עם שחרורם של כמעט כל החטופים שהוחזקו בידי חמאס בעזה, ולפני שחמאס ישוב ויחטוף ישראלים נוספים, על ישראל לשוב ולבחון ביסודיות את מדיניותה בנושא שחרור מחבלים ולנקוט צעדים נחרצים שיבטיחו את סגירת החשבון.
ראשית, צריך לומר את האמת: הדיון הציבורי השפוי בסוגיה זו הושתק כמעט לחלוטין על ידי הקמפיין האגרסיבי של פורום משפחות החטופים, שדחף בעוצמה לשחרור המוני של מחבלים פלסטינים בתמורה לחטופים – "בכל מחיר". כל סטייה מן הקו התקין-פוליטית של "בכל מחיר", כפי שנקבע על ידי עינב צנגאוקר וחבריה, נענתה בהשתקה, בביוש פומבי ולעיתים אף באלימות. השיח הציבורי עוות ונחנק על ידי הרמקולים עתירי התקציב שברחוב קפלן.
עוד כתבות בנושא
כפי שהוכח בכל עסקה קודמת, כולנו יודעים שמחבלים פלסטינים ששוחררו כמעט תמיד שבו לטרור, וגרמו לקורבנות ישראלים נוספים שאת מספרם רק האל יודע. שחרורם של יותר מ־2,000 מחבלים, מהם רבים רוצחים קשוחים ובעלי ניסיון, רק יתמרץ חטיפות נוספות, ישפוך דלק על מדורת הטרור ביהודה ושומרון וידחוף את חמאס צעד נוסף לעבר השתלטות על האזור.
הכי מעניין
לכן, אף שעסקאות השחרור שבוצעו בשנתיים האחרונות אולי נחשבות כבלתי נמנעות, הן גם עלולות להתברר כהרסניות ביותר בתולדות המדינה. המחיר ייגבה לאורך זמן והוא יהיה כבד מאוד.
הנייה מקבל את פניו של יחיא סינוואר ששוחרר בעסקת שליט, 2011 | צילום: אי.אף.פי
עד לאחרונה, עסקת שליט נחשבה לנוראה מכולן: יותר מ־1,000 מחבלים, ובהם יחיא סינוואר עצמו, שוחררו תמורת חייל אחד. בפועל, כמעט כל הדרג הבכיר של חמאס שתכנן וביצע את מתקפת שמחת תורה (7 באוקטובר 2023), שבה נרצחו למעלה מ־1,200 ישראלים ביום אחד, הורכב ממחבלים ששוחררו באותה עסקה. לדוגמה, מחמוד קוואסמה, ששוחרר בעסקת שליט, היה אחראי לחטיפה ולרצח שלושת הנערים נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל־עד שער בגוש עציון ב־2014. הוא נעצר שוב השנה כשנמצא מסתתר עם מחבלים נוספים בבית החולים שיפא שבעזה ושוחרר שוב בחודש שעבר במסגרת העסקה בתיווך אמריקני.
על פי תוכנית שחרור החטופים והפסקת האש בת 21 הנקודות של ממשל טראמפ, ישראל שחררה יותר מ־1,950 מחבלים פלסטינים, מתוכם 250 שנשאו מאסרי עולם על מעשי רצח, ועוד כ־1,700 פלסטינים שנעצרו מאז 7 באוקטובר. זאת בנוסף לכ־2,000 מחבלים ששוחררו בפברואר במסגרת עסקה קודמת.
עוד כתבות בנושא
ושוב, בדיוק כמו בכל פעם, "מערכת הביטחון" מבטיחה לדרג המדיני ולציבור כי "תדע לנהל את הסיכון", כלומר לעקוב אחר המחבלים ולסכל את חזרתם לפעילות. אך הבטחות אלה מעולם לא עמדו במבחן המציאות. כל עסקה שכללה שחרור מחבלים הסתיימה בשפיכות דמים, שיזמו בדיוק אותם משוחררים. עד כדי כך, שכבר לפני שני עשורים הבינו מנהיגי ישראל שחייבים לשים סוף למצב המעוות הזה. ביולי 2008 מונתה ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, שנועדה לגבש עקרונות למדיניות ממשלתית בנושא משא ומתן על שחרור חטופים ושבויים.
