המסכים בוול סטריט נצבעו אדום בוהק בשבועות האחרונים. הביטקוין, הנכס הדיגיטלי שרק לפני רגע נראה בלתי עציר, רשם ירידה חדה של כ-30% מהשיא, והחזיר את המשקיעים - הוותיקים והחדשים כאחד - לשאלות הקיומיות המוכרות. החרדה מובנת. בניגוד לשוק המניות שיודע "לתקן" את עצמו במתינות, שוק הקריפטו הוא פראי, אלים וחסר רחמים.
עוד כתבות בנושא
אולם, משקיע נבון יודע להבדיל בין מחיר ("Price"), לבין ערך ("Value"). בעוד המחיר בדולרים משתולל, הערך הפונדמנטלי של הביטקוין כנכס גידור (Hedge) רק מתחדד, במיוחד כשאנחנו מביטים על הנתונים המאקרו-כלכליים המדאיגים שמגיעים מכיוון וושינגטון. כדי להבין מדוע הביטקוין הוא רכיב חובה בתיק השקעות מודרני, אנחנו חייבים לחזור ליום שבו הכסף שלנו הפסיק להיות כסף.
החטא הקדמון של 1971
הכי מעניין
ב-15 באוגוסט 1971, נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון הודיע בשידור לאומה על ביטול הצמדת הדולר לזהב. עד לאותו רגע, לכל דולר שהודפס היה גיבוי מוחשי במרתפי הפדרל ריזרב. מרגע ההודעה, הדולר הפך למטבע "פיאט (Fiat)" - נייר שערכו נגזר אך ורק מהאמון בממשלה שהנפיקה אותו.
התוצאה הייתה הרסנית לאורך זמן: הממשלות קיבלו "צ'ק פתוח" להדפיס כסף ללא הגבלה כדי לממן גירעונות. הנתונים מראים כי מאז 1971, כוח הקנייה של הדולר נשחק ביותר מ-85%. אם ב-1970 יכולתם לקנות סל מוצרים ב-100 דולר, היום תזדקקו לכ-800 דולר לאותו סל בדיוק. האינפלציה היא לא "עליית מחירים", היא ירידת ערך הכסף.
ניקסון נואם לפני התפטרותו. | צילום: AP
חוב של 38 טריליון דולר: המתמטיקה לא משקרת
המציאות הנוכחית ב-2025 היא המשך ישיר של אותו ניתוק מהזהב. החוב הלאומי של ארה"ב חצה את רף ה-38 טריליון דולר. כדי לסבר את האוזן, מדובר בסכום שגבוה יותר מהתמ"ג של ארה"ב, סין, יפן וגרמניה גם יחד. הממשל האמריקאי נמצא בלולאה אינסופית: הוא צובר חוב, וכדי לשלם את הריבית על החוב הישן, הוא מדפיס כסף חדש או מנפיק אג"ח נוספות.
תהליך זה גורם לניפוח היצע הכסף (M2) בצורה שאינה ליניארית. המשמעות המעשית היא "דילול" החוסכים. הריבית הריאלית (הריבית בבנק פחות האינפלציה) היא לרוב שלילית. כלומר, כסף שיושב בבנק מפסיד ערך בוודאות סטטיסטית. זו הסיבה שאנשים מסתערים על נדל"ן ומניות ומנפחים בועות נכסים - הם לא מחפשים רווח, הם מחפשים מפלט מהכסף המזומן שנשרף להם בידיים.
צילום מסך של שעון החוב האמריקאי התופח: מעל 38 טריליון דולר חוב אמריקא | צילום: מתוך האתר https://www.usdebtclock.org/
הזהב החדש מול הזהב הישן
התגובה הטבעית של השוק לחוסר האחריות הפיסקאלית הזה היא בריחה לנכסים קשים. הזהב שבר שיאים היסטוריים ונסחר ברמות של מעל 4,000 דולר לאונקיה, עם תחזיות אופטימיות להמשך העשור. אבל לזהב יש בעיות לוגיסטיות: הוא כבד, קשה לניוד, יקר לאחסון וקשה לחלוקה.
