצועה, הכוללת: כסף מזומן, בנקאות, תשלום שכר, עסקים, כסף דיגיטלי, הברחות, המנגנון הבינלאומי של חמאס חו"ל ועוד. בנוסף, ביקשה הוועדה לבחון מה הדירקטיבה הממשלתית בנושא, ומה הצעדים שנעשים למיטוט המערכת הכלכלית בעזה ובחו"ל.
במהלך הדיון, נציג המל"ל אמר שבעוד שארגון הטרור התחייב לפירוקו - בפועל מעשיו הפוכים והוא משקיע בהתעצמותו הצבאית: "אנחנו מודעים לכך שחמאס הצליח בדרכים שונות להשיג משאבים ולהתעצם - בהם גם הסיוע ההומניטרי. אנו מקיימים לאורך השנים מאמצים שיטתיים לעקוב אחר ערוצי הסיוע ולצמצם את היכולת של חמאס להתעצם באמצעותם".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה טור פז, אמר: "במהלך המלחמה עזה קיבלה סיוע בינלאומי בהיקף של כ-7 מיליארד דולר - יותר מהסיוע השנתי הקבוע שישראל מקבלת. הסיוע עבר בעיקר דרך ארגוני האו"ם, אך גם מכספים אמריקניים. יתרה מזו, שיקום עזה מוערך ב-50 עד 70 מיליארד דולר - יותר מכלל הסיוע הרשמי שקיבלה הרשות הפלסטינית מאז הסכמי אוסלו".
ד"ר אהוד לוי, לשעבר ראש יחידת "צלצל" במוסד, שנועדה לסכל טרור באמצעים כלכליים, פירט על מקורות המימון של החמאס: "מעבר למזוודות הכסף המוכרות, קטאר מממנת את חמאס עזה וחמאס חו"ל במגוון דרכים, וחמאס מקבלת כספים גם מאיראן, האחים המוסלמים בעולם ומיסים פנימיים".
נציגי בנק ישראל הבהירו כי הבנקים הישראלים לא פועלים מול רצועת עזה והפעילות הקיימת היא מול בנקים ברשות הפלסטינית. עוד אמרו כי הפעילות הבנקאית מול הרשות הפלסטינית היא קודם כל "אירוע ביטחוני מדיני" ולא בהחלטות פנימיות של הבנקים.
נציג משרד החוץ דיווח כי מאז טבח שמחת תורה, ואף לפני כן, יש דירקטיבה למניעת התעצמות חמאס, כאשר משרד החוץ עוסק בעיקר בהתעצמות הכלכלית של חמאס בחו"ל, עוקב אחר גיוס הכספים, ומנסה למנוע את העברתו לרצועה. חלק מפעילות המשרד בנושא היא באמצעות קמפיינים מדיניים מול מדינות על מנת שיכריזו על חמאס כארגון טרור. הנציג אמר שעד טבח שמחת תורה, כ-40 מדינות עשו זאת - ומאז הצטרפו עוד 5 בלבד. יו"ר הוועדה ח"כ טור פז הגיב על הנתון: "משמעות הדבר היא שמעל 150 מדינות לא רואות בחמאס ארגון טרור. זה נתון מזעזע".
יו"ר הוועדה, ח"כ טור פז, סיכם את הדיון הרגיש, עם מבט לימים הקרובים ולהתקדמות בהסכם הפסקת האש מול עזה: "גוף שמייצר התקפה עם סד"כ של שתי אוגדות, על בסיס מודיעין, ובשילוב כוחות מהקרקע ומהים יחד עם ארטילריה, זה לא קורה רק עם כפכף וקלצ'ניקוב - זה קורה עם מערך חצי מדינתי עם הרבה כסף. כסף שהועבר בין היתר על ידי מדינת ישראל. ההחלטות הנוכחיות לפתוח את רצועת עזה מחדש ולא לקבל החלטות על גורם שיחליף את חמאס - חלק גדול מהבעיה. אנו במציאות חדשה ובעייתית מאוד ברצועת עזה".