מסקנות הוועדה שהיו כנראה מחמירות מאוד, עד כדי שלילת האפשרות לשחרור המוני של מחבלים בעתיד, הוסתרו עד לאחר עסקת שליט ב־2012, סווגו כ"סודיות ביותר" ומעולם לא אומצו רשמית. מאז הוצעו כמה הצעות חוק על בסיס עקרונות שמגר וכולן כשלו. כך, למשל, יאיר לפיד הציע ב־2015 חוק שיגביל שחרור ליחס של מחבל אחד לכל חטוף – אך גם הצעה זו לא עברה.
עוד כתבות בנושא
ובינתיים, חמאס ושותפיו הג’יהאדיסטים למדו היטב: חטיפת ישראלים משתלמת. כך הפכה השיטה לשגרתית, כמעט בלתי נמנעת. הם יעשו זאת שוב – אלא אם ישראל תשנה את מדיניותה מן היסוד ותעמוד איתן מול הקמפיינים רוויי הפאתוס שמעוותים את שיקול הדעת הלאומי.
עשיית צדק עם הנוח'בה
למדיניות החדשה הנדרשת יש היבט ישיר נוסף: הדין והעונש לרוצחי הנוח'בה. אותם ברברים שפשטו על יישובי עוטף עזה ב־7 באוקטובר, אנסו, עינו, טבחו ותיעדו בגאווה את פשעיהם. כ־250 מחבלים כאלה יושבים עד היום בבתי כלא ישראליים ללא כתב אישום, משום שבירושלים חששו שהעמדתם לדין תסכל את שחרור החטופים שלנו. הנוח'בה יושבים בשלווה, ממתינים לעסקת שחרור נוספת. כעת הזמן להפעיל עליהם את מלוא עוצמתו של הדין הישראלי.
מחבלי נוח'בה בכלא | צילום: חיים גולדברג, פלאש ו90
לדעתי, יש להקים בית משפט מיוחד לפשעי מלחמה ולרצח עם, ולהחיל עונש מוות במקרים מסוימים, ומאסרי עולם ללא חנינה לכל היתר. הפשע שביצעו איננו "עוד מעשה טרור" של יחידים, אלא חלק ממאמץ מאורגן להשמיד את מדינת ישראל. הם פעלו כנאצים אסלאמיסטים מתוך אידאולוגיה מוצהרת לחסל את העם היהודי ולהשמיד את מדינת היהודים. יש להעמידם לדין כפי שהועמדו הנאצים בנירנברג, לא רק כדי להענישם אלא כדי לחשוף ולהנציח את פשעי השנאה, את האידאולוגיה, ואת הרוח שהניעה אותם.
כך גם על חמאס: יש לחשוף את תוכניתו להשמדה, להוקיע את מכחישיה, ולרסק את רוחו.
משפט המלחמה של הנוח'בה יעניק במה לעדותם של ניצולי היישובים בדרום ושל ניצולי פסטיבל נובה – בעודם זוכרים כל פרט, לפני שתשתרש הכחשה פלסטינית ובינלאומית. משפטים אלה גם יחשפו את התמיכה שקיבל חמאס מהרשות הפלסטינית, מטורקיה ומקטאר, מארגונים אסלאמיים רדיקליים (המוסווים כארגוני "צדקה" במערב) ומעמיתיהם ברחבי העולם. כמובן, אפשר כבר לשמוע קולות ”פרגמטיים” ו”הומניסטיים” צועקים שמשפטי ראווה רק ייצרו "שהידים" חדשים, ושעונשי מוות אינם עולים בקנה אחד עם "ערכים יהודיים".
אבל אלה טענות סרק. משפט ראווה עם עונשים חמורים איננו אכזריות, אלא מוסר במובנו הטהור ביותר. הוא יבהיר שישראל נחושה לנצח במלחמותיה, וזה יחזק את מעמדה המוסרי של מדינת ישראל כמובילת העולם במאבק ברשע אמיתי.
הכותב הוא מנהל-שותף ועמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, בירושלים. הדעות המובעות כאן הן שלו בלבד. שלושים שנה של חיבוריו בתחומי הדיפלומטיה והביטחון מופיעים באתר: davidmweinberg.com