עודד קטש אולי לא יסיים את העונה במכבי תל אביב. הנה, התחלתי מהשורה התחתונה, כי כך זה בספורט, במיוחד בספורט הישראלי. מי ניצח, מי הפסיד, מי פוטר ומי חתם (ויפוטר אוטוטו). אני לא בא להלין על תרבות הספורט (האמת שכן, אבל ממש בקטנה), כי לא זו מטרת הטור, אלא לדבר רגע על עודד קטש ומכבי ת"א, על עודד קטש ומועדון נעוריו.
עוד כתבות בנושא
אבל נעצור רגע ונדבר על אירוע משמח: היורוליג חוזר לישראל. כיף, בתקווה שלא ייעלם שוב באיזו הסלמה כזו או אחרת. הלו, מנסים קצת לחזור לנורמליות, עמכם התודה. בכל מקרה, היורוליג חוזר לישראל. אני פחות מעורה בפוליטיקה הפנים-ארגונית של המפעל; מי התנדנד, מי התנגד ומי השתעל. כנראה שמשחקי הבית נגד הטורקיות ישוחקו בחוץ. פיהוק. אתם באמת מאיימים עלינו במשחק בית מחוץ לישראל אחרי השנתיים האלו? זה הכי טוב שלכם? בכל מקרה, היורוליג חוזר לישראל, ואיזה כיף שזה קורה.
היורוליג חוזר לישראל. אוהדי מכבי ת"א חוגגים ביציע | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
עכשיו נחזור לעודד קטש. אגע רק בנקודה שלא רבים מתייחסים אליה. לעניות דעתי המרודה (נתלה באילן הגבוה הקרוי שי האוזמן נ"י), גם אם מכבי ת"א הייתה זוכה ביורוליג אשתקד (היי! זכייה זו לא מילה גסה, היינו שם ב-2014, רק צריך לבנות את הקאדר הנכון, עם המאמן המתאים, שלא יפטרו אותו אחרי כמה משחקים פחות טובים וכו' וכו' - תרבות ספורט כבר אמרנו?), ורצה חזק במפעל השנה - מכבי וקטש צריכים להיפרד בסיומה של העונה הנוכחית. למה? כי מערכת היחסים הזו הגיעה לכדי מיצוי, באופן שבו שני הצדדים כבר לא נהנים מהנישואין האלה, ואפילו קצת מתקשים לזכור למה נשלפה הטבעת מלכתחילה.
הכי מעניין
קטש מיצה את התקופה במכבי, לפחות לקדנציה הנוכחית. ספק אם תהיה קדנציה נוספת, כי קשה לדרוך במקום, אולי כמנהל מקצועי. אבל צריך להודות: קאדר השחקנים שונה ללא היכר, אין זכר לקבוצה ההיא שגירדה פיינל פור, הפרויקטים השתנו מקצה לקצה ואז שוב פעם לקצה, המנהיג הרוחני דייויד בלאט מזמן איננו ואת מקומו תפס בחור איטלקי חביב, שעל פי השמועות לא מסתדר עם עודד.
מהדלת הצדדית - ואז מהראשית
רגע לפני השורה התחתונה (אצלי כן יש חשיבות לתהליכים, מנסה לפחות), אחזור רגע לקדנציה הקודמת של קטש: אז, מאמן צעיר וחסר ניסיון, נחת במכבי במטרה להצעיד אותה קדימה. אלא שהתנאים לא היו אידיאליים: הוא היה צעיר, כאמור, מאחוריו נשף מאמן העל צביקה שרף (שעד היום לא ברור האם נוכחותו יותר הזיקה מהועילה) ומערכת שגם אז - כמו היום - מלאת לחצים, תקשורת לוחצת ואוהדים שדורשים הצלחות, כאן ועכשיו. הפרידה הייתה מהירה, שנייה אולי רק לפרידה מארז אדלשטיין. קטש מצא עצמו בחוץ, מבין שהדרך עוד ארוכה, הוא עוד לא שם.
ואז עודד חזר. הפעם מהדלת הראשית. כמאמן שצבר ניסיון, עבר אפילו בקבוצת יורוליג (שגם עשתה לו עוול בעיניי), והחל פרויקט שאפתני משהו בגלבוע. מכבי נפרדה מספרופולוס לאחר שלוש עונות וסדרת הפסדים (הזדמנות להגיד לאור הדיווחים שעלו: הוא ממש, אבל ממש לא מתאים למכבי ת"א. זה פשוט לא הכדורסל שהאוהדים מצפים לראות ולא התגעגענו למבטים מלאי הזעם והקצת פאתטיים לעבר השופטים. קצת קלאס, קואוצ'. שופטים, ובעיקר אוהדים, יודעים להעריך קלאס. תשאל את עודד), ופנה לקטש. האחרון, בעל ניסיון, סירב תחילה לחוזה מעליב של חצי שנה עם אופציה, וחזר כאמור בדלת הראשית, והצליח. ביג טיים.
עודד קטש | צילום: דני מרון
נכון לכתיבת שורות אלו, מועדון מכבי ת"א הודיע שהוא עומד מאחורי המאמן, לאחר מספר ימים של חוסר ודאות ועננה כבדה שריחפה מעל לראשו. שלא כמו מקבילו בכדורגל, אין זעם ציבורי כלפי קטש, שנתפס - למרות מעט חילוקי דעות ביציעים - כמאמן מוכשר וחכם, בטח ביחס להיצע (הקיים?) בשוק. לכן, אם נאמר בזהירות המתבקשת, שקטש צפוי להמשיך כמאמן מכבי לפחות לתקופה הקרובה - ולהעביר משחקי יורוליג ביתיים, בהיכל הקדוש.
דווקא בגלל מערכת היחסים בין המאמן למועדון, שהחלה בצורה לא טובה אך ידעה גם ימים יפים, ורבים מאלו, טוב עשתה מכבי שבחרה לאפשר את סיום הנישואין האלו, בהדרכת הקבוצה עם חזרת היורוליג לישראל. כעת נקווה, שמערכת היחסים תשמור על הכבוד המתבקש ותדע להסתיים בסיום העונה, עם טעם מעט מתוק יותר בפה.
עוד כתבות בנושא
