מועצת גדולי התורה הורתה בשבוע שעבר לחברי הכנסת של דגל התורה לחזור לדיונים על חוק הגיוס אל מול הממשלה. ארגוני השמאל מיהרו לפרסם תגובה פבלובית שטענה שאם אכן מועצת גדולי התורה תומכת בחוק, חזקה על החוק שלא יביא לגיוס החרדים. הטענה המרכזית של השמאל היא כי הימין צריך את החרדים בקואליציה, ולכן אין סיכוי שיצליח להעביר חוק גיוס הולם, ושרק הם, בשמאל, יכולים להביא לגיוס החרדים, כי אין להם צורך פוליטי בהצבעתם. האמנם?
עוד כתבות בנושא
ההיסטוריה היהודית מצביעה על כך שיהודים לאורך ההיסטוריה שלהם חיו לרוב בסיטואציות שחייבו קיום של מערכות ערכים כפולות. החיים בגלות כמיעוט, בכפיפות למערכות שלטוניות עוינות ולצד אוכלוסיות רוב בעלות מערכות ערכים הנבדלות משלהם, לא הותירו הרבה אופציות. המוטו "היה יהודי בביתך ואדם (גוי) בצאתך" שטבעה ההשכלה היהודית באירופה הוא רק ניסוח אחד של פרובלמטיקה זאת, של ההיברידיות הערכית המתחייבת ממנה, כמו גם של הגישה הפרקטית הנגזרת מסיטואציה זאת לכל שאלה המטיחה את שתי מערכות הערכים - זאת היהודית המסורתית וזאת של הרוב הגויי - זו בזו.
עוד כתבות בנושא
אבל היברידיות ערכית זו של היהודים הייתה באירופה תמיד עניין פנימי, שיש במידת מה להתבייש בו, להסתירו ולהקהות את עוקצו. כלפי חוץ הפגינו היהודים תמיד כמו, אגב, יהודי ארה״ב היום - נאמנות מוחלטת למדינה המארחת, למערכת הערכים ששלטה בה, והצהירו בכל הזדמנות על נכונותם לקבלה ואף קיבלו אותה בפועל, לפחות כלפי חוץ. הסלידה הפומבית של הקהילות היהודיות מפרטים יהודים שנחשדו בסטייה ממערכות הערכים של המדינות המארחות - כמו לדוגמה רתיעתם של יהודי ארה״ב מיונתן פולארד - היא רק אחד הביטויים של עמדה זאת.
הכי מעניין
הפגנת החרדים בירושלים | צילום: AP
מול ישראל החילונית, הנתפסת כגוף עוין, מאמצת המנהיגות החרדית טקטיקה דומה של מערכת ערכים כפולה. אבל בישראל, בניגוד למצב בגולה, היא מצהירה מפעם לפעם - כפי שעשה הלכה למעשה בזמנו השר גולדקנופף, שהצהיר כי בעניין הגיוס "מה שהיה הוא שיהיה" ו"אנחנו זקוקים ללומדי תורה" - על עליונותה של מערכת הערכים הסקטוריאלית שלה על פני זו של הרוב במדינה, ומוכנה לצאת למלחמה על זכותה לשמר עליונות זאת, כפי שהיא עושה עתה בקונפליקט סביב גיוס חרדים לצה״ל.
מדוע היא עושה זאת? כי היא יכולה. המנהיגות החרדית בישראל במשך השנים זיהתה וניצלה את רגשות האשמה של האליטות הציוניות האשכנזיות הוותיקות מולה, את תחושת האשמה האדיפלית שלהן, הקשורה בבגידה, כביכול, בדור האבות בדרך אל החילוניות הציונית. מאחר שהחרדים אינם מזהים את חילופי האליטות הפוליטיות במדינה, הם מתנהגים כאילו לפניהם עדיין אותן אליטות פוליטיות ותיקות אשכנזיות, ונראה כי אותה אשמה אדיפלית שהם מייחסים להן היא המקור לעקשותם גם בעניין חוק הגיוס.
עוד כתבות בנושא
ראשית, מישהו צריך להסביר לחרדים שמול האליטה הפוליטית הנוכחית אין להם פריווילגיות, ואין להם ברירה אלא להיכנס בעול האזרחות הישראלית ולהתגייס. שנית, האומה צריכה להפנים כי אם מבקשים באמת לגייס את החרדים יש לאפשר למנהיגות שאינה לוקה ברגשות אשמה מולם לעשות זאת.
במציאות הפוליטית הישראלית הנוכחית, קיימים שני סוגים של פוליטיקאים הפטורים מרגשות אשמה מול החרדים: פוליטיקאים דתיים, הפטורים מרגשות אשמה מול אבותיהם משום שברמה העקרונית הם ממשיכי דרכם; או פוליטיקאים מזרחיים, שגם הם אינם צריכים להתייסר על נטישתה מאחור של דרך החיים שמסמנים החרדים בדרך אל העבריות והציונות, שכן היא מעולם לא הייתה דרכם.
כלומר, בניגוד למה שטוענים בשמאל, בועז ביסמוט, שהוריו עלו מטוניס, מוכשר להביא חוק גיוס הרבה יותר מכל פוליטיקאי אליטיסטי-שמאלני אשכנזי מצוי. יש רק לאפשר לו לעשות זאת. מועצת גדולי התורה התקדמה צעד קטן בכיוון הזה אתמול.
עוד כתבות בנושא