כאן נכנס הביטקוין, שמציע שילוב הנדסי נדיר: הוא מחזיק בתכונות ה"נדירות" של הזהב (Hard Money) אך עם יכולת הסליקה והניידות של מטבע פיאט דיגיטלי. בניגוד לדולר או לאירו, שיכולים להיות מודפסים בלחיצת כפתור על ידי פקיד בבנק המרכזי, היצע הביטקוין מוגבל מתמטית ל-21 מיליון מטבעות בלבד. לעולם לא יהיו יותר. יתרה מכך, קצב ייצור המטבעות החדשים נחתך בחצי כל ארבע שנים ("Halving") מה שמייצר הלכה למעשה מדיניות מוניטרית דפלציונית ידועה מראש.
עוד כתבות בנושא
המהפכה המוסדית: תעודת הכשר מוול סטריט
אחת הסיבות המשמעותיות ביותר לכך שהירידות האחרונות הן הזדמנות ולא סוף הדרך, היא השינוי המבני בשוק שהתרחש ב-2024. אישור קרנות הסל (Spot Bitcoin ETFs) על ידי רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) שינה את כללי המשחק.
ענקיות פיננסיות כמו BlackRock ו--Fidelity שמנהלות טריליוני דולרים, לא רק שנכנסו לתחום, אלא הפכו למחזיקות הביטקוין הגדולות בעולם. בחצי השנה הראשונה להשקתן, קרנות אלו משכו עשרות מיליארדי דולרים נטו - ההשקה המוצלחת ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי. המשמעות היא כפולה:
ביטחון ורגולציה: המשקיע הממוצע לא צריך עוד להסתבך עם ארנקים דיגיטליים וסיסמאות מסובכות. הוא יכול לקנות ביטקוין דרך חשבון הבנק שלו, באותה קלות שהוא קונה את מניית גוגל.
לגיטימציה: כשהגופים המפוקחים ביותר בעולם מחזיקים ביטקוין במאזן, הנרטיב של "כסף למטרות פליליות" מתפוגג. ביטקוין הפך לנכס השקעה לגיטימי ("Asset Class") לצד אג"ח ונדל"ן.
מרכז כריית ביטקוין בקנדה, אילוסטרציה. | צילום: AFP
סיכונים ופרופורציות: בין קוונטים למציאות
כמובן, כמו בכל השקעה, ישנם סיכונים. משקיעים מודאגים לעיתים מאיומים טכנולוגיים כמו "מחשוב קוונטי" שיפצח את ההצפנה. אולם, מומחי סייבר מרגיעים כי המרחק למחשב קוונטי שיכול לפצח את רשת הביטקוין עדיין גדול (עשור או יותר), וכי הרשת בנויה לבצע שדרוגים (Soft Forks) שיגנו עליה מפני איומים כאלו. יתרה מכך, אם מחשוב קוונטי יגיע לרמה כזו, הוא יאיים קודם כל על מערכות הבנקאות המסורתיות והסודות הצבאיים, לפני שיאיים על הביטקוין.
לאחר 16 שנים של פעילות רציפה, ללא פריצה לרשת הבסיס (Layer 1) וללא השבתה, הביטקוין הוכיח את עצמו כמערכת הפיננסית האמינה ביותר בעולם.
שורת הסיכום: ניהול סיכונים א-סימטרי
השאלה היום היא לא "האם לקנות ביטקוין?", אלא "האם אני יכול להרשות לעצמי לא להחזיק ביטקוין"? כאשר הממשלות ממשיכות לדלל את הכסף שלכם בקצב מסחרר, החזקת מזומן היא אסטרטגיה של הפסד בטוח. הביטקוין מציע הימור א-סימטרי: הפוטנציאל לעלייה (Upside) כתוצאה מאימוץ עולמי ונדירות, גבוה משמעותית מהסיכון לירידה, במיוחד בטווח הארוך.
שילוב של ביטקוין בתיק ההשקעות, אפילו בשיעור נמוך (1%-5%), מתפקד כפרמיית ביטוח. בדיוק כפי שאתם מבטחים את הבית שלכם לא כי אתם רוצים שהוא יישרף, אלא כי אתם מבינים את הסיכון - כך עליכם להגן על ההון שלכם מפני השריפה המוניטרית שמתחוללת בחוץ. הירידות של ה-30%? הן רק הנחה עונתית בפרמיית הביטוח הזו.
עוד כתבות בנושא