בימים האחרונים השיח סביב בקשת "החנינה" של נתניהו מנשיא המדינה התמקד בשאלה האם היה ביניהם דיל מושחת של תמיכה במועמדות תמורת תמיכה בחנינה. אבל גם אם מייחסים להתנהלות של הרצוג מניע ענייני ואפילו משתכנעים מהטיעונים של נתניהו, העיתוי הנוכחי - רגע לפני בחירות כלליות - הופך את המהלך לבלתי הגיוני בעליל. זאת חנינה שלא תעזור לנתניהו להנהיג ולקדם אחדות, אלא מוסרת לידיים שלו נשק אימתני בתוך קמפיין שימור ראשות הממשלה.
בשונה מבקשות חנינה שמגיעות אחרי הרשעה ולרוב מציגות חרטה ונסיבות אישיות להקל בעונש, נתניהו לא רק ביקש מהנשיא להפסיק את המשפט באמצע תוך שהוא מסרב להודות באשמה או לקחת אחריות, אלא גם הציג את הבקשה כפעולה למען האינטרס הציבורי. לטענתו, הוא לא יכול לתפקד כראש ממשלה אם הוא נדרש כמה פעמים בשבוע לפקוד את בית המשפט - וזאת למרות שכדי למנוע את הוצאתו לנבצרות הוא טען בדיוק ההפך, כלומר שהוא על-אדם שיכול בו זמנית גם לנהל משפט וגם להנהיג מדינה. שחררו אותי מהמשפט, מבקש נתניהו, ואני אוכל לפעול להורדת הלהבות ולהחזרת האחדות בעם.
עוד כתבות בנושא
זה מגוחך אפילו לכתוב את המשפט הזה וקשה לחשוב על אדם תבוני שיקנה את זה שנתניהו יכול להיות מאחד העם, אבל לצורך העניין נצא מנקודת הנחה שבוז'י הרצוג מאמין בכך באמת ובתמים והסיבה היחידה שהוא שוקל ברצינות להיענות לבקשה היא כדי לאפשר לראש הממשלה להנהיג את המדינה ללא ההצקה המתמדת שבהליך משפטי. גם אם מתאמצים להיות תמימים ולייחס להרצוג את כל הכוונות הטובות שבעולם, זה פשוט לא עולה בקנה אחד עם הלו"ז הפוליטי.
הכי מעניין
מרגע שבית הנשיא מעביר את הבקשה למחלקת חנינות במשרד המשפטים, היא צריכה לפנות למספר גורמים כדי לקבל מהם מידע רלוונטי ואת חוות דעתם. זה אמור לקחת מספר שבועות, לכל הפחות. על בסיס המידע שאספה, מחלקת החנינות צריכה לגבש חוות דעת משל עצמה - מה שצפוי להוסיף עוד כמה שבועות לתהליך. חוות הדעת של מחלקת חנינות מועברת לשר המשפטים, ורק משם לבית הנשיא, ואז יגיע תורו של הרצוג, שלכל הפחות ירצה לייצר מראית עין של בחינה מדוקדקת ומעמיקה ואולי גם ייכנס למשא ומתן מול נתניהו. כלומר הפסקת המשפט באמצעות חנינה זה סיפור של כמה חודשים טובים, לכל הפחות.
הרצוג ונתניהו | צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90
הבחירות הכלליות לכנסת מתוכננות לסוף חודש אוקטובר הקרוב. אם נתניהו לא יצליח לייצב את הקואליציה שלו, הממשלה עלולה ליפול קודם והבחירות יוקדמו לאמצע השנה. כך או כך, אנחנו כבר בשנת בחירות. אם הרצוג יסכים לבקשה של נתניהו, החנינה תצא לפועל בין שבועות לחודשים ספורים לפני הבחירות הכלליות ובכל מקרה עמוק בתוך הקמפיין. כלומר שאם המטרה המוצהרת מאחורי הפסקת המשפט תהיה לאפשר לנתניהו להנהיג את המדינה, הרי שהיא תפוספס לחלוטין. בתקופת בחירות ראש הממשלה לא באמת עוסק בהנהגת המדינה - אין רפורמות, אין מהלכים אסטרטגיים ובטח שאין איחוי קרעים - אלא בעיקר בהיבחרות מחדש.
אבל "חנינה" נשיאותית לפני הבחירות לא רק תאפשר לנתניהו להשקיע את כל כולו בקמפיין ההיבחרות מחדש אלא גם תיתן לו רוח גבית מטורפת. לא בכדי נתניהו מנסה להפסיק את המשפט לא באמצעות עסקת טיעון מול התביעה, אלא הולך על מסלול קל של "חנינה" נשיאותית עוקפת - זה גם מאפשר משא ומתן קל יותר על התנאים, אבל זה גם יאפשר לו להעביר את המסר "אפילו נשיא המדינה, הגורם הממלכתי ביותר, מאמין שהמשפטנים תפרו לי תיקים כדי להדיח ראש ממשלה מכהן, ולכן הוא נתן לי חנינה חסרת תקדים". זה מסר ששווה לנתניהו המון גם בימים כתיקונם, אבל בתקופת בחירות זה נכס עצום שכלל אינו ניתן לכימות. כלומר חנינה עכשיו לא תסייע במאומה לנתניהו להנהיג את המדינה, אלא רק תתרום לקמפיין הבחירות שלו.
עוד כתבות בנושא
אם הרצוג אכן רואה לנגד עיניו את טובת המדינה, ולא את טובתו של נתניהו, אסור לו לקדם חנינה לפני הבחירות הכלליות לכנסת, שבהן גם הציבור יוכל להגיד את דברו לגבי המנהיגות שהוא רוצה לראות. אם נתניהו יצליח להרכיב ממשלה בראשותו, הרצוג תמיד יוכל לחזור לבקשת החנינה ולשקול אותה מתוך הנימוקים שהועלו בפניו. אם הציבור יבחר הנהגה אחרת, כל הנימוקים של נתניהו יאבדו גם ככה מהרלוונטיות שלהם - האחריות ללכד את הציבור כבר תהיה בידיים של מחליפו בתפקיד, המשפט כבר לא יפריע לו למלאכת הנהגת המדינה. יהיה לו מספיק זמן כחבר כנסת, או כאזרח מן השורה, לפקוד את בית המשפט מספר פעמים בשבוע וסוף סוף לאפשר לאמת לצאת לאור, כפי שלטענתו הוא מחכה כבר שמונה שנים. ניסיון של הרצוג לקדם מחטף חנינה עוד לפני הבחירות לא יותיר למרבית הציבור הרבה ברירה אלא לחשוד שמאחורי ההתנהגות הלא הגיונית מסתתרים כנראה גם שיקולים זרים.
הכותב הוא יו"ר ארגון העיתונאים לשעבר